סטפן קרי, זכותו וטובתו יעמדו לנו תמיד, היה הראשון שאמר שההשוואות בינו לבין קייטלין קלארק, המגה־כוכבת של מכללת איווה ששברה את שיאו למספר השלשות בעונת מכללות אחת, הן מופרכות. "הקליעות שלה, מבחינת מרחק ודרגת קושי, באמת מזכירות אותי, אבל זה גורם לאנשים להתעלם מהמשחק הכללי שלה. היא מורידה ריבאונדים. היא מתקרבת לטריפל־דאבל הרבה פעמים. הקליעה זה ה'סופר פאוור' שלה, אבל היא הרבה יותר מזה", אמר כוכב גולדן סטייט.
יש עוד משהו משותף לקרי האגדי ולאגדה בהתהוות שהיא קלארק. מחוץ למגרש זו צניעות לא מתחסדת. גם היא מבקרת באופן קבוע בכנסייה. היא קיבלה הצעה מכל מכללה גדולה, אבל בחרה לשחק במכללת איווה, בעיר שבה גדלה. וכמו קרי – גם לקלארק יש היכולת להבין את חשיבות הרגע, הרגע שייצרב בתודעה של כל מי שצופה בה.
כשהגיעה לקליעה שתשבור את שיא הנקודות לנשים במכללות של קלסי פלאם, קלארק לא עשתה זאת מאזור קשת השלוש, אלא רחוק מאוד־מאוד משם, כמו אומרת: שבו, הביטו, קייטלין כותבת היסטוריה! הקונגרס של מדינת איווה מיהר להכריז על יום חג לכבודה.
וזה דבר חשוב כשספורטאים מתרוממים מדרגת הסופרסטאר לאזורי ה"עזים" (GOATS). תזמון של השעה ההיסטורית. קייטלין קלארק השחקנית היא תוצאה של כישרון ומוסר עבודה ומאמנים וכל מי שמודים להם בטקסים. קייטלין קלארק התופעה, שמשחקיה שוברים שיאי צפייה לשני המינים במכללות, הגיעה ברגע הנכון.
ב־1984, כשמייקל ג'ורדן הציג עצמו לעולם באולימפיאדה בלוס אנג'לס, היתה בנבחרת הנשים האמריקנית שחקנית שאיש לא ראה כמותה עד אז. קראו לה שריל מילר. היא היתה פנטסטית כי שיחקה כל ילדותה עם אחד השחקנים הטובים של דורה - אחיה הצעיר, רג'י מילר.
ב־1986 סיימה מילר את המכללה והלכה... לאמן במכללה. מסגרת כדורסל מקצוענית לנשים בארה"ב לא היתה, והיא לא רצתה לשחק עבור מועצות מקומיות באירופה. מילר הפכה למאמנת מצוינת, ובהמשך לפרשנית מחכימה, אבל בשורה התחתונה היא היתה קורבן של עולם שלא נתן הזדמנויות לנשים.
קלארק נמצאת בעולם אחר. בשנות ה־80 הושק טורניר המכללות לנשים כי פשוט היתה חובה חוקית לקיים אותה. בשנות ה־90 ותחילת המילניום כדורסל הנשים העלה פרופיל - אבל טורניר המכללות כונה לא פעם בלעג "טורניר ההזמנה של קונטיקט", בגלל האימפריה מיוקון שגייסה כל שחקנית מובילה והעבירה עונות על גבי עונות כמעט ללא הפסדים.
כל זה השתנה: קלארק הפסידה בשנה שעברה את הגמר ללואיזיאנה סטייט ונכנסת לטורניר שיתחיל בסוף השבוע כשאיווה מדורגת שנייה עם ארבעה הפסדים. במקביל התרחשו דברים מחוץ למגרש: דור צעיר ליברלי יותר ופתוח לספורט נשים באופן כללי, אבל גם מאבק חוקי שאפשר לספורטאי מכללות לקבל פיצוי. בעיקר פסיקה של בית המשפט העליון שדחה את הגדרות החובבנות הישנות של ספורט המכללות.
וההשפעה היתה דרמטית יותר על ספורט נשים. מדוע? כי עם כל הכבוד, גם הכנסות מפרסום לא ימנעו מכוכב כדורסל צעיר גבר מללכת ל־NBA בהזדמנות הראשונה. כדורסל המכללות לגברים ממשיך לדעוך. אבל מהצד הנשי קייטלין קלארק לא ממהרת למשכורת מעליבה של 77 אלף דולר לרוקית ב־WNBA. נייקי כבר משלמת לה מיליון דולר לשנה על חוזה נעליים. ואם נייקי שמה כסף - היא דואגת שיראו את זה בטלוויזיה.
הכדור עובר עכשיו מטאפורית ל־WNBA, שעדיין משלמת משכורות נמוכות מבאירופה. הבחירה הראשונה שייכת לאינדיאנה, שכמובן תבחר בקלארק. ההיגיון הישן היה שתמיד עדיף לליגה שהכוכבת תהיה בשוק טלוויזיה גדול. אבל שוקי הטלוויזיה והפרסום של קלארק הם כלל־ארציים, ואחרי המשחקים האולימפיים בפריז אולי גם יתחילו לזכות בהכרה עולמית.
כי גם מאיווה הנידחת היא כבר יצרה הייפ מטורף: יריבותיה של איווה חוות עלייה של 150% במספר הצופים במשחקיה; למשחקים שבהם שברה את השיאים השונים – של קלסי פלאם, של קרי או של מרביץ' – מחירי הכרטיסים הגיעו ל־500 דולר. משחקיה זוכים לרייטינג דומה של הרבה משחקי NBA, וקלף חתום שלה נמכר ב־78 אלף דולר - הכי גבוה לספורטאית כלשהי, מלבד סרינה וויליאמס.
שום ספורטאי מכללות לא מתקרב לפופולריות שלה. קלארק לא נכנסת לכותרת "קידום ספורט נשים" - היא חונה תחת הכותרת הישנה "כאן עושים כסף מספורט".
מה שלא יזיק זו אליפות מכללות שעדיין אין לה. הדרך לשם מתחילה ביום שישי.
