המלחמה הנוכחית בין ישראל לעזה ממש אינה הראשונה שהעיר הוותיקה ידעה בהיסטוריה בת אלפי השנים שלה. אחת מהמלחמות הבולטות ביותר בדברי ימי עזה היתה המצור שערך עליה אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפני הספירה. פנינו ל-ChatGPT ול-Perplexity כדי ללמוד על הקרב ומה שקרה לגנרל הצבא העזתי בסיומו.
אלכסנדר, שכידוע חתר להקים אימפריה עצומה, שם את עיניו על השטחים שהיו עד אז בשליטת הפרסים. עזה, מעוז מבוצר שהוצב אסטרטגית על הנתיב למצרים, הפכה למכשול מכריע בדרכו. העיר, על חומותיה הגבוהות והמגנים הנחושים, נראתה בלתי ניתנת לחדירה. מפקד הצבא העזתי, בטיס, התגלה כסמל לחוסן מול הכובש האדיר. דיווחים היסטוריים מציירים תמונה של מנהיג מנוסה ואמיץ, מודע למשמעות תפקידו בעצירת מסע הכיבושים המתמשך של אלכסנדר.
כשכוחותיו של אלכסנדר כיתרו את עזה, התפתח מצור ממושך ומתיש. הצבא המקומי, בפיקודו של בטיס, הפגין עקשנות יוצאת דופן, ועמד בפני מתקפת צבאו האדיר של אלכסנדר. נראה היה שהחומות המתנשאות של עזה מתריסות מול עצם חוקי הכיבוש. נקודת המפנה בדרמה ההיסטורית הזו הגיעה לאחר תשעה שבועות, כאשר צבאו של אלכסנדר הצליח לבנות תלי עפר מחוץ לחומות כדי שאילי הניגוח שלהם יוכלו להעפיל לגובה התל שעליו נבנתה העיר ולהפיל את החומות, ומנהרות (כן, זו מסורת מקומית כנראה) כדי לזעזע את היסודות שלהן.
לאחר שנבקעו החומות הצבא המקדוני נהר פנימה, טבח את הגברים, ומכר את הנשים והילדים לעבדות. בטיס נלכד בחיים והובא בפני אלכסנדר, שדרש את כניעתו – אך הוא שתק וסירב להיענות לבקשה. אלכסנדר רתח מזעם, וציווה להעניש אותו באחד העינויים האכזריים ביותר שניתן להעלות על הדעת: עקביו נוקבו, וחבלים שהושלחו דרכם נקשרו למרכבה שגררה אותו בכל רחבי העיר עד שמת – עינוי ששאב השראה מהמיתולוגיה היוונית אודות אכילס והקטור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו