בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קובע, כי משרד החוץ פיטר עובדת בשגרירות בצרפת בצורה חסרת הצדקה ובניגוד לנהלים. בית הדין הורה למשרד לפצות את העובדת ב-55,000 שקל וחייב אותו בתשלום הוצאות בסכום גבוה יחסית - 22,000 שקל.
מדובר ברבקה בוהדנה, שהעוסקה כעובדת ישראלית מקומית בתפקידי מינהלה שונים. היא החלה את עבודתה בשגרירות בספטמבר 2003, בין השאר בהמלצת לשכת השר דאז,
סילבן שלום, ופוטרה בדצמבר 2006 בהתראה של עשרה ימים בלבד.
בוהדנה טענה, באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד, כי לא נערך לה שימוע כדין והוא נערך בחוסר תום לב; כי קיבלה מחמאות על עבודתה ואף קודמה בדרגתה; וכי בניגוד למקרים אחרים, לא נעשה ניסיון למצוא לה תפקיד אחר. משרד החוץ טען, כי בוהדנה פוטרה בשל יחסי אנוש לקויים שהתגלו שוב ושוב, בין היתר בתלונות מצד גורמים צרפתיים.
השופטת אריאלה גילצר-כץ קיבלה את גירסתה של בוהדנה וקבעה, כי ככל הנראה החליט קב"ט השגרירות להביא לפיטוריה לאחר שמחתה על הבאת עובד נוסף והורדת שכרה עקב כך. היא מותחת ביקורת קשה על כך שאת השימוע לבוהדנה ערכו הקב"ט וקצין המינהלה, שהם שהחליטו מראש על פיטוריה, ולא גורמים אובייקטיביים כנדרש.
עוד דחה בית הדין את הטענות על יחסי האנוש של בוהדנה ורמז, כי טענות אלו הועלו בדיעבד ואולי אף לא שיקפו את המציאות, שכן לא תועדו בזמן אמת. בית הדין גם מציין, כי הקב"ט שלח את בוהדנה לטפל בענייניו האישיים אך לאחר מכן הכחיש זאת בעדותו.
לסיכום קובעת גילצר-כץ, כי פיטוריה של בוהדנה נעשו ללא סיבה אמיתית ועניינית ומבלי שנערך לה שימוע אמיתי. לדבריה, בוהדנה הייתה רשאית לצפות שתועסק לפחות תשעה חודשים נוספים. מאחר שבוהדנה קיבלה דמי אבטלה במשך שישה חודשים, חויב המשרד לפצותה בסך-הכל בארבע משכורות.
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
