מנכ"ל שופרסל אפי רוזנהויז וסמנכ"ל הסחר אלי גידור עומדים למשפט פלילי, בגין הפרה בוטה של סכום בנושא הגבלת התחרות, שהושג בעקבות רכישת קלאב מרקט על-ידי שופרסל. לטענת הרשות להגבלים עסקיים נעשתה "פנייה" למספר ספקים מובילים, על-מנת לשבש פעילות מבצעים שנערכה ברשת מגה.
לטענת רשות ההגבלים השתמשו רוזנהויז וגידור בכוחם באופן החורג בצורה מהותית ובניגוד מוחלט לסיכום בנושא, על-מנת להגביל את התחרות בכל הקשר למבצעי רשת מגה. ראוי להעריך ולציין לטובה את התנהלות עיתון
דה מרקר, אשר מקדיש לנושא עמודים שלמים וחושף לקוראים את תמלילי העדויות של ראשי החברות הגדולות בשוק המזון.
במדינה שכל מילה שנייה זה יהיה בסדר, סמוך וחפיף, והתנהלותה קרובה לפעמים להתנהלות הלבנט, אכן זו נחמה וקורת רוח, שמעשי הכוחניות והבריונות האלה, נחשפים ומועמדים על כך לדין פלילי ומן הראוי שהם יוקעו וידחו.
על עצם העמדתם לדין של רוזנהויז וגידור, יש להסיר את הכובע, שכן כוחם הוא רב מאוד ועל-פי הבל פיהם, נערך מבצע כזה ולא אחר, נכנס פריט מספק זה ולא של מתחרהו. הרבה מאוד פיות במשק הישראלי, תלויים בהחלטות שלהם, איזה ספק להעדיף, את מי לקדם?, ואו את מי לדחות?.
עצם הנכונות של העוסקים בדבר להתעמת מול גוף אשר אחראי על מכירות של כ-40% משוק המזון המבורקד, היא ההישג. הישג אשר מראה על אומץ נחישות וכנראה גם "קייס לא רע".
כמה מגוחך לשמוע את הטיעונים של רוזנהויז וגידור, שכל מטרתם היא לשמור על תדמית המותגים של הספקים?, ממתי זה בכלל עניין אותם?. נהפוך הוא - האם הם לא נעזרו במותגי הספקים על-מנת למשוך לקוחות לרשת שופרסל?!.
להזכירכם, מעל הקופות בשופרסל דיל, קיים שילוט של מוצרים במחירים זולים, רק של מותגים! (לא תמצאו שם פרסום של מוצרי שופרסל למשל! למה? - כי למותגים המוכרים קיים כוח משיכה). כמה מגוחך לראות, אנשים כוחניים ואוהבי שליטה אלה, שפופים וכפופים?.
האם הם מנסים להעביר לבית המשפט מסר של מסכנות?, שזה כלל לא קשור אליהם? מדוע לא פרשו לפני כשנתיים שכל זה החל? האם רק כדי להראות לכולם "שהצדק איתם" ואו מבחינת הימור, בשיטת "מצליח"? או ללכת עד הסוף, כי אין מה להפסיד ? או מהסיבה שרצו למלא את כיסם בעוד ממון, כהכנה לשנים השחונות, שיבואו לאחר מכן?! או אולי מסיבות אחרות?.
יצוין כי כנגד גידור נפתחה לפני למעלה משנה, חקירה פלילית נוספת הפעם במישור האישי, בה טוענת רשות המיסים שגידור חשוד בהברחה ובזיוף חשבונות יבוא של רכבי אספנות, תוך הנמכת ערך הטובין, הצגת חשבוניות פיקטיביות והעלמת מס בגובה של כחצי מיליון שקלים.
אולם אסור לאף אחד להתבלבל, "המדף האמיתי" - השחקנים האמיתיים לא נמצאים בגוף הסרט. (נמצאים "בסרט" תרתי משמע, נמצאים ברוח הסרט ובעלילה הכללית, אולם לא מופיעים בו כשחקנים, ועל כן קטנים סיכוייהם לזכות בפרס). השחקנים האמיתיים בכל הסיפור הזה, הם לא אוסם, ויסוצקי, החברה המרכזית, אלא הם הספקים הבינוניים והקטנים, אשר קולם כלל לא נשמע.
אלה ספקים אשר במחי הבל פה וחצי יד, לא הורשו להיכנס למגוון הרשת, אלה ספקים ומשפחות אשר מצבם הורע בשל הפסקת עבודה איתם לעיתים ללא היערכות מראש. השחקנים האמיתיים לראשונה בחייהם מחזקים את ידי הספקים הגדולים ומתנחמים בעובדה, שאולי כסף לא יראו מהפרשה, אך לפחות נחת מעשיית הצדק.
משפט פלילי זה, מהווה ציון דרך ותמרור לכל הקמעונאות במדינת ישראל ועל כן רבה חשיבותו ותקוות כולנו, שהעוסקים בדין, ישכילו להבין שמה שעומד כאן זה לא רק מערכות היחסים וההתנהלות באותה עת בין שופרסל לויסוצקי, אלא קוד ההתנהגות וההתנהלות בין ספק לבין רשת, אשר הגיע הזמן שיעברו לפסים של כבוד והערכה ויתר שיתוף פעולה ולא רק כוח ועוד כוח ועוד כוח.
