"אנחנו עובדים סביב השעון": המטפלים בשירות נט"ל קורסים מכמות השיחות שמתקבלות

מאז 7 באוקטובר ועד כה נרשמו 42 אלף שיחות, זאת לעומת כל שנת 2022, שהייתה שנה שאופיינה בפיגועים רבים, שבה היו כ-25 אלף שיחות • מנכ"לית העמותה: "מערך בריאות הנפש הורעב במשך הרבה שנים וכעת אין מספיק מטפלים"

טיפול נפשי (אילוסטרציה). צילום: גטי אימג'ס

מחדל ארוך שנים בתחום הטיפולים הנפשיים במדינת ישראל, לצד מודעות אדירה מצד לוחמי המילואים שהובילו להיקף פניות חסר תקדים, הינם הסיבות לכך שלוחמי מילואים שהשתחררו נאלצים להמתין בין חודש לחודשיים עד לקבלת טיפול, מסבירה מנכ"לית עמותת נט"ל אפרת שפרוט.

צילום: נט"ל

בידיעה שפורסמה בשבוע שעבר ב"ישראל היום" נחשף כי לוחמים שהשתחררו נאלצים להמתין זמן ארוך במיוחד עד שיקבלו טיפול. חרף העובדה שהארגונים השונים, לצד צה"ל ומשרד הביטחון, שיפרו באופן משמעותי את האפשרויות לקבלת טיפול נפשי, עדיין יש עומס כבד שמופעל על המערכת.

שפרוט מספרת כי מאז ה-7 באוקטובר ישנו זינוק אדיר במספר הפניות. "אנחנו עובדים סביב השעון", היא מבהירה. בנט"ל מפעילים שני קווים – קו נט"ל שמיועד לאזרחים נפגעי טרור וקו נפש אחת שמיועד ללוחמים משוחררים. אלא שהמלחמה שפרצה באחת השפיעה על רוב הציבור הישראלי, דבר שהוביל לעומס יוצא דופן. "כמעט כל החברה הישראלית סובלת מטראומה על רקע לאומי בצורה כזו או אחרת".

המצב הנפשי עלול להיפגע במצבי חרדה של מלחמה, צילום: GettyImages, (אילוסטרציה)

כך, מאז ה-7 באוקטובר ועד כה נרשמו 42 אלף שיחות, זאת לעומת כל שנת 2022, שהייתה שנה שאופיינה בפיגועים רבים, שבה היו כ-25 אלף שיחות. גם היקף המטופלים הפיזיים שבהם מטפלים אנשי נט"ל גדלה באופן מאסיבי. בקליניקה שבה היו קודם למלחמה 350 מטופלים, יש כיום כ-2,000 מטופלים. שפרוט מציינת כי גייסו מטפלים רבים, לצד מאות מתנדבים ומספר פסיכיאטרים, על מנת להתמודד עם העומס הכבד.

"אנו מקבלים פניות רבות בגלים. הגל הראשון היה של הורים שחיפשו את ילדיהם ולא ידעו איפה הם, לאחר מכן קיבלנו פניה של רבים משורדי פסטיבל נובה שביקשו עזרה ועם התקדמות הלחימה קיבלנו פניות מצד הורים ובנות זוג של לוחמים. כעת אנחנו מקבלים פניות מצד הלוחמים המשוחררים שחוזרים לחייהם".

שפרוט אומרת שהעומס הכבד הוא תוצאה של מודעות שהובילה העמותה לאורך השנים לצורך בטיפול נפשי, דבר מבורך כשלעצמו. "במשך 25 שנים הבהרנו שחייבים לצרוך טיפול, וכעת אנחנו רואים שהדור הנוכחי מאוד מבין את זה. אם דור מלחמת יום כיפור או דור לבנון לא כל כך צרכו טיפול, כעת המודעות גדולה בהרבה".

אישה בוכה אצל פסיכולוגית, צילום: Drazen Zigic / Freepik

"התור גדול מכיוון שאין מספיק מטפלים באופן כללי במדינת ישראל", מוסיפה שפרוט, אך אומרת כי ישנם פתרונות שהם מפעילים כדי לקצר את התורים. "התחלנו בטיפולים קצר-מועדים. במקום טיפולים של שנה או שנתיים יצרנו ללוחמים משוחררים טיפול של 12 פגישות, שבהן הם מעבדים את מה שהיה, ולאחר מכן מי שזקוק להמשך טיפול מקבל אותו. כמו כן אנחנו מטמיעים כעת טכנולוגיות שמאפשרות סיוע נוסף. אנו גם מפעילים טיפולים קבוצתיים על מנת לצמצם את התורים".

"בסופו של דבר אי אפשר לברוח מהעובדה שמערך בריאות הנפש הורעב במשך הרבה שנים. הרבה מאוד מטפלים עזבו לקליניקות פרטיות ואין הרבה מטפלים במגזר הציבורי. כעת גייסנו מאות מטפלים אבל הביקוש כל כך גדול שגם כעת אנו צריכים לתעדף ולתת את השירות למי שהכי זקוק לו. אני יכולה לומר בגאווה גדולה שהצלחנו תחת האתגר הזה לסייע לאנשים רבים מאוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר