בית המשפט למשפחה בקרית שמונה דחה לאחרונה איש קבע שהשתחרר לאחרונה מצה"ל, וביקש להפחית את סכום המזונות שהוא משלם לילדיו בנימוק שאין לו מקצוע או הכשרה שמתאימים לחיים באזרחות. השופט רן ארנון קבע שהוא ישלם 3,700 שקל בחודש.
זוגתו לשעבר של הנגד מתפרנסת הן מעבודה שכירה והן מעסק עצמאי. לבני הזוג חמישה ילדים, מהם ארבעה קטינים ושניים בני פחות מ-6. במרץ 2022 היא עתרה לחייב אותו במזונות ילדיהם הקטינים. לטענתה, הילדים הורגלו לרמת חיים גבוהה ויש לפסוק עבורם מזונות בהתאם. כהצדקה לחרוג ממזונות המינימום שנקבעו בפסיקה, היא הדגישה כי עם פרישתו מצה"ל הוא צפוי ליהנות משני מקורות הכנסה – פנסיה צבאית ושכר מעבודה.
1 צפייה בגלריה
דיכאון
דיכאון
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
מנגד טען האב שהוא יוצא לאזרחות אחרי שירות צבאי רב-שנים מבלי שיש לו הכשרה או מקצוע, כך שמעבר לפנסיה הצבאית הוא צפוי להרוויח מעבודה שכר מינימום לכל היותר. הוא הוסיף שבניגוד לדבריה, רמת המחיה שאליה התרגלו ילדיו ממוצעת, כך שאין הצדקה לחייבו במזונות החורגים מהמקובל.
השופט ארנון דחה את טענת הבעל שלפיה צפויים לו קשיים תעסוקתיים באזרחות: "מדובר באדם צעיר יחסית ללא מגבלת בריאות ידועה, שעוד שנות עבודה לפניו ואין כל סיבה שלא יצא לעבוד וימקסם את כושר השתכרותו. אמנם האב טוען כי לא רכש מקצוע והוא חסר הכשרה, אך הדעת נותנת כי השנים הרבות בהן שירת בצבא קבע מהוות 'כרטיס ביקור' גם בשוק האזרחי, והאב יוכל למצוא עבודה בשכר ממוצע במשק, גם אם יידרש להכשרה מסוימת לצורך מימוש יכולותיו".
בהקשר לכך צוין בפסק הדין כי אף שהאם כבר עובדת במשרה מלאה כשכירה, היא עושה מאמצים ניכרים להגדיל את הכנסתה באמצעות עסק עצמאי, ולפיכך מצופה מהאב לנקוט מאמצים דומים למען ילדיו.
השופט העריך את פוטנציאל ההשתכרות החודשית של האב ב-17 אלף שקל: 9,500 שקל בשל הפנסיה הצבאית (אחרי קיזוז חלקה של האישה בה) ו-7,500 שקל מעבודה.
את הכנסתה החודשית של האם העריך השופט בכ-12,600 שקל שמורכבים מעבודתה כשכירה וכעצמאית (6,000 שקל), מהפנסיה הצבאית של הנתבע (5,800 שקל), ומקצבת הילדים (כ-800 שקל).
השופט סיכם שיחס הכנסות הצדדים עומד על 58%-42% לטובת האב, ומשכך, בהתחשב בכך שזמני השהות שוויוניים, עליו לשלם עבור ארבעת ילדיהם הקטינים מזונות במתווה הבא: 3,700 שקל בחודש עד הגיע שני הילדים הקטנים לגיל 6, ולאחר מכן 1,850 שקל בחודש.
בנוסף נקבע שבני הזוג לשעבר יישאו בהוצאות בריאות וחינוך חריגות של ילדיהם בהתאם ליחס הכנסותיהם, כאשר במקרה של הוצאה חריגה העולה על 200 שקל ואינה בשל מקרה חירום - עליהם להיוועץ זה בזו ועם הגורמים המקצועיים המוסמכים כתנאי לתשלום.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד גליל שפיגל • ב"כ הנתבע: עו"ד שיר אביטבול ו/או עו"ד דנה סויסה • עו"ד קרין פרימן עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין