היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בתל אביב על התייצבותה בתיק המתנהל בבית המשפט בו נידון סכסוך משפטי בין איש העסקים רומן אברמוביץ', שמבקש להעביר לארגון זק"א תרומה של שמונה מיליון שקל בעקבות המלחמה, לבין בנק מזרחי טפחות.
הבנק, באמצעות עו"ד שרון לובצקי הס ויניב הולצמן, טוען כי אין לו כל אפשרות לאשר את העברת הכספים כל עוד אברמוביץ' נכלל ברשימות הסנקציות, ולא קיבל היתר להעביר כספים מחשבונו, וכי סירובו של הבנק להעברת הכספים מחשבונו של אברמוביץ' לחשבון זק"א מהווה סירוב סביר.
המשמעות של עמדת היועצת המשפטית לממשלה הינה כי לא נכון להתערב בשיקול הדעת של בנק המזרחי טפחות בשל הסיכונים שעלולים להתממש, וכי סירובו של הבנק סביר, כפי שטען.
בתחילת החודש התקיים דיון ראשוני בתיק במסגרתו השופטת ירדנה סרוסי ציינה כי הסירוב הגורף של בנק המזרחי טפחות אינו סביר. כאמור, לאחר בחינה, מצאה היועצת המשפטית לממשלה, נוכח עמדתם המקצועית של המפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל, להתייצב בהליך ולהביא עמדתה, בהתאם לסמכותה בדין. זאת, בשל העניין הציבורי הרחב שבהבטחת הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים, וכן ההשלכות המשקיות שעלולות להתממש לדבריה ככל שיינתן הסעד המבוקש בתובענה.
הפרקליטות, שמשמשת כנציגת היועצת המשפטית לממשלה, ציינה בעמדה שהוגשה לבית המשפט באמצעות עוה"ד איריס גילברג-יודשקין ושירה נגר כי "ניהולם התקין ופעילותם הסדירה של התאגידים הבנקאיים הם אינטרס ציבורי מובהק. עקיפה של משטרי סנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות וארגונים בין לאומיים באמצעות תאגיד בנקאי בישראל, גם אם מתרחשת בזירה המקומית בלבד, חושפת אותו לסיכונים משמעותיים, שהעיקריים שבהם הקשורים לענייננו הם, סיכוני ציות, סיכונים משפטיים, סיכוני מוניטין וסיכון לפגיעה בהתקשרויות התאגיד הבנקאי עם גופים פיננסים זרים, ומשכך עלולה לפגוע בניהולו התקין".
עוד נטען בעמדת היועצת המשפטית לממשלה כי לאור האינטרס הציבורי, ובהתאם לחובתם מכוח הדין, תאגידים בנקאיים שמעריכים שפעילות המנוגדת למשטר סנקציות של ארגון בין-לאומי או מדינה זרה עלולה לחשוף אותם לסיכון, מחילים על עצמם את משטר הסנקציות ומאמצים אותו למעשה. "קביעת החרגה ממשטר סנקציות - כללית או פרטנית - מונחת לפתחו של מטיל הסנקציה. החרגה שאינה מכוח משטר הסנקציה הרלוונטי, לרבות לצרכי תרומה, כמוה כפעולה בניגוד לסנקציה. פעילות בניגוד למשטר סנקציות שמצא התאגיד הבנקאי לאמץ במסגרת ניהול הסיכונים, חושפת אותו לסיכונים בהיבטים רבים, לרבות סיכון לפגיעה בהתקשרויותיו של התאגיד הבנקאי עם גופים פיננסים זרים, מה שעלול לגרור פגיעה בניהולו התקין של התאגיד הבנקאי, ולפגוע בכלל ללקוחותיו, ולפגיעות כאמור עלולות להיות השלכות משקיות. יודגש כי סיכויי התממשותם של סיכונים אלה אינם תלויים במטרת העברת הכספים של הישות המוכרזת".
בשורה התחתונה מציינת היועצת המשפטית לממשלה בעמדתה כי "סירוב לביצוע פעולה על ידי תאגיד בנקאי בשל סנקציות בין-לאומיות המוטלות על רומן אברמוביץ', שהתאגיד הבנקאי אימץ במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלו בהתאם לחובותיו לפי הדין, הוא סירוב סביר. יודגש לאור כל האמור, נוכח עמדתו המקצועית של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, כי התערבות בניהול הסיכונים של התאגיד הבנקאי הקשורים למדיניותו הנוגעת לאימוץ סנקציות, לרבות במקרה זה, עלולה להביא להתממשותם של הסיכונים האמורים לעיל. כפי שהוסבר, בהתאם לעמדה המקצועית האמורה, התממשות הסיכונים יכולה להשליך על הפעילות הפיננסית במשק הישראלי כולו ועל כן עלולה לפגוע באינטרס הציבורי הרחב בכך שתחשוף את כלל המערכת הבנקאית לסיכונים האמורים לעיל ותפגע בפעילות המשקית".
עו"ד שמוליק קסוטו, בא כוח רומן אברמוביץ וזק"א מסר בתגובה: "קיבלנו את עמדת הפרקליטות זה עתה. מצער שהפרקליטות מסתמכת על דעתו של המפקח על הבנקים בלבד ולא על עמדת שרי הממשלה שסבורים אחרת, ולעמדת ממשלת ישראל שהחליטה שלא להשתתף במשטרי הסנקציות. מצער שהפרקליטות בעמדתה מחזירה אותנו לחוקי המנדט הבריטי, גם אם נפגעים אינטרסים ישראליים. מחר בריטניה תקבע סנקציות על שרי ממשלת ישראל או קציני צה"ל, האם גם אז בפרקליטות ימהרו לחסום להם את חשבון הבנק? צריך לזכור כי מדובר בתרומה פילנתרופית בשטח ישראל ובשעתה הקשה של המדינה בעת מלחמה".
