היה הייתה פעם מפלגה בישראל, ושמה מפלגת העבודה. היה לה עבר מפואר של עשרות שנים, בהן בנתה את המדינה (וגם עשתה לביתה), נטלה חלק מרכזי בהכרעות הגורליות ביותר (וגם במחדלים החמורים ביותר) וגידלה כמה מחשובי המנהיגים של ישראל (וגם כמה מן המושחתים שבהם). ולמרות כל מה שנאמר בסוגריים, עצם קיומה היה חשוב משום שהיא היוותה בית למאות אלפי תומכים ומצביעים.
עד שיום אחד הגיע אליה רב-אלוף כריזמטי ושמו
אהוד ברק, אשר החליט - כדרכם של הרבה קצינים בכירים שעברו לפוליטיקה - שדעת הרוב והליכים דמוקרטיים זה לא בשבילו. כאשר רצה אותו ברק להיבחר לראשות הממשלה, החליט שהמפלגה בה הוא חבר אינה טובה דיה בשבילו, והלך והקים מסגרת חדשה: "ישראל אחת". על כנפיה אכן נבחר לראשות הממשלה, אך כאשר התרסק לאחר קדנציה אומללה אחת - החליט שדווקא מפלגת העבודה היא ביתו.
קם ברק וחזר למפלגתו הישנה, ואז ריסק אותה לשפל חסר תקדים של 13 מנדטים והמקום הרביעי בלבד בכנסת. כאשר ראה ברק ששוב הדמוקרטיה פועלת נגדו, רחמנא ליצלן, וחבריו לסיעה עלולים לנתק אותו מן הכורסה הנוחה שליד שולחן הממשלה, החליט על סלטה רביעית: לקחת עימו עוד ארבעה חברים ממפלגתו המרוסקת ולהקים סיעה חדשה.
וכך, בתוך עשור ומשהו, היה ברק במפלגת העבודה, בישראל אחת, שוב במפלגת העבודה ועכשיו בסיעה שלו. צריך ממש לוכד ברקים כדי לעקוב אחרי כל הסלאלום הזה.
אין גבול לציניות ולאופרטוניזם של אהוד ברק. בכל פעם שמשהו לא מסתדר כרצונו, הוא שובר את הכלים. בכל פעם שחבריו קמים נגדו, הוא בורח. אולי דבריו של
צחי הנגבי "אהוד ברח" לא היו נכונים לגבי אסון צאלים (כפי שקבעה בזמנו ועדת האתיקה של הכנסת), אך הם נכונים לחלוטין לתיאור התנהגותו הפוליטית.
ברק שם פס על הדמוקרטיה, שם פס על מצביעי מפלגת העבודה, שם פס על מוסדות המפלגה, שם פס על תקנונה. האיש הנהנתן הזה, שמקורות עושרו המופלג מעולם לא הובררו, שתמיד מצליח ללכת על הקו הדק שבין החוקי לפלילי (ע"ע העמותות, החברה של אשתו, המניות שהועברו לבנותיו, העובדת הבלתי-חוקית) - האיש הזה הוא המופקד על בטחוננו.
"כוחה של ישראל בצדקתה", קבע דוד בן-גוריון. הוא התכוון לא רק לצדקת מאבקנו באויבינו, אלא גם לצדקתנו הפנימית, לחוסננו המוסרי. מדי יום אנו רואים כיצד חוסן זה הולך ונשחק, אך העובדה ששר הביטחון הוא אדם כה חסר חוט שדרה מוסרי - צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שמדינת ישראל יקרה לו. כן,
בנימין נתניהו, הכוונה גם אליך.