מדי אביב, מזיזים אנשים ברחבי העולם, וגם בישראל, את כל השעונים שעה קדימה כדי לעבור לשעון קיץ. למרות שהרעיון שעומד לכאורה מאחורי המעבר – שעה נוספת של אור יום בערב – נשמע מושך, יותר ויותר מחקרים מראים שהוא מגיע עם מחיאים בריאותיים חמורים, ואולי הגיע הזמן להחליט על שעה אחת ולהישאר איתה כל השנה. נעזרנו ב-Claude כדי להביא את הטיעונים המדעיים נגד שעון הקיץ.
הבעיה הגדולה ביותר היא ששעון הקיץ מוציא את לוחות הזמנים היומיים שלנו מסנכרון עם המקצב הטבעי של הגוף, המוכתב על ידי זריחה ושקיעה. הזמן הסטנדרטי ברוב המדינות מתאים יותר למחזורי השמש, כאשר אור הבוקר עוזר לווסת את המקצבים הצירקדיים שלנו וגורם לנו להרגיש ערים וערניים. אבל שעון הקיץ דוחה את אור הבוקר בשעה, וגורם לנו לקום מוקדם מדי.
מניעת אור הבוקר עלולה לשבש את ייצור ההורמונים בגופנו השולטים בערנות ובמצב הרוח, כמו קורטיזול. זה גם מקשה על אלה שנוטים ללכת לישון מאוחר, כמו בני נוער, ליהנות משינה מספקת כשהם צריכים להתעורר מוקדם יותר לפי התחושה הביולוגית. מחקרים קושרים את תחילת שעון הקיץ לעלייה בהתקפי לב, חוסר שינה של בני נוער, השמנת יתר, סוכרת ובעיות בריאותיות אחרות.
אפילו שעת השמש הנוספת בערב מגיעה עם חסרונות: אור השמש מדכא את ייצור המלטונין, מה שמקשה על תחושת ישנוניות לפני השינה. ניתוק זה של השעון הצירקדי של הגוף שלנו ממחזורי היום/לילה עלול להוביל לחוסר שינה כרוני במשך 7 חודשי שעון הקיץ.
במדינות אחרות וגדולות יותר מאיתנו, מחקרים מראים שאנשים החיים בקצה המערבי של כל אזור זמן מושפעים אף יותר מהאחרים, בשל העובדה שאצלם האור מתחיל ונגמר מאוחר במיוחד בתקופה זו, מה שמוביל לשיעורים גבוהים יותר של סרטן, השמנת יתר ומחלות אחרות.
מספר מדינות מעולם לא נהגו להזיז את השעון פעמיים בשנה, וכמה שכן נהגו כך ביטלו זאת בשנים האחרונות ובחרו באזור זמן קבוע, ללא שינויים, לאורך השנה כולה. כך, גופם של אזרחים במדינות אלו יכול להתרגל ללו"ז טבעי וקבוע, שאליו הותאמנו על ידי הבורא או האבולוציה (בחרו את האפשרות המועדפת עבורכם).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו