ערוץ 10 ישלם 35 אלף שקל לארגון המורים בבתי-הספר העל-יסודיים וליו"ר הארגון רן ארז בגין הוצאת לשון הרע, כך פסקה אתמול השופטת
ריבה ניב מבית משפט השלום בתל אביב-יפו. סכום זה נמוך משמעותית מהסכום שדרשו התובעים - מיליון שקל.
עניינה של התביעה בכתבה ששודרה באוקטובר 2007, במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10, על-ידי העיתונאי
רביב דרוקר. בכתבה, שעסקה בשביתה במערכת החינוך ובחלקו של ארז בשביתה, ציטט דרוקר את ארז כמי שאמר, בין היתר, "לא אפסיק את השביתה", וכן "יש לי תמיכה של אנשי ברק, שמגובים על-ידי אולמרט להמשיך בשביתה, עד שכולם יראו שיולי תמיר לא יכולה להיות שרת חינוך ואז יחליפו אותה ב
עמי איילון, ואנחנו נקבל את הדרישות שלנו". דרוקר המשיך וציטט את ארז כאומר: "אני שיכנעתי את המורים שהם דפוקים, שהם רעבים ושהם מקופחים, אז איך אני יכול להפסיק את השביתה, אפילו אם הייתי רוצה לא הייתי יכול".
עיקרי הידיעה פורסמו שנית במהדורת הלילה של הערוץ. ארז הכחיש שאמר את הדברים, ובעקבות הפרסום הגיש יחד עם הארגון תביעת דיבה נגד הערוץ, נגד חברת החדשות של הערוץ, נגד
גלעד עדין, שכיהן באותה תקופה כמנכ"ל החברה, נגד גיא סודרי, שכיהן כעורך הראשי, נגד המגיש
יעקב אילון ונגד דרוקר.
התובעים טענו כי הדברים שהובאו בכתבה אינם נכונים וכי היא פורסמה בלא בדיקה. לטענתם, הציטוטים הם בבחינת עוולה של הוצאת לשון הרע. הנתבעים הכחישו טענה זו וגרסו כי תוכן הכתבה נבדק ואומת בטרם השידור.
"המחלוקת שלפני הינה לפירושם של הדברים והאם יש בהם משום הוצאת לשון הרע", כתבה השופטת ניב בפסיקתה. "ההבדל בין שתי הגרסאות משמעותי. זו של התובעים טוענת כי נאמר בכתבה כי השביתה בהנהגתו של ארז ובגיבוי ברק ואולמרט, המסונכרנים כולם זה עם זה, מיועדת לסילוק שרת החינוך, בעוד שהנתבעים טוענים כי נאמר בה שמאחורי השביתה עומד בנפרד גם הניסיון של שני הפוליטיקאים (ברק ואולמרט) להחליף את שרת החינוך, ולכן לא יסייעו לה.
בעוד שלא יכול להיות ספק כי הגרסה הראשונה מציגה את התובע כחתרן שאיננו מציג לפני הציבור אותו הוא מייצג את כל מניעיו, ומשחירה את שמו, האחרונה מייחסת לו קריאה כוללת של המפה הפוליטית, בין אם היא נכונה ובין אם לאו".
השופטת ניב מקדישה חלק ניכר מפסק דינה לציטוט מתוך עדויות המעורבים בפרשה בפני בית המשפט על אודות גרסתם לפגישה שנערכה בבית-קפה ובמהלכה אמר, לכאורה, ארז את הדברים שצוטטו בשמו. השופטת משווה בין עדויותיהם של ארז ובן שיחו מנחם כהן ובין עדויות מקור הידיעה דניאל דורון, שנאלץ להיחשף בעקבות החלטת בית המשפט, וכן עדות שתי נשים שהיו עדות למעמד בזמן אמת.
כמו-כן מתייחסת השופטת ניב לעובדה כי יום לפני ששמע דורון את חילופי הדברים בין ארז לכהן, פירסם מאמר בעיתון "ישראל היום" שעסק בשביתת המורים ובו תקף את הארגון בחריפות. "המקריות המתמיהה בין פרסום כתבתו העצמאית של מר דורון לבין המפגש הלא מתוכנן למחרת לא הוסברה", מציינת השופטת ניב.
