ההסתדרות והמעסיקים הפרטיים סיכמו להעלות את שכר המינימום ב-450 שקלים בשתי פעימות. על ההסכם חתמו יו"ר ההסתדרות עפר עיני ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
ההסכם הקיבוצי שנחתם היום הגיע לאחר תקופה ארוכה של מו"מ בין הארגונים הכלכליים להסתדרות בדבר העלאת שכר המינימום במשק.
במסגרת ההסכם, יועלה שכר המינימום במשק כולו בשתי פעימות, הפעימה הראשונה תהיה בחודש יולי 2011 ותעמוד על 250 שקל, כאשר שכר המינימום יעלה לגובה של 4,100 שקל. הפעימה השנייה בסך 200 שקל תתבצע בחודש אוקטובר 2012, כאשר שכר המינימום יעלה לגובה של 4,300 שקלים.
לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי, ההסכם יועבר לשר התמ"ת אשר יתבקש להרחיבו בצו הרחבה בהתאם לחוק. במקביל יגישו ההסתדרות והמעסיקים הצעת חוק. המעסיקים וההסתדרות אומרים היום כי "עדיף להעביר את העלאת השכר בחוק אולם אם זה לא יקרה נותרת האופציה לצו הרחבה מצידו של שר התמ"ת".
שני הארגונים סיכמו עם שר התעשיה המסחר והתעסוקה בנימין בן-אליעזר להחיל את ההסכם גם על המגזר הציבורי בצו הרחבה או בהבאת הצעת חוק ממשלתית בעניין לאישור מליאת הכנסת.
גורמים במשרד התמ"ת מסבירים כי שכר מינימום מכוח הסכם וצו הרחבה – אינו בר אכיפה פלילי, ולכן עדיף לכולם משמעותית להביא זאת בחקיקה שתהיה מוסכמת על הממשלה. במידה שהדבר יובא בצו הרחבה, ייווצרו בציבור שני סכומים של שכר מינימום. אחד לאכיפה הפלילית ואחד אחר לתביעה. אפילו במודעה על גובה שכר המינימום, שחייב המעסיק לתלות, יהיה סכום מטעה, כי הוא יהיה זה שלפי החוק. העובד יראה את הסכום וככל שהמודעה משמשת למשהו – הוא יפסיד את הדלטה בין הסכום לפי החוק לבין הסכום לפי ההסכם המורחב.
שר הרווחה,
יצחק הרצוג, בירך על ההסכמה על העלאת שכר המינימום. לדבריו: "זהו צעד חשוב ונכון במאבק בעוני אך הוא לא שלם ללא העלאת ההכנסה של אלפי משפחות חד-הוריות בישראל, שלפי כל הנתונים משנה לשנה, נשאבות למעגל העוני".
הרצוג מנהל לדבריו קרב עיקש בנושא דורש מהאוצר להעלות את הקצבה של משפחות חד-הוריות במאות שקלים לחודש, דבר אשר יקל עליהן בהתמודדות עם המצוקות הכלכליות.
שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן-אליעזר, עודכן כי הצדדים ינסו להגיע לסיכומים בעניין עם משרד האוצר. השר סיכם עימם כי במידה שלא יגיעו לסיכומים, הם יחזרו אליו על-מנת לשקול להביא זאת בחקיקה או בצו הרחבה. הוא בירך על כל צעד שיביא להעלאת שכר המינימום, כל עוד הצעד יעשה בהידברות עם הגורמים הרלוונטיים בממשלה.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר כי הוא רואה בזאת את תחילת הדרך ופתיחה נאה לעשור הנוכחי. "זהו מימוש של התחייבות אבסולוטית כלפי ציבור העובדים אשר הייתה צריכה להגיע לפירעון כבר לפני שנים. בעקבות זאת אנו אף מצפים שההסתדרות הכללית וגם משרד התמ"ת יאשרו סופית את ההסכם שחתמנו בענף הניקיון ותחזוקת מבנים להעלאת שכר העובדים במגזר זה ב-20%", אמר.
רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, אמר כי העלאת שכר מינימום באמצעות הידברות היא הדרך הנכונה, ואין צורך בחקיקה בנושא. לדבריו, עיגון העלאת שכר המינימום בחוק היה משיג תוצאות הפוכות. "העלאת שכר מינימום היא אחד הכלים היותר יעילים לצמצום הפערים בחברה, אבל זה לא יכול להתבצע בצורה מלאכותית. העלאת שכר המינימום בחוק לא תביא התוצאות הרצויות. הרי כבר היום, קיימים ענפים, דוגמת חקלאות ובנייה, בהם לא מתבצעת אכיפת חוק שכר המינימום. שינוי השכר בחוק רק יביא לכך שהאכיפה תלך ותפחת, ויותר אנשים ישתכרו מתחת לשכר המינימום. תוצאה חמורה נוספת של מהלך כזה הוא עידוד הכלכלה השחורה בישראל, עד לכדי שזו עשויה להתרחב לתחומים חדשים", דבריו.
