דני פרנקו עבר כמעט הכול בכדורסל הישראלי. מאמנה של הפועל ת"א עובד בקבוצות בוגרים כבר למעלה מ-25 שנים, אז עוד שימש כעוזר המאמן אצל האדומים. לאורך תקופתו כמאמן ראשי, הוא הספיק להגיע ללא מעט הישגים ולשבור כמה שיאים מרכזיים – גביע עם הפועל חולון בעונה דלת אמצעים, הצלחה גדולה בברק נתניה, כמעט אליפות במדי מכבי חיפה והדובדבן שבקצפת – אליפות היסטורית בהפועל ירושלים בעונת 2014/2015.
גם במדי קבוצתו הנוכחית הוא אחראי להישגים הבולטים מאז קמה מחדש לתחייה: העפלה לפיינל פור ולגמר הגביע הראשונים במתכונת הקיימת, כאשר בעונה שעברה הוא היה קרוב מרחק שלוש דקות מאליפות ומתואר ראשון לאחר קרוב ל-30 שנים. בשקט בשקט, פרנקו חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה-50 וציין יובל שנים.
בשיאה של מלחמת "חרבות ברזל", הוא ממשיך לנוע עם קבוצתו ברחבי אירופה במציאות לא רגילה, כשהערב (שלישי) תתארח קבוצתו אצל וולבס הליטאית, כשלאחר סיבוב ראשון מוצלח בצל התנאים, האדומים רושמים הצלחה גדולה. רגע לפני שהמריא לליטא, פרנקו התפנה להעניק ראיון מיוחד ל-ONE, בו ענה על 50 שאלות, וכיאה לאחד שאוהב רמת דיוק מקסימלית, גם שעון הזמן הראה בדיוק על 50 דקות.
דני פרנקו (ראובן שוורץ)1. גיל 50: "בדיוק כמו ההרגשה להיות בן 49, רק שזו הפעם הראשונה שאתה קצת יותר מתרגש ביום הולדת או הפעם הראשונה שהמשפחה חוגגת לך יותר. אין ממש הבדל, כי בסוף זה לא הגיל: הכדורסל שומר אותנו כל הזמן ערניים. מצד שני, הוא גם אוכל לנו את הבריאות אז צריך להסתכל על זה בפרופורציות".
2. התקופה האחרונה בישראל: "תחושת אי נוחות. תחושה שקרה משהו נורא. אני מרגיש שהאירוע הזה לא מספיק שינה אותנו כחברה ואיכשהו מרגיש לי שעדיין מתעסקים בטפל ופחות בדברים שהם גדולים יותר וחשובים יותר".
3. הרגע שהבנת שאתה רוצה להיות מאמן: "לא נראה לי שהבנתי את זה עד היום, אבל אני כבר בתוך זה, אז אני נשאב פנימה. זה לא שהחלטתי מראש שאני רוצה להיות מאמן. הבנתי שיש לי את זה כשנהניתי וכשהצלחתי. זה התחיל עוד במחלקות הנוער, שם מאוד נהניתי לאמן".
4. הזיכרון הראשון כמאמן: "יהושע רוזין מגיע לקורס מדריכים ושולף אותי משם באמצע. הוא אומר לי שהוא רוצה שאבוא לעבוד אצלו בהפועל ת"א. פחות או יותר משם הכול התחיל והתגלגל לכיוון של איפה שאני נמצא היום".
5. הניצחון הכי גדול כמאמן: "גמר גביע המדינה עם הפועל חולון נגד מכבי חיפה".
דני פרנקו (שחר גרוס)6. ההפסד הכי כואב כמאמן: "היה לנו משחק עם הפועל ירושלים בגראן קנאריה. הגענו בסגל חסר מאוד וקיבלנו בראש בתוצאה לא נעימה".
7. השחקן שהיה לך הכי קשה לאמן: "לא היו לי שחקנים שקשה לאמן אותם. בסוף זה לא עניין של קושי, אלא של התאמה. כל אחד הוא אחר וצריך לאמן אותו בדרך אחרת".
8. השחקן שהיה לך הכי נוח לאמן: "לכל תשובה שכזאת יהיו הרבה שישבו בצד ויגידו למה לא הם. אני חושב שבר טימור. אני מכיר אותו המון המון שנים וסומך עליו".
9. ההישג הכי גדול בקריירה: "כשהחלטתי ללכת לאמן את הפועל ירושלים זה היה אתגר גדול שלקחתי על עצמי כי באותה תקופה היא הייתה נחשבת לבית קברות למאמנים. אמרתי לעצמי שאוכל לעשות דברים אחרת או שהדרך שלי תהיה אחרת והצלחתי. הצלחתי לשבור תקרת זכוכית גדולה בירושלים, אבל מאז שברתי גם אחרות. אני מאמין שאפילו יש עוד לפנינו".
10. התקרית הכי הזויה: "פעם הורחקתי באיזשהו משחק במחצית הראשונה ולאחר מכן השופט התחרט והחליט להחזיר אותי במחצית. זה היה כשהייתי בתחילת הדרך בהפועל ת"א. אני לא רוצה לפרט באיזה משחק זה היה ומי היה השופט, כי מישהו יקבל על זה בראש".
דני פרנקו ובר טימור (שחר גרוס)11. הרגע הכי שובר: "לשבור שום דבר לא שבר. היה לי פעם רגע לא פשוט שהבת שלי נכנסה לאיזשהו ניתוח לב והרגע שהרדימו אותה הוא רגע שאקח איתי קדימה".
12. ההחלטה הנכונה בקריירה: "ללכת לאמן בהפועל ירושלים למרות שהיו לי הצעות מאוד טובות וקוסמות להיות עוזר מאמן ביורוליג בקבוצות כאלה ואחרות. החלטתי שאני הולך על האתגר הזה עם כל סימני השאלה שהיו מסביב".
13. ההחלטה הכי לא נכונה בקריירה: "כשהלכתי לאמן בגליל בתקופה שלא הייתה נכונה לא לי ולא למי שהיה שם. אבל גם מזה יצאתי הכי טוב שאפשר והכול היה לטובה כי אחרי שעזבתי והייתי ללא קבוצה, הבת הראשונה שלי נולדה והיה לי זמן להיות בלידה ועם המשפחה. איך אומרים? הכול משתבש לטובה".
14. החלום הכי גדול בכדורסל: "אני תמיד מחפש אתגרים והחלום שלי עכשיו הוא תואר עם הפועל ת"א. היה לי חלום כזה עם קבוצות אחרות והצלחנו יפה לעמוד באתגרים הללו. כל קבוצה והיכולות שלה, אבל בסה"כ התברכתי ואני לא יכול להתלונן. עם הפועל עשיתי גמרים ראשונים ופיינל פור ראשון בקדנציה החדשה של הקבוצה. עם נהריה הגעתי לגמר גביע המדינה שזה דבר מטורף עבור הקבוצה הזאת ובמכבי חיפה הייתי מרחק של מהלך מלעשות אליפות בק טו בק. אליפות עם ירושלים כמובן, גביע עם חולון, עונה מדהימה בעפולה שהולכת איתי לכל מקום. התברכתי בזה שבכל מקום אני יכול להיות גאה בעבודה שלי".
15. הסטיגמה הכי מעצבנת: "אולי נושא מחזור השחקנים. אתה יודע, בכל בחירה כזו אתה צריך לראות מה מתאים ולא מה נכון. לפעמים זה טוב ולפעמים זה לא".
פרנקו חוגג כמאמן הפועל חולון (שי לוי)16. השחקן הבא שתמחזר: "תלוי בסיטואציה ואיפה אהיה. זה מאוד תלוי בקבוצה שבה אהיה: מה מתאים לה ומה לא. קבוצה עם קהל משמעותי, קבוצה בלי קהל משמעותי ועוד. יש המון גורמים שמשפיעים ובסוף אתה לא מחפש שחקן מסוים אלא תכונות אופי. קשה לי לענות מי יהיה השחקן כי אם אאמן בנהריה אקח שחקן אחד, אם אהיה בקבוצה עם ציפיות גבוהות יותר אולי אביא שחקן אחר. לשחק בדרייב אין זה לא כמו לשחק במגרשים שקטים ורגועים יותר. לא כל אחד יכול להכיל את העבודה הזאת בכל מצב. זה מאוד תלוי".
17. יחסים עם התקשורת: "בסוף למדתי שכשאתה בקבוצות שיש להן חשיפה יותר גדולה, אתה הרבה יותר פגיע וכשאתה בקבוצות קטנות ועם חשיפה פחות גדולה, אתה תמיד הרבה יותר אהוד על ידי התקשורת. זה כמו בחיים: כשאתה למעלה תמיד יחפשו לזנב בך. אני חייב להגיד שאין לי בעיה עם התקשורת ובסה"כ היחסים שלי איתה טובים. אם הם לא, אז יש סיבה ולא מהצד שלי ללמה לא. אני חי עם רוב התקשורת בטוב כל עוד היא מקצועית".