"בשונה ממקרים בהם על בית המשפט לבחון את העובדות המפורטות בפרסום על-מנת לקבוע את אמיתותן ואת מהימנות העדים, כאן קלה מלאכתי שכן לכאורה מסכימים התובעים, הנתבעים וחלק מהעדים לתוכן השיחה, דהיינו, שמר ארז אמר לאיש שיחו כי אין סיכוי שהשביתה תסתיים משום שלשרת החינוך אין כוח לסיימה, שכן אינה מגובה בתמיכת ראש הממשלה, מר אולמרט ומנהיג מפלגתה מר ברק, שלהם מניעים משלהם, ובעיקר אין לה תקציב להציע למורים", כתבה ניב, ופנתה לעיסוק בשאלה "האם שיקפה הכתבה את השיחה?".
ביחס לסוגיה זו טענו הנתבעים בסיכומיהם כי הפרסום חשף את המניעים הפוליטיים של ברק ואולמרט, שלא יוחסו לארז או לארגון המורים, וכי "גם האדם הסביר, אשר פרשנותו לדברים היא הרלוונטית לענייננו, לא יכול היה לטעות ולייחס את המניעים הללו למי מהתובעים".
"הנני מאמינה למר דרוקר כי כך הבין הוא עצמו את הדברים", כתבה השופטת ניב, אך יחד עם זאת קבעה כי "יש לבחון את הכתבה באוזני הצופה הסביר, האובייקטיבי, אשר באמצעות הנתבעים טועם טעימה קלה של רזי העסקנות הציבורית והפוליטיקה. אותו צופה אשר נחשף לכתבה בת שלוש דקות ואינו שוקל את הדקויות שבדברים ומה שעומד מאחוריהם.
"לטעמי, חרף הצהרת מר דרוקר כי לא התכוון לייחס לתובע מניעים פסולים בתכנון השביתה, ניתן היה להבין אחרת: הן בפתיח, מפי יעקב אילון, כי השביתה היא חלק מתוכנית להחליף את שרת החינוך, ואף בדברי דרוקר, המייחס לארז את המלים: 'יש לי תמיכה של ברק ואולמרט' - משל היו שלושת האישים מקשה אחת. בעיניו של הצופה האובייקטיבי בכתבה, או למצער בשני חלקיה המהווים את עילת התביעה, נוצר הרושם כי מדובר בתכנון של ארז ביחד עם הפוליטיקאים, בניגוד ובשונה מדברי ארז במסעדה כי מדובר במחנות שונים שלא ייפגשו, כל אחד מטעמיו הוא.
על-פי הכתבה אין מייחסים לארז תחכום ותכנון מוקדם שיביא בסופו להשגת מטרות המורים, אלא מניעים פסולים ומוח קודח. הנני קובעת כי הדברים שבגינם הוגשה התביעה מהווים הוצאת לשון הרע".
באשר לגובה הפיצויים, השופטת פסקה סכום נמוך ביחס לתביעה המקורית וציינה כך: "בפסיקת הפיצויים אינני יכולה להתעלם מהעובדה כי תוכן הכתבה פורסם יום קודם, אם כי בתפוצה קטנה פי כמה, בעיתונו של יואב יצחק. עוד אתייחס לעובדה כי עוסקים אנו בפרשייה שאבד עליה הכלח: ראש הממשלה, שרת החינוך ועמי איילון כבר אינם נושאים בתפקידיהם, ברק איננו בראש אותה מפלגה, ואילו מר רן ארז נבחר מאז פעמיים לעמוד בראש הארגון". נוסף לסכום של 35 אלף שקל שבהם חייבה את הנתבעים, נפסקו 5,000 שקל כשכר טירחת עורכי-דין.
ת"א 58826-07
רשימות קשורות:
-
לא מספיק לטשטש -
רישיון לחרוג - גיבורים על
חלשים - ראיון מזויף? נוהל
ישן ומקובל - שידורי עדן בע"מ נ' אפיק רום - הערוץ הישראלי החדש בע"מ - [
קישור]
