ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה (יום ג', 22.3.11) את הצעת החוק של ח"כ
דני דנון, עליה חתומים חברי הכנסת
עמיר פרץ,
אברהם מיכאלי,
שאול מופז, מירי רגב,
נחמן שי,
אורי אורבך ו
משה גפני, אשר מציעה להשוות את גובה תשלום הקצבאות והמענקים לכל אלמנות אנשי מילואים על בסיס גובה התשלום ששולמו לאלמנות אנשי צוות אוויר. הצעת החוק תובא ביום רביעי הקרוב (24.3) לקריאה טרומית במליאת הכנסת.
לפי הצעת החוק, כל אלמנה תקבל סכום של 100,000 שקל, שיחולק לשני תשלומים של 50,000 שקל כל אחד, שהראשון ישולם בשנת 2011 והשני בשנת 2012.
דור מעבר של כ-1,300 אלמנות שלא הוכרו על-ידי המערכת
תחילת האפליה מקורה בהחלטת מערכת הביטחון מה-18 באפריל 1980, אז הוחלט לשלם לשארי אנשי צוות אוויר (טייסים, נווטים וכו') שנהרגו במהלך שירות מילואים מענק חד פעמי בשיעור זהה לביטוח חיים המשולם לשאריו של חלל קבע (בערכים של היום מדובר על סך של כ-343,616 שקל). מענק זה שולם באופן רטרואקטיבי למשפחות של אנשי צוות אוויר. דבר זה, יצר הפליה בין משפחות חללי צוות אוויר למשפחות החללים בחילות אחרים.
ב-19 במאי 2002 חוקקה הכנסת את חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, אשר ביטל באופן חלקי את האפליה שיצרה החלטת האמורה. על-פי החוק, משולמים לשאריו של חיל מילואים שנהרג תוך ועקב שירותו, מענק חד פעמי בגובה דמי ביטוח חיים של חייל בשירות קבע וכן קצבת שאירים. המענק והקצבה משולמים למשפחתו של כל חלל, ללא התייחסות לחיל בו שירת.
אולם, בחוק נקבע כי הוא יוחל רטרואקטיבית ביחס לכל חללי המילואים שנהרגו מאז ינואר 1999 בלבד. כך, ההחלטה מ-1980 והחוק מ-2002 יצרו למעשה דור מעבר של כ-1,300 אלמנות חיילי מילואים שנהרגו לפני ינואר 1999 שלא זכו למענק ביטוח החיים. אלמנות אלו, שנותרו בידיים ריקות, מופלות הן ביחס לאלמנות חיילי מילואים בצוות אוויר, שזכו לקבל את המענק כאמור, והן ביחס לאלמנות כולן שהתאלמנו לאחר שנת 1999, ואשר זכו אף הן לקבל את המענק ואת קצבת השאירים מכוח החוק.
לאחר פניות חוזרות ונישנות של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל בעניין זה לשר הביטחון העלו חרס, הוגשה ביום ב-1 באפריל 2003 עתירה לבג"צ על-ידי הארגון, ועל-ידי כ-1,100 אלמנות נוספות שבעליהן נפלו במהלך שירות המילואים בין השנים 1999-1954. בית המשפט מתח ביקורת על האפליה אך קבע כי אין ביכולתו להתערב בעניין זה שהכתובת לטיפול בו היא הרשות המחוקקת.
אשר על כן, לאור ההפליה הפסולה והשרירותית הוגשה הצעת החוק, שמטרתה כאמור להחיל את ההסדר החקיקתי הקיים בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, גם על אלמנות שבן זוגן עובר למועד זה, ולמעשה לכלל האלמנות שבן זוגן נספה בשירות מילואים מאז קום המדינה ועד למועד תחולת החוק (ה-1 בינואר 1999.
"עוד תיקון לעוול היסטורי
יו"ר השדולה למען אלמנות ויתומי צה"ל, ח"כ דני דנון, אמר בתגובה: "לקראת יום הזיכרון ה-63, המדינה בדרך לתקן עוול היסטורי - האבל והצער של כל אלמנה יוכר כשווה. זהו עוד תיקון לעיוות היסטורי אשר הגדיר שוני בין חלל העונד כנפי טיס לבין חלל העונד סיכת גולני".
נאוה שוהם סולן, יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, מסרה: "אני מודה לשרה
לימור לבנת, ולח"כ דני דנון ולשאר חברי הכנסת מכל הסיעות על הרתמות לנושא החשוב. אלפי אלמנות צה"ל הופלו לרעה במשך עשרות שנים, והגיע הזמן לתקן מצב זה אחת ולתמיד. נזכיר כי בשנת 80 קבע שר הביטחון עזר ויצמן שנשות טייסים שנפלו יקבלו פיצוי חד פעמי גדול - מעין ביטוח חיים. העוול תוקן חלקית בשנת 2002, אך בכל הקשור לאלמנות שבעליהן נפלו לפני שנת 1999 - נותרה האפליה הבלתי נתפסת בעינה".