כל הכבוד לקנאה: למה כדאי לקנא בעמיתים לעבודה

שוב מצאתם את עצמכם מביטים בקנאה בקולגה מהמשרד השכן או מאחד הקיוביקלס באופן-ספייס שמקבל מחמאות מהבוס, בזמן שאתם עובדים לא פחות קשה ולא זוכים לפידבק חיובי? לא מדובר באירוע נדיר – והוא גם לא בהכרח רע. החוקרים מינה אנדיאפן ולוקאס דופור מאוניברסיטת טורונטו טוענים במחקר חדש, שפורסם לפני כשבועיים בכתב העת של האקדמיה לניהול, שקנאה במקום העבודה יכולה לתרום לפריון. נעזרנו ב-Claude כדי להביא את מסקנותיהם.

למרות שארגונים מצפים מעובדיהם לפעול ללא רגשות, דיכוי מוחלט שלהם עלול, לדברי החוקרים, דווקא להזיק. לדבריהם, עלבון מדומיין או חשש מנזק למערכות יחסים עלולים לייאש ולהביא לדמורליזציה – או להעלות את המוטיבציה של אנשים להצליח ולהוכיח את ערכם. ההבדל טמון באופן שבו אנו מפרשים תגובות.

כאשר הקנאה מעוררת חוסר ביטחון לגבי התאמה או מעמד, היא חושפת אלמנטים אישיים ובין-אישיים הזקוקים לתשומת לב לצורך שיפור. מסגור מחדש של תגובות בצופת משוב שניתן לפעול לפיו עוזר לתעל אותן מחדש לשינוי חיובי.

כדאי לנתח בקפידה מקורות חרדה – בין אם מדובר בכישורים הדורשים חיזוק או בתרומות שצריכות נראות טובה יותר. לאחר מכן יש לקבוע אופן פעולה להתקדמות יזומה – לקחת משימות שאפתניות, לשפר את האופן שבו מציגים את התרומה האישית לפרויקטים בעבודה, או לתקן דינמיקה פגומה המחמירה את הקנאה.

בנוסף, גיוון רשת הקשרים במקום העבודה מונע הסתמכות יתר על ממונה בודד לצורך קבלת אישור ליעילות העובד. בניית מערכות יחסים רחבות יוצרת חוסן כאשר קשרים מסוימים מאכזבים.

במקום ‘להתבשל’ בקנאה או להתעלם ממנה, יש לתעל אותה לשיפור עצמי ולהפוך אותה להשראה שמניעה אתכם קדימה ולמעלה, תוך יצירת קשרים מקצועיים חדשים וטובים יותר. בסופו של דבר, אם תתעלו אותה נכון, הקנאה יכולה לתת לכם זריקת מרץ ולשדרג את מעמדכם – ואולי אף את תפקידכם.