תזכרו את זה: טיפים של נוירולוג לשמירה על הזיכרון גם בגיל מבוגר

ככל שאנו מתבגרים, הזיכרון שלנו נוטה להידרדר. עם זאת, לדברי מדען המוח ד"ר ריצ'רד רֶסְטַאק, בעיות זיכרון אינן חלק בלתי נמנע מהתבגרות. בספרו "המדריך השלם לזיכרון: המדע של חיזוק המוח”, מתאר רסטק מספר שינויים באורח החיים ותרגילים מנטליים שיכולים לעזור להגביר את הזיכרון ככל שאנו מתבגרים. נעזרנו ב-Forefront כדי לתמצת את הטיפים שלו.

אחד הדברים החשובים ביותר שאנו יכולים לעשות למען הזיכרון שלנו הוא לשים לב: פגמים רבים בזיכרון נגרמים למעשה מחוסר תשומת לב, ולא מבעיות של ממש בזיכרון. רסטאק ממליץ על טכניקות כמו דמיון כדי לסייע בקידוד מידע חדש לזיכרון לטווח ארוך. לדוגמה, כשפוגשים מישהו חדש, שימו לב וחקקו במוחכם מאפיין ייחודי במראה או בשם שלו, כדי ליצור זיכרון חזק יותר שלו.

רסטאק מציע גם למצוא הזדמנויות יומיומיות לאתגר את הזיכרון, כמו ללכת לחנות בלי רשימת קניות או לנווט למקום כלשהו בלי GPS. משחקים שדורשים לזכור מידע עבר, כמו “20 שאלות”, הם גם תרגילים מנטליים מועילים. קריאת רומנים בדיוניים מעסיקה את ההיזכרות הפעילה שלנו ככל שאנו מתקדמים בסיפור.

שימוש בטכנולוגיה מציג הזדמנויות וסיכונים להזדקנות הזיכרון: העובדה שהכל מאוחסן באופן דיגיטלי אומרת שאנו מסתמכים פחות על יכולת הזיכרון של מוחנו. הסחת דעת מתמדת ממכשירים יכולה גם היא לעכב מיקוד וקידוד זיכרון. עם זאת, בעיות במצב הרוח, כמו דיכאון, הן הגורם העיקרי לבעיות זיכרון, וטיפול במצבים כאלה, בין אם מדובר בטיפול התנהגותי או תרופתי, עשוי לשחזר את התפקוד המלא.

בעוד ששכחה מסוימת היא נורמלית ככל שכמות המידע במוח עולה, התייעצות עם איש מקצוע רפואי יכולה לקבוע האם יש רמז לבעיה אמתית בזיכרון. אתגרים מנטליים קבועים והרגלי חיים המתמקדים בתשומת לב, היזכרות וניהול מצב הרוח, מבטיחים לפי המחקר של רסטאק שנוכל לעזור לשמור על תפקוד זיכרון חזק גם כשאנחנו מזדקנים. שינויים קטנים שאומצו לאורך זמן עשויים לסייע במניעת ירידה בזיכרון שאינה בלתי נמנעת.