כשאביתר יעמוד על רחבת המסדרים בבה"ד 1 היום (חמישי), בטקס סיום קורס קצינים אחוד, הוא לא יהיה לבד. בקהל יהיו בני משפחתו, שעמדו שם בדיוק לפני ארבעה חודשים כשאחיו התאום נתן סיים את אותו קורס בדיוק.
דברי הרמטכ"ל הלוי למסיימי קורס קצינים (16.11.23) // דובר צה"ל
ככה זה כשהתאומים של המשפחה מתגייסים בהפרש של כמה חודשים. הראשון, גם אם נולד בהפרש של עשר שניות, הוא זה שסולל את הדרך. לשני אין ברירה אלא לצעוד בעקבותיו. "אני שפן הנסיונות, ואביתר מתגלח על הניסיון שלי", צוחק נתן, שרק לפני ארבעה חודשים קיבל את דרגת הקצונה סגן משנה.
הם בני 21, גדלו בעלי זהב שבשומרון למשפחה בת 5 ילדים. יש להם אח גדול ואח צעיר, והם מבקשים בעיקר לנצל את הבמה כדי להזכיר לאביגיל, האחות הצעירה בת ה-13, שהם מתגעגעים אליה. וכשהם לא מתווכחים על סידור החדר המשותף בבית, הם גם חברים טובים. "רוב הזמן אנחנו מסתדרים", הם צוחקים.
נתן למד בישיבת ההסדר בירוחם, וחלם להתגייס לסיירת מטכ"ל. במרץ 2022 הוא התגייס למסלול של בני ישיבות, והגיע לגבעתי. כשעלתה האופציה לצאת לקורס קצינים, הוא עזב את הישיבה ושינה מסלול. אביתר למד בישיבת הר עציון, ושם לו למטרה להגיע לשייטת. כיוון ששאף לשירות מלא במסלול קרבי, התגייס באוגוסט 2022 והגיע גם הוא לגבעתי, לסיירת שקד.
"הוא הולך אחרי רק בגלל שאני התגייסתי לפניו, אבל הוא הוא היותר מוצלח", נתן מחייך. "גם אין ספק ששירות בגדוד שקד, ובמיוחד עכשיו במלחמה, הוא משמעותי מאוד. אמנם אני הספקתי להתגייס לפניו, אבל הוא עושה את הכל אחרי יותר טוב. מצטיין בקורסים, מצטיין מחזורי, בטח גם בקצונה הוא יצטיין. ואני יודע שאם אני הצלחתי לעבור משהו, כמו הלחימה או הקורסים, אביתר יעשה את זה טוב יותר".
זה לא גורם לך לדאוג יותר? אני שואלת בזהירות, ונתן מזדקף. "להיפך. כשאני יודע כמה מסלול צבאי כזה עוזר למדינה, וגם תורם לאישיות, אני שמח שגם אח שלי עובר את אותו מסלול".
אביתר דווקא חושב שנתן הוא המוצלח. "כן, יש לי את התעודות, אבל כל מה שאני יודע אני לומד ממנו, גם בצבא, וזה נותן לי המון ביטחון. הוא האישיות להערצה מבחינתי".
יש להם בדיחות משותפות, כמו ההפסד של טורניר הכדורגל הישובי, או סלנג פנימי שרק הם מבינים. הם תמיד יודעים איפה האח השני נמצא, גם אם לא תמיד מספרים לאמא ואבא שיודעים ששני הבנים שלהם נלחמים ברצועה.
"העובדה ששנינו הלכנו לקצונה קשורה לתקופה הקשה שבה אנחנו נמצאים", מדגיש נתן. "זה רק דוחף אותנו להבין שצריך לרגע לשים את האישי והמשפחתי בצד, ולהתרכז במטרה החשובה. אביתר מחכה להתחתן, אני החלטתי לא לחזור לישיבה כי הבנתי שאני רוצה להאריך את השירות. זו לא היתה החלטה קלה, אבל ככה חונכנו, גם בישיבה. לעשות את כל מה שאנחנו יכולים כדי שנוכל לחיות פה חיים נורמלים".
אחרי שנתן יצא לקצונה, לאביתר היה ברור שגם הוא מכוון לשם. "הרבה פעמים נתן מעביר לי מסרים סמויים", הוא מחייך. "לנתן היה ברור שאני יוצא, וגם אם היתה לי התלבטות קטנה בהתחלה, הבנתי שזה המסלול שאני הולך אליו. אחריו".
ולמרות שאביתר צועד בעקבות אחיו התאום, הם כמעט לא נפגשים. "היינו ביחד בבית בשבת האחרונה, אחרי חודשיים שכל אחד יצא בזמן אחר. בתחילת המלחמה בכלל לא נפגשנו 120 יום, כי לא יצאנו הביתה", נזכר אביתר. "אני לא הצלחתי להגיע לטקס סיום קורס קצינים שלו כי הייתי בשבוע ניווטים בצפון, והוא לא מגיע לשלי כי הוא בלחימה. אבל הטקס הוא לא משמעותי".
"מבחינתי העובדה שהוא ליווה אותי מרחוק לאורך כל הקורס היא יותר משמעותית. הוא היה אומר לי 'תעבוד קשה ובשקט', וזה מה שעשיתי. הכל נופל על האח הבכור, אז הוא הבכור מבחינתי. אני יכול ללמוד המון מהניסיון שלו".
"בסוף, עם כל זה ששנינו ביחד באותו מסלול, הכל מתרכז בסעודת שבת", צוחק נתן. "אבל אין כמו להיפגש בשבת בבית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו