מג''ד ישראל רוזנפריד: אנחנו רואים בעזה משפחה כאילו חוזרת הבייתה ואז אש תופת נפתחת עלינו. המשפחות שלהם הם חלק מהאויב. שלא יבלבלו את השכל  

מה נסגר עם דובר צהל?! מפקד ש"הדיר" חיילות או סתם מאתיים דיווחים על אותה מנהרה זה כן, ושימוש באזרחים עזתיים כתצפיתנים, מחבלים, הסחות דעת, התאבדויות על זה הוא לא מדווח?!

הפרק הזה חייב להירשם בתולדות העם היהודי.

אין צורך בסקרי עומק, בניתוחים אקדמאיים, בהתפלפלויות כדי לדעת כי במלחמה הזו העם מדבר בקול אחד, הרוב המוחלט של העם מבהיר להנהגה הצבאית ולהנהגה המדינית, לא עוד, הכרעה ועכשיו.

הרוח הנשבת מהלוחמים בחזית והרוח המנשבת מהעורף משתלבות זו בזו, הרוח היהודית- הישראלית שאין שני לה בעולם, אין המדובר במטרה פוליטית כי אם במטרה קיומית חוצה את העם, הכרעת החמאס, לא פחות.

למלחמה מחירים רבים ובהם כואבים ונוראים ביותר, חללים, פצועים, עקורים ובמלחמה זו גם חטופים, מחיר שלא ניתן לכמת אותו, מחיר שאין לו גבולות, מחיר של יגון וצער, מחיר שהנחמה היחידה שיכולה להיות לו היא קיום צוואת הנופלים, הכרעה.

יותר ויותר הורים, אחים, בנות זוג וילדים של אריות האומה שהיו למצבות של כבוד בהיכל התהילה של תקומת העם היהודי, מצהירים כי אין לעצור את המלחמה, אין לגמגם, יש להכריע ורק להכריע, זוהי צוואת אהוביהם, זו תביעתם ממי ששלחו את יקיריהם לקרב ממנו לא שבו, קורבנם שבים ואומרים בני המשפחות השכולות לא יהיה לשווא.

הרוח האיתנה הזו, רוח הגבורה שגם ביום ה-80 למלחמה, יום הגבורות, נשמעת במלא עוזה, במלא עוצמתה, במלא אמונתה בצדקת המערכה.

למלחמה מחירים רבים, כואבים ונוראיים, מחירי פצועי הנפש ופצועי הגוף, גיבורות וגיבורים ששילמו באיבריהם, במכאוביהם, בייסוריהם, בלילות הבעתה ובימות האנקות, בחלומות הזוועה ובשעות החרדה, גם מהאריות הפצועים, מהלביאות המתייסרות עולה שאגה אחת והיא ברורה, חדה ונוקבת, פציעותינו לא היו לשווא, לא מסיימים את המלחמה עד הכרעה ברורה, אין קיצורי דרך, אין דרכים עוקפות, אנחנו, אומרים הפצועים להנהגה הצבאית ולהנהגה המדינית ניצבים מול כל כוונת רפיון והססנות, על כיסאות גלגלים, עם פרוטזות, עם עין אחת פקוחה, עם חצי לסת משתקמת, אנו נעסוק בשיקום שלנו הארוך והכואב רק כשנדע שהמערכה הוכרעה עד תום.

למלחמה מחירים רבים, כואבים ונוראיים, מחיר השבת החטופים בחיים, בקרב משפחות החטופים אשר זה החודש השלישי שהם בבחינת מתים-חיים, הנמצאים בבועת ממלכת חוסר הוודאות, הנושמים חרדה, הלוגמים את הדאגה, החשש לגורל אהוביהם, אשר לילם ויומם הינו המאבק העולמי לשחרור חפים מפשע אשר נחטפו על ידי אנשי התועבה.

חלק מהמשפחות סבורות שיש להדמים את מכונות המלחמה עד לשחרור אהוביהם, וחלק אחר מאיץ בהנהגה ובצבא להגביר את כתישת עזה כדי להשיג תוצאה של השבת החטופים מתוך חולשת הנהגת אנשי התועבה.

אלה גם אלה תובעים את הכרעת החמאס באופן המוחלט.

למלחמה מחירים רבים, כואבים ונוראיים, מחיר העקירה והגלות מרצון, מחיר הפינוי והפליטות ייגבה מהמפונים עוד תקופה ארוכה, אנשים ללא שגרה, ללא פרנסה, ללא ה-יחד המשפחתי, ללא עוגן משפחתי יציב, ללא אופק ברור עם חוסר ודאות משווע, עם אתגר עצום לשמירה על שגרת חירום בבתי מלון, אכסניות נוער ובקרב בני המשפחה.

גם המפונים שמטה לחמם נשבר, שהחוסן המשפחתי נפגע, שכמותם גם ילדיהם העקורים משלמים מחיר נורא, שהשגרה נחרבה בקול רעש גדול, גם הם מבהירים כי יהיו מוכנים לשלם את המחיר הנורא ובתנאי שההנהגה הצבאית וההנהגה המדינית לא תיסוג ממטרת העל של המלחמה, מיטוט וחיסול החמאס, עד להכרעה מובהקת.

למלחמה מחירים רבים, כואבים ונוראיים העם היושב בציון, העם החובש פצעיו משבת שמחת תורה עומד כחומה בצורה מול קולות העולים מעת לעת כבלוני ניסוי מפוליטיקאים, מאנשי צבא, העם לא יאפשר מאום חוץ מהכרעה ברורה, העם הקריב כל כך הרבה, העם ראוי להכרעה, אם המנהיגים הצבאיים והפוליטיים לא יפעלו ברוח הגבורה הזו, העם יהיה שם על כסאות גלגלים וחולצות אבלים, על הרוח היהודית–הישראלית האיתנה הרושמת פרק נוסף במלחמת הקוממיות שלה שטרם תמה.

אם ימותו כל העזתים תיגמר המלחמה

אין חף מפשע אחד בעזה
זה שמטרת המלחמה זה מיטוט חמאס .
זהו פשע של הנהגת המדינה שלנו.

מטרת המלחמה צריכה להיות ברורה
תמחה את זכר עמלק

לא מסוגלים ?

לכתוש לגרש וליישב גם זה בא בחשבון

כמו שאנחנו מחזיקים בדעה שזאת המדינה שלנו ולא ניתן לחיילנו ליפול, מבחינתם הם החיילים שלהם ולא סתם כנופיה שהשתלטה על האזור.