אהרן ברק על החלטתו לתמוך בחלק מהסעיפים: ''למרות שאני משוכנע שאין כל סבירות לרצח עם, הצבעתי בעד הסעדים הזמניים השלישי והרביעי''  

ברק, חי בתוך בועה משפטית, והוא מאמין, באמת ובתמים, שכך נאה וכך יפה.

אם בעיניים של אדם רגיל, בוחנים דילמות באופן תועלתני, או בשילוב של נורמות כאלו ואחרות, ובמבחן של תוצאה, הרי שאצל ברק זה לא עובד כך.

הוא משול למתמטיקאי (יסלחו לי המתמטיקאים) או לאיש דת כושל, שיצר איזו פורמולה או תיאוריה חובקת כל, שיש להיצמד אליה בכל מחיר. בחזונו של ברק, יש ישות משפטית ששולטת במדינה, מעל לרשויות האחרות, ובעצם מעל לרצון העם. היישות הזו אמורה לשלוט לא רק במדינה מסוימת, אלא בכל המדינות. הישות מורכבת מחבר שופטים, והם מכריעים - מהם "הערכים הנכונים". לפי זה הם מוציאים צווי מניעה, פסקי דין ושאר ירקות.

לפי החזון - כל המדינות וכל אזרחי העולם כפופים לכל ציוץ של שופט ביישות המשפטית. הערכים של השופטים, הם מתקדמים בהרבה משל שאר האוכלוסיה. מדובר בכללים "אוניברסליים" העומדים לנצח, מנותקים מכל הקשר או מבחן תוצאה או שיקולי תועלת חברתית. בכך הם דומים לערכים דתיים, או לשיטת משפט דתית. אין כל צורך שהציבור יאמץ את הכללים הללו , או יבחן אותם. המקור שלהם הוא שמימי.

גישה פילוסופית כזו (שהיא בעצם - גישה של שיטת משפט דתית), תוביל לפעמים למה שנראה לכאורה כאבסורד. כך קרה למשל בבג"צ עדאללה ואח' נ. שר הפנים ואח' בג"ץ 10650/03, בו קבע ברק, שיש לבטל חוק, על מנת לאפשר כניסה לישראל של נתיני מדינת אויב, גם אם כעובדה הדבר יגרום לרצח של אזרחים יהודיים במדינת ישראל. כל זה על מנת שלא לפגוע ב"זכות" של אותו ניתן אויב, לגור עם בן זוגו בישראל דווקא, ולא בסוריה או באיראן.

מתוך פסה"ד - התמצית של השופט גרוניס -".. בעניין שעל הפרק אין מתעוררת שאלה של הסתברות בכל הנוגע לפגיעה בחיי אדם. הנתונים שהובאו לפני בית המשפט מלמדים כי 26 בני זוג פלסטינים שנכנסו ארצה כדין בהליך של איחוד משפחות היו מעורבים בפיגועי טרור. באותם פיגועים נהרגו עשרות בני אדם ורבים אחרים נפצעו. אותם 26 קיבלו היתר להיכנס לישראל חרף הבדיקה הביטחונית שעברו. משמע, הבדיקה הביטחונית האינדיווידואלית אינה מבטיחה שניתן יהיה להפריד באופן מלא בין אלה המהווים סיכון ביטחוני לאחרים שכניסתם ארצה לא תהווה סיכון. המשוואה אינה מורכבת, אפוא, מיסוד הסתברותי בצידה האחד ומיסוד של ודאות בצידה האחר, אלא משני מרכיבים ודאיים: פגיעה בחיי אדם לעומת פגיעה בחיי משפחה (515ו- ז, 516א- ב).

לפי החזון של ברק, אין כאן משהו בעייתי - מחיר חיי אדם נמוך משימור התיזה או התיאוריה אודות זכויות אזרח, גם של אויב. ברגע שהוכרה הזכות לחיי משפחה, יקוב הדין את ההר. דבקות דתית - אמרנו?

