נבלמה הידרדרות מדינת ישראל במדד התחרותיות העולמי. זאת לאחר צניחה של 13 מקומות בשלוש השנים הקודמות. השנה עלתה ישראל בשלושה מקומות והיא ניצבת במקום ה-24 בעולם.
מדד התחרויות העולמי נחשב למוביל מסוגו בקביעת מידת התחרותיות של מדינות בעת ביצוע החלטות השקעה של חברות גלובליות. למדד השפעה רבה בקביעת תדמיתן של מדינות.
את המדד מובילה כלכלת שוויץ, שבדיה וסינגפור עלו למקום 2 ו 3 בהתאמה, ארה"ב ירדה למקום הרביעי. את שלוש המקומות האחרונים בדרוג תופסות המדינות בורונדי (137), אנגולה (138) וצ'אד (139).
בעשרת המקומות הראשונים ממשיכות להיכלל כלכלות דנמרק, פינלנד, גרמניה, יפן, קנדה והולנד .
מספר מדינות מהמזרח התיכון ואזור צפון אפריקה כובשות את החצי העליון של המדד, בראשן קטאר (17), ערב הסעודית (21), ישראל (24), איחוד האמירויות הערביות (25), תוניסיה (32), כווית (35) ובחריין (37), רוב מדינות המפרץ ממשיכות את מגמת השיפור בתחרותיות שלהן בשנים האחרונות.
סין (27) ממשיכה להוביל מבין כלכלות מתפתחות גדולות, על-ידי שיפור של שני מקומות לעומת שנה שעברה, למקום 28. בין שלוש כלכלות אחרות BRIC, ברזיל (58), הודו (51) ורוסיה (63) שומרות על יציבות.
מבין כלכלות אסיה מובילה יפן במקום השישי, והונג קונג במקום 11 . באמריקה הלטינית,
צ'ילה (30) היא מדורגת במקום הגבוה ביותר, לפני פנמה (53) קוסטה ריקה (56) וברזיל (58).
מהמדד עולה כי החוזקה העיקרית של ישראל היא תחום החדשנות, אשר ממשיך להשתפר (מקום 6) ונשען לא רק על מו"פ במגזר העסקי, אלא גם על מוסדות מחקר איכותיים , כפי שבא לידי ביטוי במספר גבוה של פטנטים לנפש. הסביבה הפיננסית הנוחה באופן יחסי לעולם (14), וכן, זמינותו של הון סיכון (10) תרמו אף הן לכך שישראל היא מעצמה של חדשנות.
על-פי הדוח, שנערך על-ידי הפורום הכלכלי העולמי, הביורוקרטיה הממשלתית ממשיכה להכביד ואף ירדה בתשעה שלבים, כמו גם הפרמטר העוסק במספר הפרוצדורות הדרושות לפתיחת עסקים אשר ירד בשבעה שלבים.
מהתאחדות התעשיינים נמסר כי נושאים אלו נדונים ועדת שני, בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר אשר החלה לפעול לפני כשנה ובמטרה לשפר את מצבה של ישראל במדדים הבינלאומיים. כמו-כן, כותבים עורכי המדד כי על ישראל ליזום התמקדות מחודשת בהעלאת הרף של איכות החינוך. פרמטרים נמוכים בתחום החינוך, בעיקר בתחום המתמטיקה והמדעים, יכולים, בטווח הארוך, לערער את היתרון התחרותי של ישראל המונע כיום מהחדשנות.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ציין כי הדוח, הממקם את איכות החינוך הישראלי במקום הנמוך - 78, מוכיח את מה שאנו כבר יודעים.
"על הממשלה להציב את החינוך כאחד הנדבכים המרכזיים בהעלאת החוסן הכלכלי והחברתי ולבצע רפורמה מקיפה בכל הקשור לחינוך בכלל ולחינוך מקצועי טכנולוגי בפרט. החינוך הינו נכס אסטרטגי מרכזי, רק בזכותו יצמח דור עתיד בדמות צעירים משכילים ואיכותיים שיובילו להתפתחות ולהצלחה חברתית וכלכלית, שתוביל לצמצום הפערים החברתיים בארץ", טען.
