בימים קשים שכאלו, צריך לפעמים להגיד תודה גם ליריבה. זה הזמן להגיד תודה לאולימפיאקוס, אותה קבוצה יוונית שהגיעה ארצה למשחק נגד מכבי ת"א מבלי לאיים שלא תגיע, בלי להשתמש בתירוצים שחוקים, בלי למחות ובלי לדרוש. פשוט התייצבו.
בזמן שקבוצות הזויות שקוראים להן לאריסה אפילו לא מתייצבות למשחק בירושלים שלא קשורה בכלל גיאורגרפית לנחיתת הטילים, תוך שליחת איומים ובלבולי מח, אולימפיאקוס מציגה הוכחה מוחלטת להפרדה בין ספורט לפוליטיקה.
הקבוצה היוונית יכולה היתה בקלות לטעון שבישראל לא משחקים אפילו כדורגל. שהמחזור בוטל. שהשגרה פה היא שקר וכזב. שיש סכנה. אלא שהמועדון של ינאקיס הקשיב להודעות ההרגעה של הלפרין ו-וויצ'יץ' ובעיקר הקשיב לקול ההיגיון.
 |
| יותם הלפרין. הפעם בתפקיד המרגיע הלאומי (Gettyimages) |
|
אולימפיאקוס בפעולתה מסייעת לישראל לשמור על שפיות. בניגוד למדינות כמו טורקיה, שמאפשרות פעולה מגעילה כמו זו שהיתה נגד בני-השרון במשחק באנקרה, ובניגוד לניו-זילנד - שם התושבים המשועממים שמאסו בחיים עם הכבשים מפגינים נגד שחר פאר, אולימפיאקוס הופכת לידידת ישראל.
על המגרש, אולימפיאקוס היא יריבתה של מכבי ת"א בקרב על דירוג גבוה יותר בשלב הבתים של היורוליג. מחוץ למגרש, היא הפכה לקבוצה אמיצה שיש להצדיע לה.
יש לציין שאולימפיאקוס גם לא הגיעה כדי לצאת לידי חובה. היא יכולה היתה לנחות סמוך למשחק ולהגיע היישר לנוקיה - אלא שהיא הגיעה אפילו יום וחצי לפני המשחק כדי להפגין בטחון מוחלט בשהות בישראל.
הערב בנוקיה, כדאי לאוהדי מכבי למחוא כפיים לשחקני אולימפיאקוס. כשיתחיל המשחק, היריבות הספורטיבית תוכל לחזור במלוא הכח.
הכתוב הינו טור דעה