זה הסוד הכמוס של פדרר ולברון לניצחון

בעולם האינטנסיבי מאוד של הספורט המקצועני, לעיתים קרובות מתעלמים מאחד מגורמי המפתח לביצועים מנצחים: שינה. אבל מחקרים מראים שהרגלי שינה קפדניים יכולים לתת לספורטאים יתרון משמעותי בביצועים, על פני מתחרים שפחות מקפידים. ביקשנו מ-Claude לסכם לנו מאמר בנושא שכתבה הנוירולוגית ג’ואנה פוֹנג-איסַרייַווֹנְגְסֶה מאוניברסיטת פיצבורג עבור The Conversation. 

כנוירולוגית המתמחה ברפואת שינה, היא ראתה ממקור ראשון את מידת ההשפעה העצומה של שינה על היכולת הגופנית, החדות הנפשית, החוסן לפציעות והרווחה הכללית של ספורטאים. במהלך שינה עמוקה ומשקמת, הגוף משחרר הורמון גדילה, המסייע לאיחוי השרירים והעצמות. מערכת הניקוי של המוח שוטפת גם רעלים ופסולת. חסך בשינה מונע מהספורטאים את ההשפעות המשקמות הללו.

מחקרים מצאו שלספורטאים שישנים שינה מינימלית יש סיכוי כמעט כפול להיפצע. זמני התגובה שלהם איטיים יותר, הדיוק שלהם מופחת וכושר השיפוט שלהם לקוי – ליקויים שעלולים להתגלות כקריטיים בתחרויות. לחלופין, אלו שמקפידים על שינה מספקת מפגינים שיפורים במהירות, בכוח, בסיבולת ובסובלנות לכאב.

הסיבות לכך שרוב הספורטאים לא מצליחים לתעדף שינה מסתכמות בחוסר מודעות ליתרונות שלה, יחד עם התפיסה השגויה ששינה שווה עצלות. אבל המדע מראה ששינה מספקת מערך של יתרונות ביולוגיים לשיפור הביצועים. הספורטאים המצליחים ביותר הופכים את השינה לעדיפות עקבית, ולא למותרות שאפשר לוותר עליהן.

בין הספורטאים שמכריזים בגאון על כך שהם מקפידים לישון שינה ארוכה מעבר למינימום הנדש אפשר לציין את הטניסאי רוג'ר פדרר והכודרסלן לברון ג'יימס, שישנים לפחות עשר שעות בלילה.