"אני מאוד מעריך אנשי מקצוע שעושים עבודת שטח, שנכנסים לעומק של דברים ורוצים להביא ידיעות בעצמם ולא רק לקבל ידיעות. להביא את הדברים שבאמת מעניינים, לא רק את הסקופ. אין הרבה שעושים את זה ככה היום ויש הרבה שנוח להם שמאכילים אותם בכפית. לכפית יש גם אינטרס בדרך כלל ובגלל זה אני מעדיף לראות אנשים יוזמים וחוקרים. זה חשוב בכל מקצוע".
18. משהו שהיית רוצה לשפר: "שעות שינה, ללמוד לישון יותר טוב ולהרוויח שעות שינה".
19. משהו שהיית רוצה לשמר: "התמיכה מהבית, נותנת לי הרבה כוח".
20. משהו שצריך לשנות בכדורסל הישראלי כדי לשפר אותו: "יש הרבה דברים שאפשר וצריך לשנות אבל אלך על הבנאלי ביותר: לפרגן ולכבד אותו יותר את המקצוענות של השחקנים והמאמנים".
דני פרנקו מעביר הוראות (איציק בלניצקי)21. המאמן הישראלי: "לא מוערך ולא זוכה למספיק סמכות, שזה בניגוד להישגים היפים שלו בקבוצות, בנבחרות ובמחלקות הנוער. המאמנים הישראלים מצליחים לגדל כישרונות ישראלים שנה אחר שנה. אבל זה חלק מניהול שאקרא לו ניהול מזרח תיכוני. אין פה מספיק השקעה בפיתוח מאמנים ושחקנים. כמו שבונים שחקנים צריך גם לבנות מאמנים, אבל זה קטע של חברה".
22. חו"ל: "היו כמה אפשרויות בקיץ האחרון אבל הרגשתי שאני נמצא במקום הכי טוב עבורי. אני לא רודף אחרי זה: אם זה יבוא ויסתדר, אז אני אנסה אבל זה לא חלום חיי כרגע. זה יצטרך להתאים גם לבית, כי אם אני טס אני לא משאיר את המשפחה מאחוריי. יש לא מעט תנאים שיצטרכו להתחבר בצורה נכונה כדי שזה יקרה".
23. נבחרת ישראל: "לכל דבר יש את הזמן שלו. כרגע יש נבחרת טובה וביום מן הימים גם יומי יגיע. אני לא רודף אחרי זה, אבל אני חושב שבאופן טבעי ביום מן הימים אהיה שם. עשיתי מספיק בקריירה כדי להיות שם".
24. תקרת זכוכית: "אין מבחינתי תקרת זכוכית, כי אתה בכל יום רוצה לשבור משהו אחר. כשאתה מצהיר על תקרת זכוכית, לא נשאר לך לאן לשאוף ברגע שאתה מגיע אליה. אני לא מכריז מהי תקרת הזכוכית שלי".
25. מאמן שמהווה מודל לחיקוי: "כולם. אני אוהב כל הזמן לעבור על תכנים ולראות מאמנים שונים. גם מעוזרי המאמנים אני לומד וממאמן הכושר שלי אני לומד. אני תמיד חושב שיש לנו תמיד מקום ללמוד עוד משהו ומי שחושב שהוא לא יכול ללמוד עוד משהו, אז אין לו מקום בעולם המקצועי. בסוף, כל יום אתה צריך להסתכל על רעיון או תובנה שיכולת ללמוד, כי כל יום שאתה דורך במקום, הוא יום שמקרב אותך לסוף הדרך".
דני פרנקו (איציק בלניצקי)26. גיל לאימון: "לא יודע. זה יכול להיות סוף העונה הזאת ויכול להיות בהמשך, אני לא תוחם את זה. כל עוד שיהיה לי אתגר במקום מסוים ומקום שארצה לעבוד בו, אז אמשיך. הייתי בהמון מקומות בארץ, כרגע טוב לי בהפועל ת"א ואני חושב שאנחנו באיזשהו תהליך מסוים שהתחיל ותוך כדי העונה עופר ינאי נכנס לתוך המערכת. אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה להגיע לתוצאה משמעותית".
27. האם אתה ממליץ להיות מאמן: "אני ממליץ לכל אחד לעשות את מה שהוא אוהב. אימון כדורסל זה חיידק מסוים ששואב אותך פנימה. אני לא יכול להגיד לך שאמליץ על זה, אבל זה משהו שכמו שאני נשאבתי אליו, אני מניח שגם אחרים. אתה לא נולד עם החלטה שאתה רוצה להיות מאמן כדורסל. זה משהו שמאהבה למשחק אתה איכשהו מגיע אליו. אני לא יודע אם זה המקצוע הראשון, השני או העשירי שאמליץ עליו, אבל אני כן יודע שמי שהולך בדרך הזאת, לא משנה מה תגיד לו, הוא כבר עם החיידק הזה".
28. טיפ למאמן המתחיל: "ללכת וללמוד כל הזמן, ללכת לראות מאמנים עובדים. בסוף, אף אחד לא נהיה מאמן מלמידה בבית הספר למאמנים. צריך ללכת לראות אימונים, לצאת החוצה לראות מאמנים בחו"ל עובדים ולא להתבייש לשאול שאלות. לנסות להגיע למקומות אחרים, לאסוף המון מידע ולזכור שבסוף גם אם אתה מאמן ילדים או בוגרים, אתה מאמן בני אדם. לפני התרגילים והטקטיקות, בסוף זה איך אתה מצליח לנהל את השחקנים שלך במשחק שהוא תחרות מלחיצה ומאתגרת. יש בזה הרבה לחץ ובני אדם מגיבים ללחץ בצורות שונות. צריך לדעת להכיל את זה".
29. מה לא יודעים עליך: "שהייתי צריך לבחור בין קורס טייס לכדורסל ואני לא יודע איך החלטתי בסוף לבחור בכדורסל. אני לא יודע איפה הייתי אם לא הייתי בוחר בכדורסל, אבל בטוח שהייתי במקום אחר".
30. מה מרגש אותך: "כל דבר קטן שקשור לזה שהקרובים אליי דואגים לי או חושבים עליי. האהבה של הילדים והמשפחה".
דני פרנקו (ראובן שוורץ)31. מתי בכית לאחרונה: "האמת שלא מזמן. זה היה קשור לסיפור של אחת המשפחות מהשבת הנוראית הזאת. זה פשוט היה מזעזע ואכזרי. כאבא למשפחה אתה לוקח את זה לאזורים שלך ולמקומות שלך. זה היה לי מאוד קשוח".
32. הדמות הכי משפיעה בחיים: "בסוף זה חוזר הביתה, לאמא שלי. היא גידלה אותי לבד כבן יחיד, במשפחה חד הורית. כל הנושא של עצמאות, של בגרות, של ליזום, של חוסן. לא לחכות שייתנו לך".
33. המשפחה וההתייתמות מאבא בגיל צעיר: "לא יודע לאמוד כמה זה השפיע, כי זה קרה בגיל צעיר, אז אני לא יודע מה הפסדתי. היום כשאני רואה את הילדים שלי, אז אני לא יודע איך זה קורה בלי וכמובן שזה משהו שאתה לא יכול לחשוב עליו, לגדול בלי אבא. לי זה קרה בגיל צעיר ולא הכרתי שום דבר אחר. הצלחתי להמשיך בלי לדעת מה באמת חסר".
34. שחקן שרצית לאמן ולא יצא לך: "בסוף זה לא שחקן אחד. אתה רוצה לאמן ברמות הכי גבוהות וזה לא ששחקן כזה או אחר חסר לי כרגע. בסוף זו הקבוצה ולא השחקן".
35. שחקן שהיית לוקח איתך לאי בודד: "שחקן? שאלה קשה. לא חשבתי אי פעם שאצטרך לקחת שחקן לאי בודד, בוא נגיד שזו לא הייתה הבחירה הראשונה שלי. נראה לי שאת גיל בני, הוא גם יודע לנגן בגיטרה וגם הוא יכול לצוד פחות או יותר כל חיה ברגע שנהיה רעבים. נראה לי שהוא יכול לספק גם חברה וגם מזון. פחות או יותר כל מה שאתה צריך באי בודד".
גיל בני ודני פרנקו (איציק בלניצקי)36. הטוויטר: "מלכודת, אני לא בטוח שאני שייך לשם. אני יודע שאני לא איש של פייסבוק ואינסטגרם אבל אני גם לא בטוח שאני שייך לטוויטר. מדי פעם זו איזושהי במה לשחרור כלשהו, אבל בגדול הדבר היחיד שמעניין אותי בפלטפורמה הזאת הוא למצוא שם תכנים לפני שהם מופיעים במקומות אחרים. מעבר לזה, אני לא רואה את עצמי כאיזושהי אושיית טוויטר".
