אהרן ברק: לא נסעתי להאג כדי לייצג את מדינת ישראל.  

הדברים שהובאו כאן הם מבית היוצר הפלגני והמשסה של ה 6.10, ממנגנון הרעל הביביסטי, וזו מטרתם היחידה.

לא ניתן להבין מהתגובות האם יש כאן בוטים איראניים שמטרתם זריעת שיסוי ופילוג, או שמדובר בנציגי מכונת התעמולה הביביסטית.

ליברלי זו לא אנרכיה.
ליברלי זה קודם על לפעול על פי החוק. ובוודאי לא להשתמש בכזבים, שקרים ומניפולציות על מנת להפיץ שיסוי ורעל.

תקרא את חוקת הליכוד, זו שחברי המפלגה והעומד בראשה עשו ממנה נייר טואלט. שם מפורט בדיוק מה זו מפלגה ליברלית..

הכניסה את המדינה למילכוד בטוענה שכל מי שלא תומך בביבי הוא שמאל וצריך לסקול אותו.

ואז מתנהגת כאחרונת השמאלנים ומספקת לאויבים ציוד ואוכל בזמן מלחמה וחמישה חודשים אחרי אין הישג מובהק אבל אשמים יש - ביידן, התקשורת, השמאל, בתי המשפט, הצבא.

רק היושב במיאמי מוגן וחף מכל פשע.

https://www.mako.co.il/news-israel/2024_q1/Article-f4aaeef8b034e81026.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=173113802

יש כמה מגיבים שזו אומנותם ויעודם.

הקורא הנבון, אמור להבין את המטרה. נוצר בליל של תגובות ותגובות נגד.

והנושא המרכזי של הדיון - הולך לאיבוד. ככה, נחסמים נושאים בעייתיים, וככה מונעים דיון לגוף העניין שהוא:

מה תפקידו של שופט בפורום בינלאומי, או מטעם מי נשלח ברק, האם שופט הוא נציג, לפי מה הוא שופט? האם הוא מייצג את ערכי המדינה? האם הוא חייב למדינה?

ואם שופט הוא מעל ליצוגיות או למדינת האם שלו, כפי שטוען ברק, כלומר אין כל חשיבות למוצאו, והוא פוסק רק לפי "נורמות עליונות כלשהן" שמשותפות לכל השופטים, כי אז-

הוא מייצג את ישראל, אבל לא את הממשלה

מה שהוא אמר היה ב-180 מעלות הפוך מזה.

מנסה להבין מה גורם למגיב ליחס למביא הידיעה שקר כאשר כל הדיוט יכול להאזין לכתבה באינטרנט.

לקחת את העובדות המשפטיות האלו ולא לנסות להבין ולהתעמק בהן, אך לכתוב כאילו אתה מבין בהם - זה ביביזם קלאסי.

זה כמובן איך שהדברים צריכים להיות, הרי מה ציפית? שהוא יכריז קבל עם ועדה שהוא היה שופט מטעם, כלומר מוטה? הרי המשמעות היא שאפשר יהיה לזרוק את פסק דינו לפח האשפה, ושישראל מדינה ששולחת שופט מכור (כי אין לה באמת טיעונים טובים לצדקתה).

שופט צריך לשפוט לפי הצדק והחוק, מה שלא קרה עם יתר השופטים בהרכב שחלקם אכן היו שופטים מטעם מדינתם.

ולכן בעולם נקבע שעל מנת שהצדק יראה, צריך שהשופטים יגיעו ממקומות שונים ומתרבות שונה.
בפורומים שיפוטיים או מעין שיפוטיים, רואים הרכב דיינים שבה לענות על כך. אפילו בבתי הדין לעבודה (שופט ראשי, נציג מעבידים ונציג עובדים). למה זה?

כלומר - ההרכב של בית הדין הבינלאומי, כדי לקבל לגיטימיות, איננו הרכב של "משפחה" כמו שברק טען שצריך להיות לגבי בית המשפט העליון בישראל. בחו"ל כנראה מבינים, מה שברק "לא הבין". ברק בעצם די זלזל בפורמאליזם, ובנראות או שוויון ביצוגיות. הוא היה איש של "מהות".

