באוגוסט 2022 הדהים הספרינטר הישראלי בלסינג אפריפה, כשזכה באליפות העולם עד גיל 20 בריצת 200 מטרים. התוצאה שקבע בגמר, 19.96 שניות, היא פנומנלית, אחד מההישגים הספורטיביים הגדולים בתולדות המדינה (בטח כשמסתכלים קדימה ורואים שהסגן, לטסילה טבוגו, זכה שנתיים מאוחר יותר בזהב האולימפי באותה ריצה).
בינואר 2025, בערך לפני שבועיים, דניאל דאפאה הפך ליליד שנתון 2007 הראשון שמבקיע שער בליגת העל, ולא סתם, אלא שער ניצחון דרמטי לזכות מכבי נתניה מול קריית־שמונה. הקו המחבר הוא הפוטנציאל שהספורט הישראלי מתחיל לממש, של בני מהגרים מאפריקה שנולדו בארץ, צברים לחלוטין, שמביאים איתם כלים ייחודיים.
6 צפייה בגלריה
דניאל דאפאה
דניאל דאפאה
צבר לחלוטין, שמבשר על מהפכה. דניאל דאפאה
(צילום: יאיר שגיא)
הרקע של אפריפה ודאפאה דומה להפליא: בנים להורים שהגיעו מגאנה. אליהם אפשר להוסיף את הצטיינותם של סילבה קאני וטימוטי מוזי מבית"ר ירושלים. הראשון נולד למהגרים מטוגו, והוריו של השני מדרום אפריקה וקונגו. כל אחד מהם כבר תרם חמישה שערים השנה והיה משמעותי בהשתלבות של הקבוצה במאבק האליפות. הכדורגל שלנו כבר מרוויח מהתופעה, וימשיך להרוויח עוד יותר בהמשך, אבל כפי שהוכיח אפריפה, ההשפעה בהחלט אינה מוגבלת לענף אחד.
"זה מעיין נובע של כישרונות", מזהה המאמן זאב זלצר, מבכירי מגלי ומפתחי הכישרונות הצעירים בארץ. "באופן טבעי, הם רואים בכדורגל פוטנציאל להתבססות אישית ומקצועית בישראל, גם עבור משפחותיהם שגידלו אותם בתנאים לא קלים. יש להם מוטיבציה וריכוז, והם רוצים לייצר כרטיס כניסה לחיים טובים בישראל. מאחר והמשימה חשובה, השחקנים הצעירים מתייחסים לכדורגל כדבר הכי חשוב, ובשילוב עם הכישרון המולד של חלקם, נוצר מודל שאפתני מאוד".

6 צפייה בגלריה
 קאני
 קאני
"מודל שאפתני מאוד". סילבה קאני
(צילום: שלו שלום)

הדור הבא מחכה

דאפאה (1.81 מ') החל לשחק כדורגל בגיל 12 בלבד, וכאשר הגיע למועדון הקל"ב בני־יהודה (הוא גדל מול האצטדיון בשכונת התקווה), הילד קיבל את התשובה: "אתה שמנמן מדי, אנחנו ממליצים לך לנסות בהפועל כפר-שלם". דניאל הצעיר השקיע, הבקיע, וזכה לחזור לבני־יהודה. צמד שכבש במשחק נערים לא נעלם מעיניהם של אנשי מכבי נתניה, ובגיל 15, לפני שפג המועד האחרון לעבור קבוצה מבלי שחוקי הבוגרים יחולו עליו, הוא עבר למועדון של היהלומים.
ההספק שלו בשנתיים וחצי במחלקת הנוער כולל שותפות בכירה בזכייה של נערים א' בגביע המדינה, כשבעונה שעברה, עם אותה קבוצת גיל, הפסיד את האליפות למכבי ת"א רק בהפרש שערים. העונה הוא כבר בנוער, הבקיע עשרה שערים, ובמועדון מיהרו לשלב אותו גם בבוגרים, שם הביא כאמור שלוש נקודות מול קריית־שמונה, בישל ב-0:4 על סכנין ולפני 12 יום מצא את הרשת בהפסד למכבי ת"א.
בעזרת מאמן הנוער סשה פלדמן, דאפאה השתלב בפנימיית אורט בעיר. חגית מורג, מנהלת קבוצת נערים א' של מכבי נתניה, אחראית לטיפול בענייני שחקני מחלקת הנוער הזקוקים לתמיכה, ובמקרה של דניאל הלכה צעד קדימה וקיבלה אותו לביתה, ממש כמו בן לצד ארבעת ילדיה. פלדמן: "דניאל הוא שחקן חוד מובהק שמסכן כל הזמן את השער, אולי לא הכי מהיר אבל עם כוח מתפרץ משמעותי. אין לנו ספק שצפוי לו עתיד גדול".
6 צפייה בגלריה
דניאל דאפאה
דניאל דאפאה
"צפוי לו עתיד גדול". דניאל דאפאה
(צילום: יאיר שגיא)
אבל דניאל הוא רק קצה הקרחון של משפחת דאפאה. אחיו הצעיר ישראל, בן 15, כבר גבוה ממנו בעשרה סנטימטרים ומככב גם הוא כחלוץ מרכזי – רק שהוא עושה את זה במחלקת הנוער של הפועל ירושלים. הסקורר של קבוצת נערים ב' עומד כבר על 23 כיבושים, ואנחנו אפילו לא באמצע העונה. "האחים חיים אחד את השני למרות המרחק הגיאוגרפי ביניהם", מספרת חגית. "בשבוע שעבר, למשל, דניאל הגיע לשגרירות גאנה כדי לחתום על ויתור על האזרחות הגנאית כדי לקבל בעתיד אזרחות ישראלית. לאורך כל הביקור הוא היה בקשר רציף עם חברים מירושלים כדי לדעת מה עושה ישראל, ונרגע רק כששמע שהפועל ירושלים מובילה 0:3. וזה לא רק הם – אחותם בת ה-13 פרינסס גבוהה יותר משניהם ומשחקת בנערות של בני־יהודה בכדורסל".
ריצ'רד (ריצ'י) קאני היה עובד שגרירות טוגו בישראל, שנסגרה לפני 30 שנה בגלל מלחמת האזרחים שפרצה במדינה האפריקאית. ריצ'י ואשתו שנטל נשארו בארץ, קיבלו תעודת זהות והקימו משפחה. בגיל 10, במהלך משחק כדורגל ידידותי בין ילדים במתנ"ס בבת-ים, עיר מגוריהם, סקאוטים שהגיעו למקום שמו לב לנער מוכשר במיוחד, בנם סילבן (שמעדיף להיקרא "סילבה", כיום בעל תעודת זהות ומעמד תושב ארעי). הוא עורר עניין והחל לעבור בין מועדונים, בהם הפועל בת־ים, גדנ"ע יהודה, הפועל ת"א ומכבי ת"א, אך לא שיחק שם מאחר שמעמדו בארץ טרם הוסדר באותה תקופה. בגיל 14, כאשר הנושא הבירוקרטי הסתדר, האב החליט כי סילבה ישחק בבני־יהודה מאחר שהיא "לא קבוצה של בני עשירים כמו מכבי ת"א". בארבע עונות במחלקת הנוער בשכונת התקווה הוא כבש 40 שערים.
6 צפייה בגלריה
שחקן בית"ר ירושלים סילבה קאני
שחקן בית"ר ירושלים סילבה קאני
מעדיף להיקרא "סילבה". קאני
(צילום: עוז מועלם)
בעונת הבכורה בבוגרים בלאומית קאני הבקיע שמונה שערים, ועבר תוך שנה לאוסטריה וינה. הקיצוני הימני לא השתלב שם בגלל שיטת המשחק שלא איפשרה לשחקני כנף לבוא לידי ביטוי, הועבר לקבוצת המילואים וחזר אחרי שנה לישראל. אבל הסיפור שלו בצמרת לא נגמר שם: בית"ר ירושלים אהבה את מה שיש לקאני בן ה־21 להציע, והשקיעה 300 אלף דולר ברכישתו. הוא התברג העונה כסוג של סופר־מחליף אצל ברק יצחקי, שחקן שעולה מהספסל ומשנה משחקים. ההתאחדות של טוגו, מולדת הוריו, כבר פנתה בעבר אל סילבה הצעיר בבקשה לזמן אותו לנבחרת, אבל הוא מרגיש ישראלי לחלוטין, זו המולדת שלו, והוא דחה את ההצעה ומקווה לקבל בקרוב קריאה לנבחרת הצעירה של גיא לוזון ומשם להתקדם לבוגרת.
"בבדיקות שעשו לו בווינה, גילו שמהירות השיא שלו היא 37.4 קמ"ש, ממש כמו קיליאן אמבאפה. תלו בו הרבה תקוות במועדון", אומר אחד ממקורביו. "לפחות בית"ר ירושלים והקהל שלה נהנים ממנו". אגב, קאני גם דובר ארבע שפות – עברית, אנגלית, צרפתית וגרמנית – והזמר סטפן לגר הוא קרוב משפחתו. וגם לו יש אח צעיר ומוכשר: ריצ'י בן ה־19 שחתם לאחרונה בבית"ר נורדיה מליגה א'.
ואם כבר המהירות – כפי שציינו בפתיחה, לשחקנים בעלי השורשים האפריקאיים יש כישורים אתלטיים אחרים ממה שהכרנו בארץ, כאלו שמוסיפים לכדורגל הישראלי עוד תבלין. זלצר: "כפי שכבר הוכח, מדובר בשחקנים מהירים, טכניים וחזקים. בתוספת להשקעה המקסימלית על הדשא, הם לא משאירים כלום במגרש ונותנים מעל ומעבר, יש סיכויים לתוצאות מצוינות. ישראל לא המציאה את הנוסחה הזו, אירופה מלאה בדוגמאות. למשל, אנגליה, צרפת, הולנד וגרמניה, שם בנים של מהגרים שהגיעו לעבודות פשוטות מתגלים כוכבים, מה שהם מתרגמים לשיפור במצב החברתי שלהם, חלקם עם שורשים באפריקה, או טורקים בגרמניה".
6 צפייה בגלריה
טימותי מוזי
טימותי מוזי
הקריירה דישדשה. טימותי מוזי
(צילום: אלכס קולומויסקי)

הכל בשביל אמא

טימוטי (ליאור) מוזי בן ה־23, עוד שחקן כנף של בית"ר ירושלים שמחפש את הדרך לאושר, כבר הספיק לעבור חצי מדינה. אמא שלו הגיעה מדרום־אפריקה, האבא הקונגולזי עזב את הארץ אחרי שנולד. "כשהיה בן 12, גיליתי אותו בנערים של הפועל רעננה והעברנו אותו למחלקת הנוער של מכבי חיפה", אומר סוכנו ג'קי דהן. בגיל 16 כבר שיחק לראשונה בקבוצה הירוקה הבוגרת, אך מפאת גילו והרצון שיצבור ניסיון עבר להפועל כפר־סבא, אז בליגת העל, במסלול דומה לתחילת דרכו של יעקובו איגביני הגדול.
רק שאצלו הדברים נתקעו: מוזי שיחק שלוש שנים רצופות בקבוצות שירדו ליגה, כפר־סבא, נוף־הגליל וקריית־שמונה, והפוטנציאל היה בסכנה של דשדוש ונסיגה. בחיפה ויתרו עליו בקיץ 2023, בית"ר שילמה רק 50 אלף יורו עבורו, ומוזי מצא סוף־סוף בית והפך לאחד מחביבי הקהל בטדי.
6 צפייה בגלריה
שחקן בית"ר ירושלים טימוטי מוזי
שחקן בית"ר ירושלים טימוטי מוזי
הפך לאחד מחביבי הקהל בטדי. מוזע
(צילום: עוז מועלם)
פרינס תומאס כבר בן 25, אבל יש בכדורגל הישראלי מי שמאמינים שהוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה בנוגע לפריצה למעלה. הקשר שגדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א ושיחק בנבחרת הנערים ויתר על דרכונו הניגרי (בן להורים מניגריה), ומנסה להתקדם למעלה דרך מגדל העמק שנאבקת על עלייה ללאומית, ליגה שבה שיחק בעבר. מבחינתו, המטרה ברורה: "אני גר בשכונת התקווה, שכונה קשה מאוד. אני חולם שבעזרת קריירה מוצלחת אצליח להוציא את אמא שלי מהשכונה".
וזו באמת נקודה חשובה. דרום ת"א מלאה בילדים כאלו. אזור קשה במיוחד, משפחות מהגרים שמגרדות הכנסה בקושי, עם ילדים שמעמדם במדינה לוט בערפל, אבל מחוברים לישראל וחולמים לצמוח דרך הכדורגל.
והנה עוד תמונה מתוך משחקי הכדורגל השכונתיים, המניבים גילוי כישרונות גדולים. האפסנאי של מכבי פ"ת מצא את עצמו יום אחד ממוגנט למשחק חובבני כזה, שהתקיים באזור התחנה המרכזית בת"א. הוא זיהה שם ילד מוכשר להפליא שמוצא משפחתו מסודן, ודיווח עליו לחברי צוות הסקאוטים של המועדון, שם התפתחה מחלקת נוער שמייצרת אקזיט אחרי אקזיט. כיום, מוחמד שהאברי סמארה בן ה-12 הוא כוכב אחת מקבוצות הילדים של מכבי פ"ת.
פורסם לראשונה: 01:30, 30.01.25