תוצאות מבחן פיז"ה: למרות שהישגי התלמידים הישראליים לא עלו - ישראל עלתה בדירוג

מחקר פיז"ה לשנת 2022 פורסם היום (שלישי) וממנו עולה כי מדינת ישראל עלתה בדירוג, אך לא בשל עלייה בהישגי התלמידים המקומיים בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, אלא בשל ירידה חדה בהישגי תלמידים במדינות ה-OECD.

עוד הראו הנתונים את הבעיות המוכרות, הפערים בישראל על רקע כלכלי, חברתי ותרבותי גדלו, בעיקר בתחום המתמטיקה, כלומר, תלמידים מבתים מבוססים יקבלו עזרה בעוד שתלמידים מבתים מוחלשים שהוריהם לא יכולים לספק להם עזרה בשיעורי הבית או לממן שיעורים פרטיים יגיעו להישגים נמוכים. מלחמת "חרבות ברזל", הגורמת לילדים במוקדים רבים ברחבי הארץ לשבת בבית ללא לימודים ועזרה, תעמיק את הפערים אף יותר.

כמו כן, גם השנה גדלו הפערים בין התלמידים דוברי העברית לדוברי הערבית, עד כדי כך שניתן לתרגם אותם לפערים העומדים על חמש שנות לימוד בין הקבוצות. בנוסף, מהנתונים עולה גם ירידה בהישגי הבנות בחינוך הממלכתי דתי, ומנגד, הבנות החרדיות מובילות במתמטיקה ובקריאה. 

מבחן פיז"ה, שנערך כל שלוש שנים בקרב בני 15 נדחה בשל הקורונה ונערך בפועל בשנת 2022. הוא בודק אוריינות ומידת הבנה בקריאה, מתמטיקה ומדעים כאשר בכל פעם שמים דגש על נושא מסוים, הפעם הושם הדגש על מתמטיקה והתלמידים הישראלים דוברי העברית הראו שם ירידה של 12 נקודות. במחקר (PISA) המקיף לקחו חלק כ- 625,000 תלמידים מ- 81 מדינות, בישראל השתתפו בו כ- 6,250 תלמידים מ-193 בתי-ספר, המהווים מדגם ארצי מייצג.

כאמור, המחקר הראה יציבות בהישגי תלמידי ישראל בקריאה, במתמטיקה ובמדעים בהשוואה ל-2018, לעומת ירידות חדות בהישגי התלמידים במדינות ה-OECD במתמטיקה ובקריאה. במדרג המדינות שהשתתפו, ישראל עלתה מהמקום ה-37 למקום ה-30 בקריאה, ולראשונה, הישגי ישראל בתחום דומים לממוצע ה-OECD. במתמטיקה ובמדעים נרשם שיפור קל במיקום היחסי של ישראל (למקום ה-37 במדעים וה-38 במתמטיקה), אך הממוצעים נותרו נמוכים מממוצעי ה-OECD.

בשנים האחרונות יש ניסיון במערכת החינוך לחתור לשוויון בהישגים בין תלמידים בנים לתלמידות. אלא שהמחקר הראה ירידות בממוצעי ההישגים של הבנות בישראל, בעיקר במתמטיקה שם נרשמה ירידה של 15 נקודות ביחס ל-2018. הירידות בולטות במיוחד בקרב הבנות הלומדות בחינוך הממלכתי-דתי (ירידה של כ-25 נקודות בכל שלושת התחומים), ובחינוך החרדי הירידות מתונות.

לאור השינויים, הבנות החרדיות מובילות את הישגי הבנות בישראל במתמטיקה ובקריאה: במתמטיקה - הישגיהן דומים לרמת הבנות הלומדות בחינוך הממלכתי, ובקריאה - הישגיהן גבוהים מהן ב-12 נקודות. במדעים - הישגי הבנות החרדיות גבוהים ב-9 נקודות מבנות החינוך הממ"ד.

במשך שנים מנסים במשרד החינוך לצמצם פערים בין תלמידים דוברי עברית לדוברי ערבית, הפעם מגלה המחקר כי הפערים ביניהם הצטמצמו במעט, אך הם עדיין גדולים מאוד. צמצום הפער נובע, בין היתר, מירידה של 12 נקודות בהישגי התלמידים דוברי עברית במתמטיקה, ומעלייה של 11 נקודות (שאינה מובהקת סטטיסטית) בהישגי תלמידים דוברי ערבית במדעים. ואולם, כשני שלישים מהתלמידים דוברי הערבית מתקשים בכל אחד מהתחומים שנבדקו, שיעור גבוה פי שניים ויותר מממוצע המתקשים במדינות ה-OECD.

בשלושת תחומי הדעת - בקריאה, במתמטיקה ובמדעים – קטפה סינגפור את המקום הראשון בטבלאות. וגם יפן מתבלטת עם מקום שני במדעים ומקום שלישי בקריאה, כאשר במתמטיקה היא הגיעה רק למקום החמישי.

על פי הדו"ח, ממחקרים אחרונים ולפי דוח ה-OECD, מתייחסים לפער של 20 נקודות כאל שווה ערך לידע הנרכש בשנת לימודים אחת. אם מקבלים זאת המשמעות היא שניתן להמיר את פער 100 הנקודות בין דוברי העברית לדוברי הערבית במתמטיקה ובמדעים לכחמש שנות לימוד, ואילו את הפערים המגדריים בין בנות לבנים בקריאה שקולים לכמעט שנת לימודים אחת בקרב דוברי עברית.

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך: "נקודת האור של החינוך בישראל היא הישגי התלמידים המצטיינים. תוצאות מבחני פיז"ה שהתפרסמו כעת מגלות שתלמידי ישראל ניצבים במקום ה-22 בעולם במצוינות במתמטיקה (בשנת 2018 ישראל הייתה במקום ה-31)".

"בעוד שבמדינות רבות במערב החינוך קרס והפערים העמיקו בגלל המגיפה וההגירה, ישראל הצליחה לשמור את הראש מעל המים. כשתסתיים המלחמה, נצטרך להתגייס למען הדור הצעיר ולעזור לו לקום מחדש ולבנות עתיד טוב יותר. ההתקדמות היחסית במצוינות היא בשורה טובה שניתן יהיה להישען עליה, אך מחכה לנו ביחד עוד דרך ארוכה".