בעוד אינני מתנגד לגיוון תרבותי בבית המשפט בחינת השקפות שונות ביחס לאמת אובייקטיבית (נעשה גם בישראל), הגישה הפוסט-מודרניסטית של אמת יחסית המאפשרת ומצדיקה שיפוט מוטה, א-מוסרי ו/או ע"פ אינטרסים תועלתניים היא אחת העוולות המוסריות הגדולות ביותר. הדוגמה הזו של ישראל ממחישה היטב עניין זה.

אהרון ברק לא רלוונטי.

מדובר באדם מושחת, עם ערכי מוסר והתנהגות של אחרון העבריינים.

עד כאן, ניחא. אבל מדובר גם באדם כוחני, שהשליט טרור, והתנהל כאילו המערכת המשפטית היא אחוזתו הפרטית. הוא קלקל כל מה שנגע בו. קיבל מערכת טובה, החזיר מערכת רקובה עם ירידה דראסטית ונמשכת באמון הציבור כלפיה. מערכת כוחנית, שפגעה בשלטון החוק ובדמוקרטיה בישראל.

עד כאן - מילא...

הבעיה שהוא הביא למהפכה המשפטית, שדפקה וממשיכה לגרום לנזק למדינה עד לימים אלה.

בתקופתו של ברק פרח הנפוטיזם - שהוא כשלעצמו מאפיין וסימן מובהק של שחיתות ערכית ומשפחתית (בכל מחקר אודות שחיתות במערכות ציבוריות). כמות נכבדת מאוד של "הילדים של" ו"הקרובים של" מונו בתי המשפט, בעליון ובלווינים של מערכת המשפט - בפרקליטות ובשירות הציבורי. למשרות התמחות או למשרות רגילות, הדברים ידועים ונחשפו. כל זה לא הפריע לו, ונתפס כדבר טבעי, במשך שנים, משל מדובר בבית מלוכה או בבעל אחוזה פיאודלי המחלק הטבות לנתיניו.

הבחור התייחס לעצמו כאל מלך שמקדם שופטים או ממנה אותם, לפי ראות עיניו. הוא שימש כתובת לצורך קידום/ חסימה (ראו הסיפור של עו"ד חוטר ישי). ידועה השערוריה עם אשתו אליקה, שדרש את קידומה תוך כדי הצגת אולטימטום - ברשי גלי...נתאר לעצמנו אדם אחר המאיים על המערכת באופן דומה... היה צריך כבר אז לעוף על טיל (נעצום עיניים ונתאר לעצמנו את ביבי דורש ומאיים למנות את אשתו למשרה בכירה בשירות הציבורי, ושאם לא - יתפטר...). במקביל הבחור הצנוע הזה דקדק עם כל נבחר ציבור על כל נורמה, קלה כחומרה. רק לאחרונה קבלנו תזכורת, איך התנהלו הדברים, כאשר שופט בית הדין לעבודה, הצליח להשתחל לבתי המשפט המחוזי כחלק מדיל לקידום אישתו של ברק (כדי שלא ירעיש)... מה זה אומר על המערכת? מהי איכות השפיטה שקיבלנו (רמז - לא משהו בכלל)? ככה מתנהלת חצר ביזנטית. שחיתות וקובינה. תפוס ככל יכולתך, בחסות הפריץ.

במקביל, מר ברק חסם כל מינוי שלא מצא חן בעיניו - לא חלילה על רקע משפחתי - אלא על רקע אידיולוגי. הוא נימק זאת כמובן, בכך שבית המשפט הוא "משפחה", ויש לו אג'נדה, משל מדובר במשפחת פשע מסיציליה, והוא הסנדק. אינטלקטואלים כמו רות גביזון או משפטנים אחרים, נחסמו. גם אז היה צריך לעוף על טיל, אבל כולם פחדו ממנו.

הבעיה שזה לא נגמר עם אישיות בעייתית בלבד. הבחור סיגל אידיולוגיה, המתכתבת עם השמאל הקיצוני, ומנותקת מכל מציאות. אפשר להציף כאן בדוגמאות רבות, אבל אתן רק דוגמה אחת בולטת - פסק הדין שלו בבג"צ עדאללה, קבע שיש לפסול חוק הכניסה לישראל, שנלחם באיחודי משפחות. התברר כי ניתני אויב או איו"ש או עזה, או מדינות אויב, נכנסים לישראל לאחר קשר נישואין עם אזרח/ית ישראלי/ת. לאחר כניסתם החלו לעסוק בתחביב הטרור, ורצחו יהודים. עוד התברר כי השב"כ אומר שהבדיקות הפרטניות לא הועילו לסינון המרצחים. כל זה לא הפריע למר ברק בדרך לקביעה שהחוק פסול. למזלנו הוא נותר בעמדת מיעוט (5:6).

הנה מה שהשופט גרוניס (עמדת הרוב) אומר:

".. בעניין שעל הפרק אין מתעוררת שאלה של הסתברות בכל הנוגע לפגיעה בחיי אדם. הנתונים שהובאו לפני בית המשפט מלמדים כי 26 בני זוג פלסטינים שנכנסו ארצה כדין בהליך של איחוד משפחות היו מעורבים בפיגועי טרור. באותם פיגועים נהרגו עשרות בני אדם ורבים אחרים נפצעו. אותם 26 קיבלו היתר להיכנס לישראל חרף הבדיקה הביטחונית שעברו. משמע, הבדיקה הביטחונית האינדיווידואלית אינה מבטיחה שניתן יהיה להפריד באופן מלא בין אלה המהווים סיכון ביטחוני לאחרים שכניסתם ארצה לא תהווה סיכון. המשוואה אינה מורכבת, אפוא, מיסוד הסתברותי בצידה האחד ומיסוד של ודאות בצידה האחר, אלא משני מרכיבים ודאיים: פגיעה בחיי אדם לעומת פגיעה בחיי משפחה (515ו- ז, 516א- ב). - בג"צ עדאללה ואח' נ. שר הפנים ואח' בג"ץ 10650/03.

ובמילים פשוטות - ברק שמצדד בזכות האזרחית של בני זוג "המעורב" (כולל נתין זר) להתגורר דווקא בישראל, מעדיף את הזכויות שלהם, כולל של נתיני אויב, על פני הזכות של קרבן טרור יהודי - פשוט לחיות. הזכות לחיים, בחשיבה של ברק - פחות חשובה מהניראות של זכויות האזרח...פנאטיות של דת "זכויות אזרח" שגוברת על הזכות לחיים.

אבה ונשמע - איך מתרצים זאת חסידיו השוטים של ברק? - רמז - לא תמצאו.

להתעמקות נוספת ניתן לקרוא את פסקי הדין עדאללה וגלאון בגוגל. ברק הנחיל חשיבה עקומה לכל ממשיכי דרכו הפתלתלה, בכל תחומי המשפט, אבל היריעה קצרה כאן מלתאר...המכנה המשותף - זלזול מופגן בחוק, זלזול בנבחרי הציבור, וניכוס כוחות וסמכויות לשופט בניגוד לחוק, ולעקרונות של משטר דמוקרטי.

סוף דבר - אהרן ברק לא היה ראוי - לא מוסרית, לא חברתית, ולא משפטית להיות שופט בישראל. נצטרך שנות דור על מנת לתקן את ההרס שחולל.

השיגור של ברק להאג, היה לדעתי בדיחה עצובה של ביבי, וגם שם, נפל ברק למלכודת האגו שלו. שופט מטעם או לא, זו שאלה פחות חשובה. כי לפסיקה שם אין משמעות, וברק תמיד מייצג רק את עצמו או האינטרס האישי שלו. כבר ראינו זאת למעלה.

* אגב - אין דבר כזה, "שופט אובייקטיבי, לפי חוק". שופט תמיד דן לפי תפישת עולמו. אצל שופט טוב ערכי, יש מודעות לכך, ויש צניעות וזהירות. אצל המגלומן ברק, אין כל רסן. הנה מה הוא חושב על שופט ועל חוקים:

"...כמשפטנים, איננו מוגבלים לפירושו ולהפעלתו של הדין הקיים. אנחנו חוד החנית של השאיפה לדין רצוי יותר וטוב יותר". ולמי שלא הבין את מהות הגישה הרדיקלית שלו הוסיף ברק והבהיר "אנחנו הארכיטקטים של השינוי החברתי. לנו הכישורים לבנות שיטה משפטית טובה יותר, צודקת יותר. אנחנו איננו רואים את תפקידנו כמוגבל לטכנאות המשפטית; אנחנו רואים את תפקידנו ככולל את המדינאות המשפטית".

וכאן ניתן לראות את השיגעון - השופט הוא הוא המחוקק, אליבא דברק...