אגב - גם חיות ואחרים בעליון (לא כולם, למזלנו) שותפים לחשיבה כזו. מדובר לטעמי, ב"נכות אינטלקטואלית", או "קשיחות פאנאטית", שגורמת לנתק הולך וגובר מהמציאות.

ולכן, כאשר רואים שברק חותם על צווים נגד ישראל, זה בהמשך של אותה תפישה ישנה נושנה שלו, אודות כפיפות המדינה לשופט שמשליט תפישות מוחלטות "מתמטיות" ונצחיות, מבלי להרהר בהשלכות או בתוצאות. הוא מעוניין לכבול המדינה תחת מטריה של ערכים שהוא קבע והוא בחר, מבלי לתת כל אפשרות למחשבה אחרת, לביקורת.

סינוואר למשל, חושב אחרת - חשיבה תוצאתית, ותועלתנית, מנותקת מערכי מוסר מקובלים. למשל, הוא חשב שאפשר להקריב כמה עזתיים ב"הפגנות" ליד הגדר, על מנת לשחוק את הפרימטר ושטח סטירלי של 300 מטר. הוא צפה, באופן תועלתני ובצדק, שתוגשנה עתירות, ושהבג"צ ילחץ לשינוי הוראות הפתיחה באש. בכך השיג הישג טקטי, של קרבה לגדר ולימוד שלה, ושל "הרדמה" וטישטוש צה"ל - לגורמי סיכון, תוך יצירת אבחנות מופרכות בין אוכלוסיה אזרחית לטרוריסטים. כך נוצרו מצבים שבהם ביום 7.10 חיילים לא ירו לעבר עזתיים שנצפו נכנסים ויוצאים מעבר לגדר או ליד הישובים, וגם גוררים חטופים, כאשר באותה שעה ממש התרחש הטבח בקרבת מקום.

אינני בקיא באיסלם, אולם נראה לי שהדת הזו מאפשרת תימרון רחב יותר בסוגיות של מוסר והפעלת כוח, ופחות מקובעות. בכך האיסלאם נהנה מיתרון אבולוציוני. כי סינוואר חושב קדימה (לעיתים הוא טועה כמובן), ומנסה לנתח מה יקרה, במנותק מ"ערכים מערביים". לעומתו, הפיקוד הצבאי של צה"ל, שסר למרות הבג"צ, שבוי בדוגמות אחרות.

הביטוי המציאותי לכך - הכישלון הצבאי הישראלי ב-7.10. וזאת למרות נחיתות צבאית עצומה של החמאס.

אגב - ה"הישגים" המסוימים עד עתה במלחמה, שמתחילים ליצור הרתעה, הושגו ב"ניגוד" לרוח הערכים הפרוגרסיבית של ברק, שבאו לידי ביטוי בסיכון חיילים (נוהל שכן), בהקש בגג, הוראות פתיחה באש אחרות, הפללה של מבנים לצורך הרס, וכד'. מישהו היום מתנהל לפי רוח ברק? זוכרים את הפסיקות של עמית, בנושא כניסה לישראל של קרובי משפחות חמאס, לצורך טיפול רפואי? האם היום מישהו היה מאפשר זאת?

אגב - אין לראות בדברים אלה כהטפה חלילה נגד כל ערך מוסר אוניברסלי כזה או אחר. ברמה הערכית, אלו ערכים אנו צריכים לאמץ, מדובר בויכוח אחר. אבל צריך להבין את התוצאות של החשיבות השונות.

ולעניין, ברק יצר מפלצת שפועלת מתוך סמכות שלקחה לעצמה מפסיקה שלה עצמה ופרשנות הולכת ומתרחבת, ללא כל מנגנון בקרה, שפועלת היום כגורם הקובע והמכריע בכל סוגייה.

בית משפט מקבל את הסמכות שלו מכוח חוק במדינה מתוקנת, ולא לוקח אותה לעצמו על פי פרשנותו. ובטח לא בהרכב שרחוק מלייצג חלק גדול מהעם הזה וכאשר הכניסה אליו, תמיד תחת זכות ווטו של החברים הקיימים בו.

תמשיך לצעוק דמוקרטיה ולהתנהג כמו מוסליני...