מי צריך בחירות עכשיו?

סוגיית הבחירות לרשויות המקומיות בצל המלחמה, דחייתן למועד הגיוני וקיומן באופן הגון תוך מתן הזדמנות שווה לבחור ולהיבחר גם למי שלוחמים כרגע למען המדינה היתה אמורה להיות סוגיה פשוטה.

השכל הישר קובע כי בעקבות הנתונים, והמציאות שבה חיים אזרחי ישראל וחייליה, ההליכה לקלפי תידחה באופן שיאפשר השתתפות חופשית וסולידריות עם מי שקמפיין מוניציפלי אינו הדבר הנגיש ביותר עבורו כרגע.

אך בישראל, כמו בישראל, לעיתים השכל מאופסן ובמקומו נשלפת החלמאות.

במקור היו הבחירות אמורות להיערך ביום האחרון של אוקטובר. לאחר דחייה ראשונה הכריז שר הפנים משה ארבל, מגובה באישור הכנסת, על תאריך חדש: 30 בינואר. הוחרגו מההחלטה תושבי 100 יישובים ב־14 רשויות מקומיות שפונו מבתיהם בצפון ובדרום, ומועד חדש ונפרד ייקבע עבורם לאחר שהממשלה תחליט שמתאפשר להם לשוב לבתיהם.

נדמה כי אין תחום שבו ההחלטה לא לוקה בחסר, וכי אין מוקש חברתי או חוקתי שלא דרכה עליו. המובן מאליו הוא הפגיעה בחיילים ובלוחמים המחרפים את נפשם. יש בהם מתמודדים לדרגים שונים של המערכת המוניציפלית, ואין שום דרך שבה יוכלו לקיים קמפיין ראוי. אליהם יש להוסיף חברי צוות ועובדי קמפיין המצויים בשירות פעיל.

מאות מועמדים פנו לשר הפנים, חלקם ממש תוך לחימה, בדרישה לא לקיים את הבחירות במועדן. אך לא רק הנבחרים, אלא גם הבוחרים, נפגעים ממועד הבחירות החדש.

ההיגיון הבסיסי להתעקש לקיים את הבחירות נוגע לבעייתיות שבדחיית בחירות במערכת דמוקרטית, והותרת נבחרי הציבור על מקומם מבלי שנבחרו. אך מול טיעון כבד משקל זה עומדת הזכות לבחור ולהיבחר, שגם היא נמצאת בבסיס הדמוקרטיה ומהווה זכות יסוד.

עקב המחאה שהתעוררה נגד ההחלטה, השר ארבל הבהיר כי עבור חיילי צה"ל יוצבו קלפיות בבסיסים, כולל בעזה. עוד טען השר כי ההחלטה הגיעה לאחר עבודת מטה יסודית מצד המל"ל ומשרד הפנים, ואף הבהיר כי אגף כוח האדם בצה"ל ישחרר מועמדים שיחפצו בכך משירות צבאי - אפשרות שתציב אותם מול דילמה: האם לעסוק בפוליטיקה, או להמשיך לשרת את המדינה בשטח?

אגף כוח האדם בצה"ל ישחרר מועמדים שיחפצו בכך משירות צבאי - אפשרות שתציב אותם מול דילמה: האם לעסוק בפוליטיקה, או להמשיך לשרת את המדינה בשטח?

על כך ראוי להוסיף כי לא רק שהבחירות יקבעו זהות של ראשי ערים, אלא גם מתמודדות בהן רשימות שישפיעו באופן נרחב על המועצות של כל רשות ועל תפקידים מוניציפליים קריטיים, מתחומי התברואה והבינוי ועד לחינוך והרווחה.

החלטה לדחות את הבחירות ככל הנראה לא תפגע באיש, וגם לא נרשמה עד כה זעקה ציבורית לקיים אותן. ההחלטה לקיימן למרות המצב תהיה אנטי־סולידרית, לא הגונה, ובעיקר מוזרה ולא הגיונית.

דחיית הבחירות היא לא רק ההחלטה הקלה ביותר, אלא גם המוסרית והמתבקשת ביותר. עוד לא מאוחר לשנות.