עיריית מודיעין חוייבה להשיב לחברות בנייה שבנו בעיר 4.5 מיליון שקלים, אגרות שגבתה מהן שלא כדין. כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב. מדובר באגרות חיבור למים שנגבו מחברות בנייה, גם במקומות שבהם לא נעשה חיבור למים. הגבייה נעשתה בשנים 2002-1996, שנות השיא של הבנייה בעיר. האגרות יוחזרו לחברות א.דורי, בן יקר גת, רמט, מריו לזניק, מרלז, מבנה רב דירות, אינג' אליהו פבר, אלרם ונידר.
פסק הדין מצטרף לפסק דין קודם מאוגוסט, שבו כבר חוייבה העירייה להחזיר 7 מיליון שקל ל-23 חברות בנייה. בשתי התביעות ייצגה את החברות עו"ד מלכה אנגלסמן, ממשרד אנגלסמן ושות'.
בפסק הדין החדש שניתן ב-1.1.09 קיבלה השופטת דניה קרת-מאיר את טענתה של עו"ד אנגלסמן כי העירייה גבתה את הכסף אף שידעה כי מדובר בגבייה לא תקינה. עו"ד אנגלסמן ציינה כי לעירייה אף הייתה חוות דעת משפטית שאין לגבות את האגרות.
בסך-הכל דרשה עיריית מודיעין כ-1,000 שקלים, כשוויים אז, ליחידת דיור, ובסך-הכל גבתה כספים בעד 13 אלף יחידות דיור. כיום, עם הריבית וההצמדה, מדובר על כ-2,000 שקל ליחידת דיור.
חברות הבנייה הגישו עוד ב-97' תביעה נגד העירייה לבית המשפט המחוזי וביקשו להצהיר שגביית אגרות חיבור מים כאשר לא בוצע חיבור מים היא בלתי חוקית.
בתביעתן טענו חברות הבנייה כי משרד הבינוי והשיכון ביצע על חשבונן את עבודת הפיתוח, לרבות מערכת הספקת מים. ואולם העירייה תבעה מהן לשלם לה כספים על חשבון מערכת המים כתנאי להוצאת היתר בנייה. לפיכך, לא זו בלבד שהעירייה דרשה תשלום עבודה שלא ביצעה, אלא גם חייבה את החברות בתשלומים כפולים.
התביעה נדחתה, אך ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון התקבל. ואולם למרות פסק הדין סירבה העירייה להחזיר להן את הכסף שגבתה.
העירייה המשיכה לגבות
בתביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי להורות לעירייה להחזיר להן את הכסף, פירטו החברות את פסק הדין של בית המשפט העליון ואת סירובה של העירייה לקיים את פסק הדין.
בפסק הדין דחתה השופטת קרת-מאיר את טענת העירייה כי השבת הכספים תפגע בה קשה ותצמצם את היקף השירותים החיוניים הניתנים לתושביה. העירייה טענה כי הגזברית העידה שקופת העירייה כיום ריקה.
השופטת ציינה, בין היתר, כי הגירעון בספרי העירייה כולל סכום של כ-12.5 מיליון שקל, המהווה הפרשה לתביעות תלויות משנים קודמות, ובהן תביעות בנושא אגרת חיבור מים. "מכאן ברור שהעירייה הייתה מוכנה למצב שתידרש להשיב את הכספים שגבתה, ואף הפרישה כאמור סכומים להשבת כספים אלה", כתבה השופטת.
השופטת הוסיפה כי אין ספק כי על העירייה, כרשות שלטונית, היה להשיב את הכספים שגבתה שלא כדין בלא דיחוי. "לא רק שהעירייה לא עשתה כן, אלא גם המשיכה לגבות כספים מחברות בנייה שונות בניגוד להחלטת בית המשפט העליון".
"העלאת הטענה כי יש לפטור את הנתבעת מחובת ההשבה, שכן אין היא מסוגלת היום להחזיר את הכספים, הינה למעשה טענה הנטענת בחוסר תום לב", כתבה.
"רוכשי דירות מפלסים יכולים להתארגן"
השופטת דחתה גם את טענת העירייה כי החברות גלגלו את התשלומים על רוכשי הדירות, ולכן אין לחייב את העירייה להחזיר את הכסף לחברות. השופטת קבעה כי העירייה לא הצליחה לסתור את טענת חברות הבנייה כי לא הטילו על רוכשי הדירות את תשלום אגרת חיבור המים, וזאת למעט חברה אחת, פלסים, שלגביה התברר כי רוכשי הדירות שילמו את אגרות המים על-פי הסכם בינם לבין החברה.
ואולם עו"ד אנגלסמן אומרת כי כעת, לאחר שהוכח בבית המשפט שהגבייה לא הייתה חוקית, יכולים רוכשי הדירות של חברת פלסים באותה התקופה, להתאגד ולתבוע מהעירייה את החזר דמי הפיתוח. לדבריה, מדובר בסכום של מאות אלפי שקלים.
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
