אם בעבר דמות החייל התעצבה מתוך פאתוס ציוני שתיאר צעירים דרוכים בכל עת שרק מחכים לצאת לקרב - כיום הנערים והנערות שמחרפים נפשם חולמים על שנת צהריים עמוקה, על כריך טונה מנחם, וגם על הפסקת סיגריה להורדת המתח.
סרן (מיל') ניר ולדמן, שבאזרחות הוא מורה דרך ומאייר, מציג את האנשים המובילים של חטיבה 55 של הצנחנים באמצעות איורים מקוריים שמספרים את מציאות החיים של חיילי החטיבה. מאיוריו עולה כי מאחורי כל חייל במדים ניצבת אישיות מיוחדת, שמוסיפה את הצבע הייחודי שלה לחטיבה כולה.
"כילד, הייתי יושב בשיעורים עם מחברת ומשרבט דברים כדי להתרכז", מסביר ולדמן, "אז פה במילואים, בדיונים שנדרשתי לנכוח בהם, פשוט החלטתי לאייר את המצבים שראיתי - וככה התרכזתי".
ואני? אני משתדל בעיקר להישאר שפוי ולהתרכז במה שחשוב: במי שעבורם אנחנו עוברים פה יום־יום בעשייה, מפנטזים כל פעם מחדש לשוב ולחבק חזק וללחוש להם שהכל בסדר. אני מאחל לכולנו שנזכה לשוב ולחבק את אהובינו ויקירינו במהרה
איוריו של ולדמן מזכירים כי בשירות מילואים יש לא מעט רגעים אנושיים, ורגעי שגרה שיכולים להיות גם מבדרים - אפילו בימים אלה, שבהם חיוך הפך למצרך נדיר.
יעל היא קצינת רפואה. הם מאוד מקצועיים שם בתא, הם חייבים להיות... והזהירות חשובה יותר מהכל! כך שגם בעת אזעקה, כשמתכנסים במרחב המוגן עם צלחות ארוחת הערב - יעל מקפידה לחבוש קסדה
"כשחושבים על מלחמה ומדמיינים שגרה, זוכרים את החייל הלוחם שמחרף נפשו, אך קשה לדמיין את שגרת המלחמה של חיילי המעטפת, מי שנמצאים בקו האחורי. כשתליתי את האיורים במשרד - אנשים עצרו והגיבו. פתאום הם מאפשרים לעצמם להירגע, והכי חשוב - לחייך ולצחוק".
כן, החטיבה שלנו בהחלט מלאה בטיפוסים שונים ומגוונים, גברים ונשים, כולם נחושים לתרום את חלקם במאמץ ולסייע, כל אחד בדרכו, להשלמת המשימה
מעבר לביקורות החיוביות שמקבל ולדמן מחיילי החטיבה, מסתתר מסר חשוב בפרויקט האיורים שלו: "חשוב לי שנזכור כי גם אחרי המלחמה, האחריות שלנו איש כלפי רעהו לא תסתיים. חשוב לצמצם את כל הרעשים כדי לדאוג זה לזה, וכך נוכל להחלים מהאסון שעברנו ונזכור ליהנות גם מהרגעים הקטנים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו