פחות מחודש לאחר הפסקת השיחות בנוגע לרכישת חברת אלבאו האמריקנית תמורת מיליארד דולר במזומן, נראה שבקבוצת אי.די.בי (0.8% , 11300.0) בודקים חלופה עתידית להשקעתם בחברת מכתשים אגן (-0.15% , 1340.0).
בכירי החברה ביקרו בסין בסוף ספטמבר 2010 ונפגשו עם בכירים בחברת כמצ'יינה הסינית, בניסיון לעניין אותם ביצירת שיתופי פעולה או ברכישת נתח ממכתשים אגן - חברת האגרוכימיה השביעית בגודלה בעולם. כמצ'יינה נמצאת בבעלות מלאה של ממשלת סין. החברה פועלת בשישה תחומים: חומרים כימיקלים מתקדמים, כימיקלים מיוחדים, תזקיקי נפט, כימיקלים בסיסיים, מוצרי גומי ואגרוכימיה.
הפעילות של כמצ'יינה בתחום האגרוכימיה מתבצעת באמצעות החברה הבת בלו סטאר (Blue Star) שבשליטת כמצ'יינה (80%). היא מוחזקת בידי בלקסטון, אחת מקרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם. בלקסטון, שנסחרת בבורסה של ניו-יורק לפי שווי שוק של 14.5 מיליארד דולר ומנהלת נכסים בהיקף של 100 מיליארד דולר, רכשה 20% מבלו סטאר בספטמבר 2007 תמורת 600 מיליון דולר.
בלקסטון הייתה מעורבת בעבר במשא-ומתן לרכישת מכתשים אגן, וניהלה בסוף 2005 מו"מ עם משפחת ברונפמן, בעליה הקודמים של חברת כור, בעלת השליטה במכתשים, אך המו"מ נכשל בעקבות חוות דעת שלילית של חברת מקינזי.
מכתשים אגן הודיעה בתחילת ספטמבר 2010 על ביטול העסקה לרכישת הבעלות המלאה בחברת אלבאו האמריקנית תמורת מיליארד דולר במזומן ונטילת חוב של 250 מיליון דולר. העסקה הוצגה בידי מכתשים אגן כפתרון לכמה מנקודות התורפה של החברה שהחלישו את מעמדה התחרותי בשוק חומרי ההדברה, כמו עלות ייצור גבוהה יחסית של חומרי גלם, בין היתר בשל שיקולי איכות סביבה; נתח שוק דל בשוק הצפון האמריקני, בשל מערך לוגיסטי נחות; ונחיתות בהשוואה לאלבאו בכל הקשור לייצור יעיל והגנה מכסית מתחרות ביצרנים סיניים בשוק האגרוכימי הצומח של אמריקה הלטינית.
רכישת אלבאו, היצרנית הגדולה בצפון ובדרום אמריקה של גלייפוסט, קוטל העשבים הנמכר בעולם, הייתה אמורה למצב את מכתשים בעמדה נוחה ליהנות מהגידול הצפוי בשימוש בזרעים מהונדסים גנטיים, שכוללים את תכונת העמידות לקוטלי עשבים לא סלקטיביים וזולים. העסקה הייתה מגדילה את נתח השוק של מכתשים בצפון אמריקה מ-3.9% ל-8.4% ואת הנתח שלה באמריקה הלטינית מ-6.9% ל-14.1%, והייתה הופכת אותה ליצרנית המובילה בעולם של חומרי הדברה גנריים בפער ניכר מהמתחרה השנייה.
ביטול העסקה בעקבות בדיקת נאותות שביצעה מכתשים אגן החזירה את החברה לנקודת ההתחלה תוך אובדן זמן יקר. מכתשים אגן סובלת מרווחיות יורדת, בין השאר כתוצאה ממבנה עלויות יקר, נחיתות בשוק הצפון האמריקני החשוב והיעדר פעילות של ממש בתחום ההנדסה הגנטית של זרעים.
נוכח הכישלון לרכוש את אלבאו גברו ההערכות כי מכתשים אגן חוזרת להיות יעד לרכישה שנתיים וחצי לאחר שחוזרה בידי חברות אגרוכימיה סיניות, שהציעו על-פי ההערכות לרכוש אותה תמורת 20 שקל למניה - 49% יותר ממחירה הנוכחי בבורסה.
קבוצת אי.די.בי שבשליטת
נוחי דנקנר רכשה את השליטה בכור במאי 2006 בעקבות מאבק עם קבוצת דלק שבשליטת
יצחק תשובה. החברה רכשה 31% ממניות כור תמורת 394 מיליון דולר, והגדילה בהמשך את אחזקתה במכתשים ברכישה ישירה של 6% ממניותיה של החברה תמורת 500 מיליון שקל, כלומר לפי שווי חברה של 8.3 מיליארד שקל.
מקורבי דנקנר הסבירו אז: "רכשנו את כור משום שההתמקדות בשוק המקומי מסוכנת". ואולם מאז הניבה מניית מכתשים אגן תשואת חסר של 35% בהשוואה למדד ת"א 75. מכתשים נחשבת כאחד הכישלונות הבולטים של דנקנר מאז רכש את השליטה באי.די.בי אחזקות במאי 2003. מאז נרכשה השליטה במכתשים ירד הרווח התפעולי התזרימי של מכתשים ב-38% וירד ל-233 מיליון דולר, שהם 10.3% מהמחזור, אף שהמחזור צמח באותה תקופה ב-30%.
"בפרמיה סבירה של 30% על מחיר השוק, דנקנר ימכור את השליטה במכתשים", העריך אנליסט בכיר.
