מחיר ניסיון ההפיכה המשטרית: הפסד של 69 אלף שקל לכל משק בית  

1. פגיעה ישירה בכיס של 9,000 שקל עד סוף מרץ 2024 לצד אובדן הכנסות בפנסיה של כ־60 אלף שקל שכבר מורגש – זהו "מס ההפיכה", התשלום שכל משק בית יצטרך לשלם בממוצע בשל ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשטרית שניסתה לקדם ממשלת נתניהו. זאת לפי סקירה חדשה שערכו פרופ' איתי אטר מהמחלקה לניהול באוניברסיטת תל אביב, יו''ר פורום הכלכלנים, ונדב פורת הירש במסגרת מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
אטר ופורת הירש חישבו את הנזקים שכבר חוללה ההפיכה, לרבות פיחות השקל והאינפלציה, הן הישירים על הצריכה והמשכנתא והן העקיפים על הפנסיות. עם זאת הסכומים לא כוללים נזקים עקיפים יותר כמו פגיעה במוניטין של המשק הישראלי - נזקים לא פחות גדולים ואף יותר אך שכמעט בלתי אפשרי לכמת. "אחת התוצאות העיקריות של יוזמות החקיקה של הקואליציה שנועדו להחליש את מערכת המשפט והשירות הציבורי בישראל היא פגיעה בכלכלה הישראלית. הדיון הציבורי בהקשר הזה עסק בשלל נזקים. אמנם רוב החששות של הכלכלנים מרוכזים בנזקים ארוכי הטווח, אך בפועל חלק מהנזקים הכלכליים כבר קורים", הם כתבו. בסקירה הם התייחסו לשלושה נזקים עיקריים: אינפלציה עודפת בשל פיחות עודף בשקל; תשלומי ריבית עודפים שנגרמו מהאינפלציה העודפת; ופגיעה בחסכונות הציבור ובפנסיות.

לפי החישובים שערכו השניים, בסוף ספטמבר 2023 מתברר כי הליכי החקיקה הובילו לפיחות עודף של קרוב ל־17% בשער השקל, שבשיאו התקרב ל־20%. הפיחות העודף הוביל לעליות מחירים עודפות של 1.2%, נכון לספטמבר 2023. במרץ 2024 צפויות עליות המחירים העודפות להתגבר ולהגיע לכ־3.7%. העלייה בהוצאה החודשית לצריכה שנגרמה מהאינפלציה העודפת מוערכת בכ־160 שקל למשק בית ממוצע, והיא צפויה לגדול לכ־480 שקל במרץ 2024 (ובמונחים שנתיים: 1,920 שקל ו־5,750 שקל, בהתאמה). עלייה זו שווה לכ־2.8% מההכנסה נטו של משק בית ממוצע.

לדברי הכלכלנים, האינפלציה העודפת חייבה תגובה של בנק ישראל בדמות העלאת הריבית. נכון לספטמבר 2023, הריבית העודפת שנגרמה מהחקיקה נאמדת בכ־1.5%. הריבית העודפת, בשילוב עם האינפלציה, הביאה לעלייה של כ־286 שקל בהחזר החודשי על משכנתא ממוצעת, השווה לעלייה שנתית של כ־3,440 שקל, נכון לספטמבר 2023. במקביל, החקיקה הובילה לפגיעה במדדי המניות הישראליות ולהסטה של כספים מחברות ישראליות לחברות זרות. נכון לספטמבר 2023, פגיעה זו הובילה לאובדן חסכונות של הציבור ולאובדן פנסיות בשווי כולל של כ־160 מיליארד שקל, כלומר כ־59.5 אלף שקל פגיעה במשק בית ממוצע.

