שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ענת ברון, אסרה על האדריכל אסף גוטסמן לפרסם תמונות של הבית שתכנן עבור יזם ההיי-טק אריק ורדי. האחרון, בנו של יוסי ורדי, התפרסם כאשר מכר עם שותפיו את חברת ICQ לחברת AOL תמורת 480 מיליון דולר - עיסקת ההיי-טק הגדולה ביותר בישראל בזמנו.

גוטסמן, מן האדריכלים המובילים בישראל, תכנן עבור ורדי בית
שהוא עצמו הגדיר כייחודי בכל היבטיו. גוטסמן ביקש לצלם את
הבית, כפי שהוא נוהג בכל עבודותיו, ושכר לשם כך את הצלם עמית גרון. ורדי הבהיר, כי לא יאפשר את הצילומים לפני שייחתם הסכם המגן על פרטיותו.

מאוחר יותר איפשר ורדי לאדריכלית ממשרדו של גוטסמן לצלם את
הבית לצורך הצגתו בפני לקוח פוטנציאלי. ואולם, מאחר שדרש לקבל את אישורו לכל שימוש בתמונות אחרות של הבית, לא התאפשר צילומו בידי גרון. כיוון שכך, ביצע גוטסמן עיבוד תלת-מימדי ממוחשב של התמונות שצילמה האדריכלית ממשרדו, והן פורסמו באתר האינטרנט שלו ללא הסכמתו של ורדי.

בעקבות זאת, ביקש ורדי מבית המשפט לאסור על גוטסמן לעשות שימוש בתמונות אלו, בטענה שמדובר בפגיעה בפרטיותו. גוטסמן טען, כי מאחר שמדובר בהדמיית מחשב, אין זו פגיעה בפרטיותו של ורדי.

ברון קיבלה את טענתו של ורדי וקבעה, כי ההדמיות ריאליסטיות
ביותר ובעין בלתי מקצועית בלתי ניתן להבחין בינן לבין צילומים. מכיוון שהן מציגות את ביתו של ורדי כפי שהוא אכן נראה במציאות, הוסיפה, אין משמעות לדרך בה נוצרו - בצילום ישיר או בהדמיה.

ביתו של אדם ניצב בלב-ליבה של פרטיותו, הזכירה ברון את האימרה האנגלית הידועה: "ביתו של אדם הוא מבצרו". במקרה הנוכחי, הוסיפה ברון, אין משמעות לעובדה שבהדמיות המחשב
לא נראים פריטים אישיים המצויים בביתו של ורדי. לדבריה, יש
להגן על פרטיותו של בית כמכלול, במיוחד כאשר מדובר בבית שנועד להיות ייחודי שאין דומה לו. ההדמיות הרבות מאפשרות להתרשם מאורח חייו של ורדי וממצבו הכלכלי, ולפיכך הן פוגעות בפרטיותו.

עוד מציינת ברון, כי ורדי אינו אישיות ציבורית וברור שהוא קנאי מאוד לפרטיותו. הפרסום נעשה באינטרנט, ולא בעיתון המושלך לפח או בספר היוצא במהדורה מצומצמת (בכך התייחסה ברון לשני מקרים בהם התיר ורדי לפרסם תמונות של ביתו), וכך הוא גלוי לעין כל ובאופן תמידי.

ברון הוסיפה, כי זכותו של אדם לשלוט במידע המתפרסם אודותיו היא חלק מן הזכות לפרטיות. בעוד ורדי הצביע על אינטרסים ברורים שלו שייפגעו מן הפרסום, לא עלה בידי גוטסמן להצביע על אינטרס לגיטימי כלשהו שלו, שייפגע אם הפרסום ייאסר. זאת ועוד: לגוטסמן היה ברור שוורדי אינו מתיר לו את השימוש בתמונות הבית, והוא ידע היטב שפרטיותו של ורדי תיפגע כתוצאה מן הפרסום.

ברון אסרה על גוטסמן לעשות שימוש כלשהו בתמונות ובהדמיות של בית ורדי, כולל תמונות שלו מבחוץ. היא גם התירה לפרסם את קיומו של ההליך, אך אסרה לפרסם את הראיות שהוצגו בו ובעיקר את התמונות המפרות. גוטסמן חויב לשלם לוורדי הוצאות בסך 40 אלף שקל.

פסק דין זה מאפשר לוורדי גם להגיש תביעה אזרחית נגד גוטסמן, כאשר החוק מעניק פיצוי מירבי של 100 אלף שקל על כל
פגיעה בפרטיות, ללא צורך בהוכחת נזק. בית המשפט יכול אף לקבוע, כי כל תמונה שפירסם גוטסמן מהווה הפרה בפני עצמה, וכך להטיל עליו פיצוי של מיליוני שקלים.