37. העיר גבעתיים וראש העיר רן קוניק: "לא גדלתי פה, גדלתי כילד בחולון, אבל אני מאוד נהנה פה ולא רואה את עצמי עוזב. שקט לי, נחמד לי והמשפחה שלי ואני מאוד אוהבים את המקום. כיף לנו להיות לצד העיר הגדולה (תל אביב) אבל עם השקט של העיר הקטנה. אם זה תלוי בי, אשאר פה, אבל יש הרבה משתנים בחיים".
38. תיכון בליך: "אחת התקופות היפות. אני בכלל מאוד מחובר לעבודה עם בני נוער וחבר’ה צעירים. אם זה בכדורסל או לא רק בכדורסל. זה פרויקט שאני מאוד מחבק ומעריך, היה כיף אבל עזבתי כי ראיתי שאני לא יכול להתמיד ולהשקיע כמו שאני מצפה מעצמי בגלל העבודה שלי בקבוצות הבוגרים. ברגע שאתה עובד עם ילדים, הדבר הראשון שאתה צריך לשדר הוא מוסר עבודה וברגע שהבנתי שאני לא יכול להיות שם בכל יום ב-100% עבורם, עזבתי. אבל הייתה לי תקופה נהדרת עם המון חוויות והישגים. הרבה שחקנים הצליחו להגשים שם את החלום שלהם ולהיות שחקני כדורסל".
39. המושג "חפרנקו": "לפעמים אני חופר לאנשים וזה בסדר. אני מוכן לקבל את זה באהבה, כי בסופו של דבר כשאתה עובד עם שחקנים, הדברים שאתה עובד עליהם ומטמיע ביום יום מחלחלים. זה חלק משטיפת המוח".
40. ג'ף רוזן: "בוס אמריקאי, שזה כולל תפיסה ארגונית וניהולית שונה משלנו. מאוד נהניתי לעבוד איתו: הוא נתן לי חופש להביא שחקנים ישראלים איכותיים וגם זר אחד או שניים. הבאנו שחקנים טובים שכמעט הצליחו לקחת אליפות שנייה ברציפות ובמקביל הצלחנו ביורוקאפ".
ג'ף רוזן חוגג (איציק בלניצקי)41. אורי אלון: "סיפור הצלחה. בסוף הוא אחד שהגיע לפסגות בזכות עצמו. מאוד נהניתי לעבוד איתו ולדבר איתו אחרי משחקים. אני מאוד מאמין בו ואני יודע שהוא גם מאוד מאמין בי".
42. ים מדר: "אני חושב שיש לו את כל מה שצריך בשביל להיות כוכב. ההצלחה שלו לא מפתיעה אותי והוא גם מסוג השחקנים שהאתגר מוציא מהם יותר. עדיין יש לו דרך ארוכה ללכת קדימה ולהתקדם. הוא יכול להגיע למקומות הרבה יותר משמעותיים".
43. ג'ייקובן בראון: "גאון כדורסל ושחקן שכמאמן נוח לך שיש אחד כזה על המגרש, שיכול להסתכל עליך ולהבין בדיוק מה אתה רוצה במבט עיניים. מצד שני, גם אתה יכול להסתכל עליו ולהבין בדיוק מה הוא רוצה ומחפש. אני סומך עליו ואני מקווה שהוא יעזור להפועל ת"א להביא תואר ראשון אחרי כל כך הרבה שנים".
דני פרנקו וג'ייקובן בראון (איציק בלניצקי)44. רמי כהן: "וואו, יש לו את העבודה הכי קשה בעולם, מקצוע בלתי אפשרי. אני לא יודע איך הוא מחזיק מעמד. בהתחלה הפרויקט הזה של הפועל ת”א התחיל בקטן אבל אחר כך אי אפשר היה לעצור את זה וזה התגבר. הוא הכתובת של מאות אלפים בקהילה האדומה הזאת וכולם מוצאים אצלו כתובת לבוא ולפרוק את הטענות. הנגישות שלו לכולם והמחויבות שלו למועדון זה משהו מדהים. אין לו מספיק שעות ביממה כדי להכיל את כל מה שיש בדרך שלו ובגלל זה, כמוני, הוא לא ישן בלילה. אנחנו מדברים לפעמים בשעות שכולם ישנים".