2. פורום הכלכלנים, יוזמה ייחודית שאיחדה כמעט את כל הכלכלנים הבכירים במשק כולל שבעה זוכי פרס נובל יהודים מחו"ל, מציין שנה להקמתו. ב־25 בינואר, כמה ימים אחרי הכרזת ההפיכה המשטרית בנאומו של שר המשפטים יריב לוין, שזכה לתמיכת ראש הממשלה, התכנסה קבוצה של כמה כלכלנים שהצליחו להסכים ביניהם על עניין מהותי: "חשבנו שחשוב שהציבור ישמע שכל כך הרבה מאיתנו, שבאופן רגיל מתווכחים על קוצו של יוד במחקרים שלנו, מתגברים על המחלוקות ומסכימים כולנו על הסכנות והאתגרים. היה לנו חשוב שידעו שההסכמה היא גורפת, אצל חברי סגל מתחום הכלכלה, מינהל עסקים ומדיניות ציבורית מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה, ממגוון דעות וגישות", מסבירה פרופ' אורלי שדה, מהמחלקה למימון באוניברסיטה העברית. היא הדגישה בנוגע לפעילות הפורום כי "רצינו שהדברים יהיו מתועדים, שאף אחד לא יוכל לומר שלא התריעו, שלא הזהירו".
פרופ’ איתי אטר
פרופ' איתי אטר. "התקציבים הסקטוריאליים ממשיכים לזרום ללא מפריע, ונמשך מסע ההרס של האקדמיה"(צילום: מיכה לובטון)
בפרספקטיבה של שנה, התרומה של הפורום היתה חיונית לדיון הציבורי שנוצר סביב ההפיכה שכן הוא האיר את ההשלכות הכלכליות ההרסניות הכרוכות בה. במהלך השנה הפורום הוציא ארבעה מכתבים ראשיים, עשרות מאמרי דעה וראיונות והקים "צוות תגובה" לאירועים נקודתיים. המכתב הראשון והמכונן הזהיר מפני ההשלכות הכלכליות ההרסניות של פגיעה בלתי הפיכה במשטר הדמוקרטי והאחרון הגיע בעקבות אירועי 7 באוקטובר, 20 יום אחרי המחדל של אותה ממשלת נתניהו-לוין-סמוטריץ' ובו המלצות מדיניות תקציבית שיש לאמץ: "שינויים קוסמטיים במסגרת התקציב הקיים אינם מתקרבים להיקף ההוצאה הנדרש", נכתב. הם קראו "לביטול הוצאות שאינן חיוניות בשעה קשה" ולערוך במסגרת תקציב 2024 "סדר עדיפויות חדש המשקף את צרכי כלל המשק לאור המלחמה". "המלחמה העצימה מאוד את הבעיות של כלכלת ישראל. אך במקום לנקוט במדיניות אחראית ולבטל את הכספים הקואליציוניים, הממשלה העדיפה לפגוע בשירותים לכלל האוכלוסייה ולהגדיל את הגירעון לרמה מסוכנת", מסביר פרופ' אבי בן בסט, מבכירי הכלכלנים בישראל וחבר בפורום.
3. למרות שגם הפעם, כמו במהלך כל שנת 2023, הממשלה התעלמה מהאזהרות הרבות בכל הקשור לנזקים הכלכליים של ההפיכה, פרופ' אודי ניסן מהאוניברסיטה העברית, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, מספק זווית מעניינת בנוגע להשפעה של הפורום: "תובנות רבות של הפורום הצליחו להפחית נזקים ולמנוע גם קבלת החלטות לא סבירות". למרות המלחמה, ראשי הפורום מבקשים גם היום להתריע: "ההפיכה המשטרית עודנה כאן. רק בשבוע האחרון ראינו איך הכנסת מקדמת חוקים שיאפשרו הארכה משמעותית של מעצרי בית ללא אישור בית המשפט. שר המשפטים נמנע ממינוי נשיא לבית המשפט העליון, והתקציבים הסקטוריאליים ממשיכים לזרום ללא מפריע. במקביל נמשך מסע ההרס של האקדמיה, מהמעוזים הליברליים האחרונים, כאשר שרי האוצר והחינוך מקימים ועדה לבחינת מודל התקצוב של ההשכלה הגבוהה, וזאת במטרה תחילה להטיל מורא ובהמשך לפגוע בחופש האקדמי", מזהיר אטר, מקים הפורום.
פרופ' אודי ניסן: הניסיון להשתיק גופים כלכליים כדי לאפשר קבלת החלטות פוליטיות המזיקות לכלכלה בחסות טענות מגוחכות, לא יצליחו לממשלה. החלטות בעייתיות רבות ממשיכות להתקבל"
ייתכן כי התרומה החשובה ביותר של הפורום בימים אלה, בהם הממשלה ממשיכה לקדם את הבלבול והטרלול, היא דווקא בשפיכת אור על המציאות. "תחזיות כלכליות וניתוח כלכלי הם מורכבים. יש אי ודאות, יש סימני שאלה ויש גם ויכוח על ערכים. למרות המורכבות יש בתחומים כלכליים רבים תובנות ברורות לגבי כיוון ההשפעה, כאשר העוצמה המדויקת לא תמיד ברורה", מסביר ניסן. "לצערי, הממשלה הנוכחית מנסה כבר שנה להשתמש במורכבות כדי להשלות את הציבור, להטעות, ולמהול אי ודאות קיימת בתובנות שגויות. הפורום מביע עמדה חדה, ברורה, ללא חשש, עם הסכמה רחבה, מנסה להבהיר לציבור את מה שהממשלה הנוכחית מנסה להסתיר בשורה של תובנות ברורות", הוא אומר. ניסן, המכיר היטב הן את הצד של האקדמיה והן את הצד של הפקידות הבכירה והפוליטיקה, מאשים: "אובדן הדרך והשתיקה המביכה של המועצה הלאומית לכלכלה (בראשות אבי שמחון, א"פ) והניסיון להשתיק גופים כלכליים נוספים, כדי לאפשר קבלת החלטות פוליטיות המזיקות לכלכלה בחסות טענות מגוחכות, לא יצליחו לממשלה. לצערנו, החלטות בעייתיות רבות ממשיכות להתקבל. טוב תעשה הממשלה אם תבין שהחלטות מפלגות וסקטוריאליות פוגעות באחדות העם וביכולתה של הכלכלה לתמוך במאמצי המלחמה".

4. אלא שישנה עוד תרומה לא פחות חשובה של הפורום במהלך השנה האחרונה והיא קשורה לפקידות המקצועית הכלכלית שנותרה חשופה לבדה בצריח: "חשבנו שהמכתבים נותנים גב לפקידות המקצועית שרובם היו סטודנטים שלנו. רצינו שהם ידעו שיש להם את התמיכה המקצועית שלנו", מחדדת שדה. אטר מוסיף כי "ההחלשה של השירות הציבורי לא התחילה בממשלה הזו, אך אין ספק שהיא העלתה את תהליך ההשחתה והזלזול לשיאים חדשים. בעבודה שנעשתה במכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו שבהשוואה לממשלות קודמות, המנכ"לים בממשלה הזו, לא רק שכמעט כולם גברים, הם פחות משכילים, פחות מנוסים, פחות מקצועיים וחלקם עם עבר בעייתי של טוהר המידות. הכישלון הקולוסלי של הממשלה בטיפול בנפגעים מהטבח של 7 באוקטובר מעידים כמה חשוב וקריטי הוא שירות ציבורי חזק ומקצועי. ואם מישהו חשב אחרי 7 באוקטובר שהממשלה תתקן את דרכיה, הרי ההתעקשות של קרעי ואמסלם בשבוע שעבר לפטר את יו"ר רשות הדואר, למרות התנגדות בית המשפט, מדגימה היטב שהפגיעה וההחלשה של השירות הציבורי הם חלק בלתי נפרד מהחידלון של הממשלה הזו", אמר. "אנחנו נמשיך לומר את דעתנו באופן שמשרת את הציבור, בצורה ברורה וללא חשש", מבטיח ניסן. אפשר לנחש כי ההתנהלות הכושלת של הממשלה גם בתחום הכלכלי מאז 7.10 תספק לפורום עוד חומרים רבים לביקורת כלפיה.