איך זה היה כשנפגשתם לראשונה? מה הדליק אתכם? למה נמשכתם? מה חשבתם כשקרה הקסם הזה ביניכם? השאלות האלה נשאלות כבר בפגישות הראשונות של טיפול זוגי והן נועדו להחזיר אתכם לימים שבהם האהבה פרחה וחיברה אתכם להיות הזוג האוהב. ספוילר: אם משהו מזה עוד קיים, יש בהחלט סיכוי לשחזר רגש.
מאז ועד עכשיו עברו הרבה מים בנהר הזה, קרו הרבה דברים, התחוללו לא מעט פגיעות ונצברו משקעים. המים הפכו עכורים. אתם כבר מלאים באכזבה ובתסכול וכבר חושבים על היום של אחרי הפרידה. רגע לפני, החלטתם לתת עוד צ'אנס אחד לאהבה ותוהים איך לעשות את זה נכון? נהדר.
מהרגע שמתגלים סדקים ראשונים ביחסים ועד הרגע שתגיעו לטיפול זוגי יעברו שנים רבות, כך עולה מהסטטיסטיקה. הסדקים שנוצרו עלולים להפוך לתהומות כל כך עמוקים שקשה יהיה לבנות מעליהם גשר. כך ייפרדו מחצית מן הזוגות של פרק א', ובשיעור אף גבוה יותר הזוגות של פרק ב'.
למה בכלל לתת הזדמנות אחת אחרונה?
- פירוק קשר תמיד יהיה כרוך בהשלכות שליליות על מצב הרוח, על המצב הכלכלי ועל התפקודית.
- קשר זוגי רגשי הוא לא כמו טוסטר – שאם התקלקל נקנה חדש ולא נשקיע יותר מדי במאמצי תיקון. בקשר זוגי, בניגוד למכשיר חשמלי תקול, שווה להשקיע בקשר. זוגיות טובה היא מרכיב חשוב באיכות חיים גבוהה.
- הציפיה שהקשר הבא יהיה שונה לחלוטין מהקודם היא אשליה, אנחנו נוטים לשחזר את המנגנונים ההישרדותיים שלנו שוב ושוב. מנגנונים שהיו מאד יעילים בזמן ובמקום אחר, אבל היום בתוך הזוגיות, ובלי להתכוון, מייצרים חבלה בזוגיות.
כבני אדם אנחנו מחווטים לקשר. התינוק האנושי הוא כל כך חסר אונים ותלותי לאורך שנים כה רבות עד שילמד להסתדר בכוחות עצמו. האבולוציה עיצבה אותנו כך שקשר רגשי יהיה סם חיים עבורנו. העניין הוא, שתינוק והורה מסודרים בהיררכיה ברורה. הורה דואג לתינוק ומתמסר למילוי צרכיו. בזוגיות הכל נהיה מורכב כל כך – וזאת משום שאין היררכיה, כל אחד מהצדדים מצפה שהצד השני יאהב, יכיל ויתמסר למילוי צרכיו ובה בעת מתאכזב ומאכזב את הצד השני שמצפה לאותו הדבר בדיוק. להכלה, קבלה והיענות. התוצאה: שני הצדדים נלכדים במעגל הרסני של פגיעה, תסכול ואכזבה, ומתקשים להיחלץ.
היכולת לעצור את הגלגל הזה, לבנות מחדש את האמון והביטחון, להפיח את התקווה ולמצוא מערכת יחסים מחודשת בתוך קשר קיים היא ההשקעה הכי טובה שלנו בעצמנו. לאבד, לוותר, לעזוב תמיד אפשר.
אז יש על מה להילחם. עכשיו איך עושים את זה?
- אם נוצרו סדקים ויש כבר נושאים שהופכים מידית משיחה עניינית למריבה, אל תדחו את פעולות התחזוקה של הקשר. על כל עימות שיחלוף בלי לתקן את מה שנסדק, תיאלצו לשלם בעוד ועוד משקעים – זוגיות אוהבת = תחזוקה שוטפת.
- התעלמתם מסדקים קודמים והגעתם כבר לשלב המזוודות ארוזות ומוכנות לעזיבה? העלו את כל המזוודות בחזרה לבוידעם. אבל במצבי החירום של הצלת הקשר בדקה התשעים יש רק דבר אחד שהוא בינארי – ההחלטה לתת הזדמנות נוספת. הילחמו כאילו אין לכם ברירה.
- כל זוגיות עוברת שלבים, שלבים יכולים להיות משבריים מאד – לדוגמה מעבר מזוג, לזוג פלוס ילד/ה. אנחנו לא בורחים ממשברים, אנחנו לומדים להתמודד איתם.
- הצ'אנס האחרון הוא לא המקום שבו תתלוננו על כל המגרעות והעוולות של הצד השני אלא המקום שבו תלמדו להכיר את עצמכם, את הצד השני, את הקשר שלכם ואת הדרך לקלקל קצת ולתקן הרבה.
- 68% מהבעיות הן בלתי פתירות ולא ייעלמו, אפשר רק לכבד יותר את המרחב, לאפשר להבין את השונות שביניכם ולכבד אותה אם היא לא קיצונית עד כדי כך שבלתי אפשרי לשאת את קיומה.
- לא שווה להישאר בקשר אומלל "בשביל הילדים". שווה להילחם על הקשר ולהישאר בזוגיות טובה ומתפקדת ראשית בעבור עצמכם. זה כבר ירגיע את הילדים והם יחזרו לעסוק בענייניהם. ואם כבר להיפרד אז להיפרד בטוב – מלחמות בתוך הבית שממשיכות בתוך הזוגיות וגם אחרי שהיא נגמרת גובות מחירים אדירים.
- בואו למהלך הזה של הזדמנות אחרונה עם מוכנות ל"חפירה" – ההתמקדות בכאן ועכשיו תניב תוצאות אבל הן יהיו חלקיות וזמניות. רק הבנה עמוקה של ההיסטוריה, ארכיאולוגיה של הנפש, בירור חוויות מעצבות מהעבר שיצרו את הדפוסים של היום תביא אותנו לעומק שבו השינוי שיתחולל יהיה עמיד ויציב.
יש זוגות שעדיף להם להיפרד. יש זוגות שאיחרו כל כך וכבר אין שם מה להציל, הכל מת. גם הם יפיקו יותר תועלת מלהמשיך הלאה. יש אנשים שהגיעו לזוגיות מכל מיני סיבות לא נכונות והם פוגעים בעצמם כשהם נשארים, לשחרר זו אופציה קבילה לחלוטין. זה המקום להזכיר – שהמטרה היא לא להשאיר אתכם יחד בכל מחיר, אלא לברר מה הדינמיקה האמיתית, איזה מחיר יש לכל בחירה ומה יותר בריא לכם.
שגיא ברסלב עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, מתמחה בטיפול בפוסט טראומה, מנהלת ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה רב תחומית"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו