תחליף את הפוסטר על הקיר

"המודל לחיקוי שלי במכבי חיפה הוא בירם כיאל שהוכיח השנה יכולת גבוהה. אני מקווה שאלך בעקבותיו". כך צוטט מוחמד גדיר ב-26.4.08 בראיון שנתן ל-ONE עוד בטרם מלאו לו 18.

האמת, מבחינה מקצועית, בירם כיאל הוא יופי של מודל לחיקוי. השאלה אם גדיר לא לקח את המודל הזה צעד אחד רחוק מדי. בסוף העונה שעברה, כיאל היה פצוע אך במקום לעשות הכל ולעלות לשחק גם כשהוא לא ב-100% כשיר, הוא טיפל בעצמו והשאיר את מכבי חיפה ללא אחד השחקנים הכי חשובים שלה.

ההתנהלות של גדיר במשחק נגד ר"ג מרגישה כאילו הוא חושב בעיקר על עצמו ופחות על הקבוצה. הילד רק בן 20 ומניירות הכוכב הגדול כבר סביבו. רק דבר אחד הוא שכח: כמאמר המשורר, הוא עדיין לא קרע זוג נעליים. 

כיאל. בחר לשמור על גופו ולא הקריב למען חיפה (דרור עינב)

אין לי בעיה עם חלוצים רעבים, צעירים, שאפתנים ושחקנים שרוצים בהצלחתם האישית כי בסופו של דבר כולנו כאלה. יש לי בעיה עם שחקנים ששמים את כל אלה לפני טובת הקבוצה והקהל שמשלם ממיטב כספו בשביל לראות אותם.

מותר להחטיא מול שער ריק, מותר להחליק ולכבוש שער עצמי שיגרום לאיבוד האליפות ומותר לעשות עוד הרבה טעויות קשות שנובעות מכדורגל, אבל אסור לראות בזווית העין חבר שלך לקבוצה שמה שמפריד בינו ובין שער הוא הדשא המטופח של קרית-אליעזר ולהעדיף לנסות לשפר את שורת הסטטיסטיקה שלך או להוסיף עוד כמה שניות לדיסק שיישלח לסלטיק.

מאז ומעולם הקהל של חיפה אהב להראות ולהשמיע מה שהוא חושב על השחקנים והמאמנים שלו, לטוב ולרע. הקהל של מכבי חיפה מבין כדורגל ויודע מה הוא רוצה לראות. הקהל הזה עמד ומחא כפיים בשבוע שעבר בבלומפילד לאותם שחקנים וביניהם גם מוחמד גדיר, בסיום אחד הביזיונות הגדולים ביותר שהוא ידע ואחת ההשפלות הגדולות ביותר שחווה רק כי ידע להעריך לפחות את ההקרבה והנסיון לשחק ולא לזלזל בו.

גדיר בבלומפילד. אוהדי חיפה מחאו לו כפיים אחרי ההפסד להפועל (עמית מצפה)

הקהל הזה יודע להגיד את דברו כשצריך גם אם זה מתבטא בשריקות בוז. זה מותר, זה לא פשע, זאת בסך הכל דרך להביע מחאה. גדיר היה צריך לבוא ולהגיד: טעיתי, הייתי צריך למסור, נסחפתי. אבל לא, גדיר בחר לטעון כי האוהדים הורידו לו את הביטחון וההתנהגות שלהם מבישה. אולי טוב שכך.

שחקן שמרשה לעצמו מול כל הקהל הזה לזלזל ולהתחשב רק בעצמו ובציון שלו ביום שלמחרת - מישהו צריך להוריד לו את הביטחון. גדיר שחקן מצויין לכל הדעות והקהל של חיפה עדיין אוהב אותו, אבל דווקא בתור שחקן צעיר, חלק מתפקידו של הקהל הזה הוא לחנך ולכוון את אותם ילדים לפי ראות עיניו - כפיים על פעולה טובה או על ניסיון לכזאת ולפעמים שריקות בוז על פעולה שנודף ממנה ריח של זלזול.

גדיר עם קטן. אולי הגיע הזמן שישנה את צורת החשיבה? (עמית מצפה)

הרבה שחקנים טובים עברו ויעברו במכבי חיפה, כאלה שאהבו לכבוש וכאלה שאהבו למסור, כאלה שאהבו לנגוח וכאלה שאהבו להציל כדור מקו השער בדקה האחרונה. רובם קיבלו את היחס הראוי וכשהקהל הזה חשב שצריך להעמיד מישהו במקום, הוא עשה זאת.

כן, גם את יניב קטן. יניב קטן הפנים, אולי בזכות הקהל הזה, שטובת המועדון היא לפני הכל וגם אם הוא לא מספק את הסחורה, הוא ללא ספק סיכן, מסכן ויסכן את עצמו בשביל אותם אוהדים. גדיר צריך לדעת לקבל גם את שריקות הבוז והביקורת כשצריך, לא להתעלם ולהיכנס למרה שחורה ואולי על הדרך גם להוריד מהקיר את הפוסטר של בירם כיאל ולהחליף אותו בזה של יניב קטן.

הכתוב הינו טור דעה