45. היחסים עם הפועל ת"א: "אני לא יודע להגדיר את זה. בסך הכל אני מאוד אוהב את המקום הזה וחושב שמאז שחזרתי חזרה, המועדון עשה קפיצת מדרגה משמעותית. קודם כל מקצועית ולאחרונה גם ניהולית וארגונית. לא היה קיץ אחד שהיה ברור בו איך הפועל ת"א הולכת להיראות לקראת העונה הבאה: תמיד קרו שינויים חיוביים והמועדון בונה את עצמו".
"הפרידה אחרי הקדנציה הראשונה הייתה מבאסת כי בסופו של דבר לא בהכרח צריך להיות מאמן כדורסל מצטיין, אלא צריך לדעת לעבוד בסביבה הזאת ובאנרגיה שיש בה וזה לא פשוט. לי זה פשוט כי אני רגיל לזה, אולי כי גדלתי כשחקן בהפועל חולון, התחלתי את הדרך כמאמן בהפועל ת"א ועברתי משחקים בארנה עם סולד אאוט, אז לי זה מתאים ויותר קשה לי שזה אחרת. יותר קשה לי להתמקד שזה לא ככה. אני נמצא בהפועל לא מעט שנים גם אם לא ברצף. בכדורסל הישראלי תמיד מחפשים שינויים, ריגושים וכו' ונכנסים להרפתקאות כאלה ואחרות".
"אני לא אתפלא אם אשאר בהפועל כמה שנים קדימה וגם לא אתפלא אם זה לא יקרה. בקבוצות שמנוהלות עם הרבה רגש ואמוציות וקהילה גדולה נמצאת מסביבם, הרבה דברים יכולים לקרות לכאן ולכאן. אני לוקח כל דבר בפרופורציות ויכולים להעיד עליי אנשים שאני לא עף על עצמי אחרי ניצחונות ולא שוקע בדיכאון אחרי הפסדים. אני יודע שבסופו של דבר זה העסק וזאת העבודה".
רמי כהן עם דני פרנקו (חגי מיכאלי)46. ענף ספורט מועדף נוסף: "פעם זה היה טניס או כדורעף, אבל כבר הרבה זמן אני לא מצליח להתמקד בשום דבר אחר אלא אם כן יש בו אינטרס. כדורגל? פחות מעניין אותי. אני יכול לראות משחקים טובים בליגת האלופות אבל הכדורגל בארץ משעמם אותי. לא יצא לי להיות במשחקי כדורגל יותר מדי טובים פה, אבל שמחתי שקבוצות ישראליות הצליחו באירופה".
47. ספורטאי מוערץ: "אני מעריך מאוד את כל החבר'ה הפראלימפיים שמצליחים לשמור על רוח מטורפת של מקצוענות וחתירה להישגים. יש להם איזשהו כוח על-אנושי והם בעיניי הספורטאים האמיתיים. גם הטרגדיות והאירועים הקשים שהם עברו לא מונעים מהם את ההשקעה הבלתי נתפסת כדי להיות ספורטאי מקצוען ולעשות את זה. אני מוריד את הכובע בפניהם: הם אנשים מיוחדים בצורה אחרת".
48. מה יהיה בגיל 60: "הזמן עובר כ"כ מהר אז קשה לי להגיד לך מה יהיה. אני מאמין שאם ארצה להמשיך לאמן, אז אאמן גם בגיל 60. בוא נדבר בעוד עשר שנים ואם נהיה בריאים עד אז זו מבחינתי תהיה הברכה הכי גדולה. יכול להיות שאהיה בכדורסל ויכול להיות שבמשהו אחר, או אפילו משהו שקשור לכדורסל. ואולי גם לא כי זה מקצוע לא פשוט. תמיד יהיה את אלה שיגידו שלא אעזוב את הכדורסל, אבל קשה לדעת".
דני פרנקו מדבר עם חניכיו (הפועל תל אביב)49. דני פרנקו במשפט: "מאוד מחויב, מנסה להיות האבא הכי טוב בעולם, הבעל הכי טוב והכי מקצועי ודקדקן שאני יכול להיות בעבודה שאני עושה".
50. הפועל ת"א בסוף העונה: "קבוצה מצליחה. מה זה אומר? אני לא יודע. אני לא חושב שמישהו יכול לקרוא את העונה הזאת בגלל כל מה שקורה ואין אחד שיודע מה יהיה מפה והלאה. זו לא עונה נורמטיבית: בעונה נורמטיבית הייתי אומר לך להיות במשחק שיהיה בו תואר על השולחן. זו תהיה יהירות לבוא ולהגיד לך שאנחנו יכולים לנבא מה יהיה מחר".