האוצר מציע: שוט הפיקוח על שוק ההון יתחזק

אגף הפיקוח על שוק ההון שואף להפוך את הפיקוח על השחקנים בענף לאפקטיבי ויעיל ועל-כן מקדם בחקיקה עיצומים כספיים מוגדלים על הפרת הוראות הממונה על שוק ההון. כך עלה (יום ג', 22.2.11) בדיון שהתקיים בוועדת הכספים.

חברי הוועדה העלו תהיות באשר לגובה העיצומים, שדורשים לקבוע בחוק אנשי האוצר. הממונה על שוק ההון, פרופ' עודד שריג, העלה מספר דוגמאות להפרות, שכיום אינן נאכפות די הצורך עקב מחסור בכלי אכיפה ובקנסות אפקטיביים נגד מפרי הוראות הממונה. כך למשל, יוטלו עיצומים כספיים על חברה, תאגיד או סוכן ביטוח, שלא מסרו דיווחים בזמן לעמיתים, או שהדיווחים מחסירים מידע חיוני, או שלא העבירו לידי הלקוחות את הפוליסות שלהם. עוד יאפשר החוק אותו מבקש שריג לקדם, להטיל עיצומים כספיים מוגדלים על מי שיימנע אינפורמציה חיונית מהעמיתים או מהממונה על שוק ההון. לדבריו, החוק נועד לדאוג לאזרחים ולתרום ליציבות הענף.

מבין העיצומים הכספיים שהוצגו בפני הוועדה:

• עיצום כספי בגין עבירה טכנית ע"י תאגיד, ינוע בין 150 אלף שקל למיליון שקלים, תלוי בנסיבות.

• עיצום כספי בגין עבירה פלילית / הפרה פלילית של הוראות הממונה, ינוע בין 1 ל-2 מיליון שקלים.

• סוכן יחיד או עובד בחברה / סוכנות ביטוח, שיפר את הוראות הממונה, צפוי לעיצום כספי, שינוע בין 12,500 שקלים ל-35,000 בגין הפרה טכנית ו-70,000 שקלים בגין הפרה פלילית.

פרופ' שריג ציין עם זאת, שהסכומים אינם מחייבים וכי הדבר יהיה נתון לשיקול דעת, כך שניתן יהיה להטיל עיצומים כספיים נמוכים יותר.

"הכוונה היא לעשות בכך שימוש מידתי ולאחר בירור מעמיק", ציין שריג. הוא הוסיף בעניין הסכומים הגבוהים במיוחד לגבי חברות ותאגידים, שמדובר בחברות שהמחזור שלהם עומד לעיתים, על 10 מיליארד שקלים.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), קרא לממונה לשקול היטב את גובה הסכומים, למרות שיש בהם כדי להגביר את אפקטיביות הפיקוח ואת ההרתעה, אך מנגד הדבר עשוי לדבריו גם לפגוע בהתנהלות השוק. "עובד יחיד שמטילים עליו עיצום כספי של 6,000 שקלים ויותר, זה המון כסף, בעוד שעבור חברה גדולה זה לא נחשב. אני חרד מהתוצאה. רוב רובם של סוכני הביטוח עושים את עבודתם נאמנה. אני בעד החוק, אך יחד עם זאת, צריך להיזהר בניסוחו ובאופן הפעלתו בעתיד", אמר.