הסמנכ''לית לחצה, רה''מ דחף והכסף למורשת גנדי גדל פי 5  

לא רק שרוחות המלחמה לא גרמו לממשלה לחשוב על קיצוץ בתקציב להקמת מרכז להנצחת מורשת רחבעם זאבי, אלא שהיא ניצלה את השעה להגדלתו ב־50%. בעקבות זאת המועצה האזורית שומרון שבראשה איש הליכוד יוסי דגן תהנה מתקציב של 25 מיליון שקל להקמת המרכז, ועוד כ־17 מיליון שקל לתחזוקה שוטפת למשך חמש שנים ובסך הכל 43 מיליון שקל. כל זאת כחודש וחצי לפני הבחירות לרשויות המקומיות.
קבוצת המתפקדים שמוביל דגן ("קבוצת ההתיישבות בליכוד") מונה כ־9,000 איש ונחשבת לאחת החזקות בתנועה. החלטת ממשלה על הקמת המרכז להנצחת רחבעם זאבי, בעלות של 23 מיליון שקל התקבלה באפריל 2017. המועצה האזורית שבראשה דגן קיבלה את ההרשאה להקמת המיזם במימון ממשלה ללא מכרז בהחלטה שהתקבלה ב־2018 בוועדת מכרזים של משרד ראש הממשלה, שבה ישבה מקורבת לנתניהו. אלא שמאז לא הועבר כסף למיזם.

רק חמש שנים אחר כך הוחלט להקצות כסף להקמה, אך לא דרך תקציב המדינה אלא בהחלטת ממשלה שהתקבלה בחודש מאי על העברות תקציביות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. משום שההחלטה הזו כללה עשרות סעיפים שונים ומגוונים שהיקפם הכספי ביחד כ־13 מיליארד שקל, תקצוב המרכז למורשת גנדי חמק מהרדאר. אבל על פי אותה החלטה משרד ראש הממשלה אמור היה להקצות 9.76 מיליון שקל ב־2023 ו־10 מיליון שקל ב־2024.
הצורך להתאים את התקציב לעלויות המלחמה הוביל לתיקון תקציב המדינה. לכן תיקנה הממשלה בנובמבר גם את ההחלטה על הקצאת כספים קואליציוניים, מהם קיצצה רק 11%. בהצעת המחליטים של משרד האוצר הוצע לקצץ את תקציב הנצחתו ל־3 מיליון שקל. הממשלה לא קיבלה את ההצעה אלא הגדילה את התקציב ב־50% ל־14.9 מיליון שקל ב־2023. ההחלטה באשר לכספים שיוקצו בשנת 2024 לא השתנתה, כך שבסך הכל תוך שנתיים תעביר המדינה 25 מיליון שקל למעוצה האזורית שומרון לצורך הקמת המרכז. הסכם קואליציוני שבו הובטח להשלים את בניית המרכז לידיעת הארץ על שם רחבעם זאבי נחתם עם הקמת הממשלה בין עוצמה יהודית לליכוד. אך גורמים בסיעה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמרו ל"כלכליסט" כי בדיונים שהתקיימו בחודש שעבר על תיקון התקציב לא הועלתה דרישה בנדון ודרישותיהם הכספיות התמקדו בחיזוק המשטרה וכיתות הכוננות.

בתקופה שבה נפתלי בנט כיהן כראש ממשלה, ראש אגף תקציבים ופרויקטים במשרד דאז דרורית שטיינמץ ביקשה תקציב להקמת מרכז רחבעם זאבי, אך בקשותיה נדחו. שטיינמץ הייתה גם אחראית על עבודת מטה שבחנה הקמה של תאגיד הנצחה לאומי במטרה ליצור גוף אחד שישליט סדר ואחידות בקריטריונים ובתקציבים שמוצעים להנצחת ראשי ממשלה ונשיאים. גנדי הוא אחד משלושה אישים שלגבם נחקק חוק הנצחה מיוחד, לצד הרצל וז'בוטינסקי, והנצחתו אמורה הייתה לקבל מענה במסגרת התאגיד. עבודת המטה הזו הושלמה אך התאגיד לא הוקם. שטיינמץ העדיפה לבקש תקציב ספציפי ומיוחד להקמת מרכז להנצחתו של רחבעם זאבי, בקשה שנדחתה, כאמור.

חרף ההיסטוריה המשמעתית הבעייתית של שטיינמץ, ראש הממשלה נתניהו בחר לקדם אותה והיא כיום סמנכ"לית פרויקטים מיוחדים. ב־2019 נציבות שירות המדינה פתחה בחקירה משמעתית כנגד שטיינמץ בחשד שביצעה התקשרויות ורכישות תוך חריגה מסמכות. ההליך נגרר ובסופו של דבר ב־2022 נרשם בתיקה האישי מכתב התראה החתום על ידי ממנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז יאיר פינס.
אנשים שמכירים אותה מספרים כי שטיינמץ היא מקורבת למשפחת נתניהו ומוציאה לפועל של בקשות המשפחה. בשנת 2017 היא הייתה מועמדת של נתניהו לנציבת שירות המדינה, אך בעקבות התערבות היועץ המשפטי לממשל באותה עת אביחי מנדלבליט מועמדותה נדחתה. משום כך אנשים עמם שוחחנו מעריכים כי הדרישה להגדלת תקציב להקמת מרכז למורשת גנדי הגיעה מנתניהו או משפחתו.

בהחלטת הממשלה מ־2017 על הקמת המרכז נקבע כי המימון להקמתו יגיע משבעה משרדי ממשלה שונים: הבטחון, התיירות, העלייה והקליטה, החינוך, האוצר, החקלאות, ומהמשרד לשיוויון חברתי, אבל אף אחד מהם לא העביר את הסכום הנדרש.
תגובת המועצה האזורית שומרון: "המרכז הלאומי לידיעת הארץ ע"ש רחבעם זאבי גנדי הוא פרוייקט ממשלתי, משותף לכלל משרדי הממשלה ומובל ע"י משרד ראש הממשלה כחוק. המועצה האזורית שומרון רואה כזכות גדולה להיות המבצעת של פרוייקט זה, המבוצע בהחלטת ממשלה, ובשיתוף פעולה מלא, וכך תמשיך".
תגובת משרד ראש הממשלה: "הפרויקט נמצא בשלבי בניה מתקדמים וצפוי להיפתח בשנת 2024. אין מדובר בפרויקט חדש, אלא בפעילות שהחלה כבר בשנת 2019. דרורית שטיינמץ, ראש אגף בכיר תקציבים ופרויקטים, מיישמת את החלטת הממשלה בהתאם להגדרת תפקידה (משנת 2004)".