חשש למחסור בעתות חירום: דרישה ממבקר המדינה - "לבחון את מוכנות ביטחון המזון"

הדרישה מגיעה לאחר התרעת איגוד תעשיות המזון כי חייבת להיקבע אסטרטגיה סדורה בנושא בתחום הביטחוני, האזרחי והכלכלי • הובאו דוגמאות לכשלים מערכתיים, כשבין היתר, הסתמכה תעשיית המזון הישראלית על אלפי עובדים פלשתינים, ולא נקבעה מדיניות לצורך האקוטי במציאת חלופה • מתבקשת גם ירידה בייבוא, לצד פיתוח יכולות ייצור עצמאיות של מזון, בהיקף של 75% לפחות

חוסרים במוצרים ברשתות המזון. צילום: היאלי יעקבי-הנדלסמן

יו"ר איגוד תעשיות המזון, דודי מנביץ', ומנהל איגוד תעשיות המזון, אביב חצבני, פנו היום (חמישי) למבקר המדינה, רו"ח מתניהו אנגלמן, בבקשה כי "משרד מבקר המדינה יבחן באופן מעמיק את היערכות ומוכנות מדינת ישראל בתחומי ביטחון המזון, הן בתחום הביטחוני, הן בתחום האזרחי והן בתחום הכלכלי".

פיקוד העורף בהודעה חריגה: לאגור מזון יבש ומים ל-72 שעות (ארכיון) // הפייסבוק של פיקוד העורף

הבקשה מגיעה על רקע הודעת מבקר המדינה כי משרדו יחל לבצע בדיקה לבחינת הכשלים בהיבט המדיני, הצבאי והאזרחי בכל הנוגע לטבח המזעזע שהתרחש בשבעה באוקטובר, ובהמשך להתרעת האיגוד כי אם לא תיקבע אסטרטגיה סדורה בנושא ביטחון המזון – קיים חשש למחסור במזון בעתות חירום.

בפניית איגוד תעשיות המזון למבקר המדינה, הובאו דוגמאות לכשלים מערכתיים בתחום ביטחון המזון בהיבט האזרחי, הביטחוני והכלכלי: בתחום האזרחי, תוכניות פינוי האזרחים, בצפון ובדרום, לא שיקללו את צרכי המשך ייצור המזון בחקלאות ובתעשייה הממוקמות באותם האזורים, זאת תוך פינויים לאזורים גיאוגרפיים מרוחקים.

לא נקבעה מדיניות לטווח המיידי, הבינוני והארוך באשר לצורך האקוטי בחלופה לעובדים זרים, צילום: ארכיון: גיל אליהו/ג'יני

בתחום הביטחוני, לא נשקלה הסתירה בין גיוסם של עובדים קריטיים בתעשייה למילואים לפרק זמן ממושך מחד, וכן לא נשקלה השפעת גיוס המשאבים הפיסיים (דוגמת משאיות) על שרשראות ההפצה מאידך.

בתחום הכלכלי, הסתמכה תעשיית המזון הישראלית, בדגש על תעשיית הלחם והמאפים, וכן תעשיית הבשר והעוף, על אלפי עובדים פלשתינים מקצועיים משטחי איו"ש. לא נקבעה כל מדיניות סדורה באשר לאיסור כניסתם מחד, וכן בחלוף שלושה חודשים לא נקבעה כל מדיניות לטווח המיידי, הבינוני והארוך באשר לצורך האקוטי בחלופה (עובדים זרים ממדינות בהן התל"ג נמוך מישראל לדוגמא).

לצד זאת, בשני העשורים האחרונים מתמודדת תעשיית המזון עם העדפת ייבוא, זאת תוך כשל מערכתי במוכנות לתרחישי חירום שונים ולהבטחת ביטחון המזון ורציפות אספקת מוצרי המזון. מדינת ישראל היא מדינת אי, מוקפת אויבים, אשר אינה יכולה להישען על ייבוא מזון בהיקפים משמעותיים בעתות חירום ממושכות. כיום, כ-72% מהמזון הארוז בישראל הינו בייצור ישראלי מקומי, דבר המאפשר לתעשיית המזון המקומית להתמודד כמעט עם אתגר תפעולי, להבטחת רציפות אספקת מוצרי המזון.

חוסרים במוצרי חלב ברשתות המזון (ארכיון), צילום: היאלי יעקבי-הנדלסמן

ככל שהיקף ייבוא המזון היה עומד בשיעור של 50%, תוך צמצום יכולות הייצור העצמאי המקומי, הדבר עלול להביא לסגירת מפעלי מזון מקומיים וצמצום תפוקתם, תוך סיכון ממשי לביטחון המזון בישראל וליכולתנו להבטיח את צרכי המשק בשעת חירום, דוגמת מלחמת חרבות ברזל. לפיכך, בכלל התחומים, על מדינת ישראל להגדיר יעד אסטרטגי ארוך טווח לשמירה ופיתוח יכולות ייצור עצמאיות של מזון, בהיקף של 75% לפחות.

מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, אביב חצבני: "תעשיית המזון הישראלית המקומית היא תעשייה ענפה, חזקה ועצמאית, והיא זו שאפשרה ומאפשרת גם בימים אלו את ביטחון המזון בישראל ואספקת המזון הסדירה לתושבי המדינה. אך אל לנו להמשיך עם 'תרבות הסמוך'".

חוסרים בבשר ברשתות המזון (ארכיון), צילום: היאלי יעקבי-הנדלסמן

הוא ממשיך ומדגיש: "על הממשלה לקבוע אסטרטגיה ומדיניות סדורה ונהירה בתחום ביטחון המזון. יש לבחון בהקדם את היערכותה ומוכנותה של מדינת ישראל להבטיח את ביטחון המזון לתושביה בשעת חירום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר