בית המשפט העליון דחה את עתירת אביו של המחבל זיאד צפדי מהפיגוע ב''חומוס אליהו'' בעלי ביוני 2023 ואישר את הריסת בית המשפחה  

ביהמ"ש העליון דחה היום את עתירת אביו של המחבל שלקח חלק בפיגוע הקשה, ואישר להרוס את בית המשפחה בה מתגוררים הוא, אשתו וילדיהם.

אב המשפחה טען בבג"צ כי החלטת מפקד כוחות צה"ל בגדה על החרמת הבית והריסתו שגויה, מנימוקים שונים. נטען כי בנו זיאד בנה בית נפרד בשכונה אחרת באותו הכפר, הבית בהליכי בנייה מתקדמים והוא חי בו במהלך השנה האחרונה; כי קיים חשש כבד שהריסת המבנה באמצעות חבלה חמה תפגע בבתים הסמוכים לו; כי בני משפחתו של זיאד חפים מפשע; כי הריסת המבנה אינה מידתית; כי השימוש בתקנה 119 מנוגד לדין הבינלאומי ולעקרונות היסוד של המשפט הישראלי; כי מדיניות הריסת הבתים אינה מגשימה את תכליתה ההרתעתית וכי חלקו של זיאד באירוע היה פחות, מאחר שלא נכח בזירה ולא היה שותף במעשה עצמו.

כאמור, ביהמ"ש העליון (סולברג, אלרון, וילנר) דחה את העתירה וקבע כי השימוש בתקנה 119, המאפשרת הריסת בתי משפחת מחבלים, אינו נועד להעניש חפים מפשע, אלא להציל חיי אדם באמצעות הרתעת מפגעים פוטנציאליים ובני משפחותיהם.

במקרה זה, נקבע כי השיקול המרכזי אשר הנחה את מפקד כוחות צה"ל בגדה בהחלטתו על צו ההריסה הוא חומרת מעשיו של זיאד והמשמעות ההרתעתית של צעד זה. זיאד לקח חלק משמעותי, מתמשך ועקבי בתהליך הוצאת הפיגוע, בו נרצחו ארבעה אזרחים ישראלים ונפצעו נוספים, מתוך מודעות מוחלטת לתוצאות מעשיו, לרבות חששו מהריסת בית משפחתו.

כן נקבע כי אין לקבל את הטענה כי ראוי להסתפק באטימת החדר בו זיאד התגורר שכן בכך יישחק במידה רבה, אם לא יאויין כליל, האפקט ההרתעתי של
השימוש בתקנה 119. מאחר שלמעשה אין חולק כי מתקיימת זיקת
מגורים בין זיאד לכלל המבנה, ואף אין חולק כי המבנה משמש כיחידת מגורים אחת –
אין מקום לצמצם את צו ההריסה לחדרו של זיאד בלבד ו/או לסלון בו נהג ללון.

מקור: אני

לעיון בפסק הדין המלא:
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/23/150/083/j07&fileName=23083150.J07&type=4