הדולר ממשיך לצנוח מול השקל על רקע הערכות להפסקת אש ממושכת בתמורה להחזרת החטופים, יחד עם היחלשות הדולר בעולם. המטבע האמריקני נסחר בשעה זו סביב הרמה של 3.7 שקלים, כאשר מוקדם יותר בבוקר ירד לרמה של 3.69 שקלים.
הנגיד פרופ' אמיר ירון מודיע על העלאת הריבית, ינואר 2023 (ארכיון). צילום: יוני ריקנר
דודי רזניק אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון מסביר ל"ישראל היום": "השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שהחלה אתמול ומשלים התחזקות של יותר מ-2% מול הדולר ומול האירו. ההתחזקות נרשמת על רקע המשך המגמה החיובית בשוקי המניות בעולם וכן על רקע הערכות כי הסיכוי לעסקת החזרת חטופים והפסקת אש כזאת או אחרת עלה. כמו כן, ניתן לראות בעליית השקל ביומיים האחרונים תיקון טכני למהלך הירידות מראשית השנה עת נחלש השקל מרמה של 3.6 ש״ח לדולר ל 3.8 ש״ח לדולר".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, מוסיף: "פעילות סוף החודש הקלנדרי, לצד התנודות בשוק המניות בארה"ב, גוררים לתנודות בשוק המטבע המקומי. החשש בקרב כלכלנים כי הפחתת הריבית בארה"ב תהיה בקצב נמוך מהתחזית הקודמת, גוררת לעליית תשואות באג"ח הדולרי ומעודדת את הביקוש לדולר. ההערכה כי באירופה יחלו בקיץ להפחית את הריבית וכי הפחתת הריבית בשנת 2024 עשויה להסתכם ב-1%, תורמת להיחלשות האירו אל מול הדולר".
האם הריבית תמשיך לרדת?
השקל החזק יחד עם חזרת האינפלציה לטווח היעד של בנק ישראל, מעלים תהייה האם בנק ישראל ימשיך להוריד את הריבית במשק גם בחודש פברואר? זאת, לאחר שהחודש הריבית ירדה ב-0.25% לרמה של 4.5%. כלכלני בנק לאומי סבורים כי בהחלטת הריבית הקרובה "לא יבשילו כל התנאים הנדרשים להפחתת ריבית נוספת". הערכה זו תואמת את עמדת מרבית הכלכלנים. בשוק הריביות מעריכים כי ההסתברות לכך שהריבית תרד בחודש פברואר עומדת על כ-30% בלבד.
בסקירת הבנק נכתב כי "בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה בישראל, על פי הערכתנו, להתקרב צעד נוסף לכיוון מרכז היעד (2%). גם האינפלציה ברחבי המדינות המפותחות צפויה להתמתן בהדרגה בחודשים הקרובים, בהתבסס על מגוון אינדיקטורים צופי פני עתיד המצביעים על שוק עבודה פחות הדוק וסקרי עסקים המצביעים על צפי להאטה בקצב עליית המחירים, כמו גם, ההשפעה הממתנת של המדיניות המוניטרית המצמצמת.
כך שלפחות בגזרת האינפלציה, בישראל ובעולם, נראה כי התגבשו תנאי רקע המאפשרים לבנק ישראל להמשיך בתהליך הפחתת הריבית, שהחל בראשית השנה. כמובן, חשוב להדגיש כי ישנם סיכונים לתחזית האינפלציה בישראל העלולים לעכב את התכנסותה למרכז היעד, כגון: הסלמה במלחמה, העלאות מיסים, התייקרות במחירי היבוא והשילוח ועוד".
עם זאת, מציינים בלאומי כי האינפלציה היא רק פרמטר אחד מבין מערכת פרמטרים הנבחנים על ידי הוועדה המוניטרית, כפי שנמסר בהכוונה קדימה, בהחלטת הריבית האחרונה: "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
"באשר לשווקים הפיננסיים, מגוון מדדים, דוגמת רמת ה-CDS של ישראל, ביצועים יחסיים ירודים של שוק המניות של ת"א, שער החליפין של השקל ואחרים מצביעים על פרמיית סיכון ברמה גבוהה מאוד בהשוואה היסטורית, וכזו התואמת למדינות עם דירוג אשראי נמוך משמעותית מזה של ישראל. יתרה מכך, מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה במדדי סיכון אלו, המשקפים החמרה בתפיסת הסיכון של ישראל".
בנוסף, מציינים בלאומי כי "בתחום הפיסקלי, הגירעון מפעילות הממשלה זינק בחדות בחודשים האחרונים, והוא צפוי לעלות בהתמדה במהלך השנה הקרובה (לפי הערכת משרד האוצר הגירעון יעמוד על 6.6% תוצר בשנת 2024). כל זאת, כאשר רק לאחרונה הדגיש הנגיד כי סך ההתאמות שהוצגו בהצעת התקציב נמוכות מהגידול הפרמננטי הצפוי בצד ההוצאות, ואף סבר כי יש להקדים את היישום של ההתאמות שבוצעו בצד ההכנסות כבר לשנה הנוכחית. כך שלהערכתנו לא נראה כי בהחלטת הריבית הקרובה (26.2) יבשילו כל התנאים הנדרשים בכדי שהוועדה המוניטרית תפחית את הריבית, וזו תישאר ללא שינוי, חרף ירידת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו