''הקמפוס פה רועד, צריך להיות עיוור כדי לא לראות את בעיית האנטישמיות בהרווארד''  

https://www.calcalist.co.il/world_news/article/hyilewoba?ref=ynet
דיאנה בחור ניר

נמרוד רביד, סטודנט ישראלי לכלכלה ומחשבים באוניברסיטת העלית הרווארד, הקים את יוזמת survived.to.tell שמעלה לאינסטגרם קטעי וידאו עם סיפורים אנושיים של שורדי ה"נובה" ומשפחות החטופים, כדי לתת ביטוי לצד שלא נשמע בקמפוסים בארה"ב - שחווה בעיקר הפגנות אנטי ישראליות. "המלחמה על התודעה מתרחשת באינסטגרם וגייסתי עצמי למילואים", הוא אומר ומספר על החברות בוועדה למניעת אנטישמיות בקמפוס שהוקמה כעת ונועדה למנוע גילויי אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב שלטענתו התאפשרה במשך שנים וב-7.10 התפוצצה.

נמרוד רביד (27) מסביון, בן לאיש הייטק ולפרופסורית למשפטים, אחיו קצין ב-8200 ואחותו בקורס קצינים בחיל החינוך, הוא כיום סטודנט שנה ג' בהרווארד לכלכלה ומדעי המחשב המתגורר במעונות האוניברסיטה בקיימברידג' מסצ'וסטס. "שמחתי לתפוס קצת מרחק מהפרק הקודם שלי בחיים, אני סטודנט, עובד בקרן הון סיכון בתחום הבריאות הדיגיטלית, אבל כשהגיע ה-7.10 זה זרק אותי חזק לעיסוק שלי כקצין בדו"צ, גייסתי עצמי למילואים מרחוק, אני בקושי לומד כי אני נלחם. זה המינימום שאני יכול לעשות כדי לשנות את הדרך שבה האוניברסיטה הזאת מתנהלת", הוא אומר ל"כלכליסט".

איך survived.to.tell התחיל? "ביום הראשון של המלחמה התעוררתי בבוסטון, הבנו באותו רגע לאיזה אסון נכנסנו. הייתי קצין בדובר צה"ל, התקשרתי לקולגה לשעבר ואמרתי לה, 'זה מטורף, הפיד שלי בארץ מלא סיפורי זוועות על נובה וכו' ופה אין כלום, הכל כרגיל'. יותר מזה, בקרב סטודנטים באוניברסיטה אתה נתקל בגילויי תמיכה ב-7.10. לא היה שום דבר לשתף באנגלית. תסכול. ביום ראשון החלטנו להרים את העמוד, אני ומירב בראל שעבדה איתי בדו"צ שעובדת בעמותת ישראליז. ביום הראשון עוד לא היו לנו סיפורים/עדויות, הרגשתי שאם אביא את ה-3 הראשונים, אנשים יבינו את הקונספט וזה יתחיל לרוץ".

הפגנה פרו ישראלית באוניברסיטת הרווארד. במרכז נמרוד רביד(צילום: נמרוד רביד)

מה אנחנו בישראל לא מבינים על המנטליות האמריקאית? "כשאמריקאים רואים דם ויריות או פוטג' אגרסיבי - הם פשוט מעבירים ולא מסתכלים על זה. ברגע שאתה בא לסטודנטים אמריקאים עם אג'נדה מראש - הם מפסיקים להקשיב. הם אוהבים את כוח הסיפור, זו הזווית היחידה שמעבירה להם את הקושי שחווים פה. הבנו שיש פה טבח, וצריך לעשות לו מסגור של שורדים, כמו בשואה. פניתי לשורדים מהנובה, דגתי עוד שמות של ניצולים שראיתי בכלי תקשורת באנגלית, והתחלנו להעלות את העדויות לעמוד שלנו. אח"כ עברנו להתמקד במשפחות החטופים ובסיפורים האנושיים שלהם. זה התחיל בסרטונים באנגלית שבורה, נעזרנו בצוות עורכים כדי להעלות אותם".

איך הופכים את זה לאופרציה? ולאיזו חשיפה הגעתם? "גייסנו צוות של 60 מתנדבים שגייסתי מכל האוניברסיטאות בארה"ב, מתוכם צוות עם 15-20 עורכים, היה צוות של ריצ'אווט שיודע איך להגיע למפורסמים ולהעביר את החומרים שלנו (הם הביאו לזה ששיתפו אותנו בר רפאלי והסיינפלדים למשל). היה צוות שהתעסק בגרפיקה, עשינו שיתוף בניהול העמוד עם עמותת ישראליז, אחרי שבועיים כבר היו לנו יותר עוקבים לעמוד. הגענו ל-115 אלף עוקבים עם 20 מיליון צפיות כבר בשבועיים הראשונים ואז צירפנו גם צוות שפתח עמודים בשפות שונות. רוב הצופים שלנו סטודנטים, רואים באוניברסיטאות כמו ייל ויו.סי.אל.איי, המוני עוקבים אחרי העמוד, המון שיתופים, ככה הגענו לצמיחה הזאת. עיתונאים מהעולם פנו אלינו לעשות פולואפ לסיפורים, חיברנו שורדים לעיתונאים, זה התחיל להיות עיסוק מרכזי".

הפגנות בעד ישראל באוניברסיטת הרווארד(צילום: נמרוד רביד)

הרווארד, מסמלי אוניברסיטאות היוקרה, עלתה לכותרות כשנמנעה מגינוי חריף לעצומה שפרסמו יותר מ-30 אגודות סטודנטים פרו פלסטיניות בעיקר הפועלות בה, שהטילה את אחריות מלאה על טבח ה-7.10 על ישראל בטענה ש'הוא לא קרה בחלל ריק ושמשטר האפרטהייד הוא האשם הבלעדי'. תגובת נשיאת הרווארד, קלודין גיי, שנועדה לרצות את כל הצדדים עוררה סערה. נשיא הרווארד ושר האוצר לשעבר, הכלכלן בעל השם, פרופ' לארי סאמרס אף כתב על התגובה: "השתיקה של הנהגת הרווארד נוכח הצהרת קבוצות סטודנטים קולנית המאשימה את ישראל בלבד גרמה לה להיראות במקרה הטוב ניטרלית כלפי פעולות הטרור נגד מדינת ישראל היהודית".

כדור השלג התעצם כשתורמים לאוניברסיטה הקפיאו תרומות למוסד, כל עוד הוא לא פועל נגד גילויי אנטישמיות בקמפוס. מאז האוניברסיטה הקימה ועדה למניעת אנטישמיות בקמפוס, שרביד מונה להיות נציג הסטודנטים בה ואחד משמונת חבריה. רביד מדווח שהאוניברסיטה מילאה את הקמפוס בכוחות שיטור, ושנשיאת הרווארד יצאה בנחרצות נגד הפגנות בקמפוס הנושאות את הסיסמה "מהנהר עד לים, פלסטין תשוחרר" בטענה שמשמעותה היא שלילת קיומה של ישראל. היום (ב') סגנה, דיקאן הרווארד, ראקש קוראנה, צפוי להשתתף בהקרנת סרט הזוועות מה-7.10 בקמפוס המרכזי של הרווארד, זה די ביג דיל שהוא מגיע".

חשוב להשמיע גם את הצד שלנו. הפגנות פרו ישראל בהרווארד(צילום: נמרוד רביד)

מחר יש שימוע בקונגרס לראשי אוניברסיטאות היוקרה שיצטרכו לפרט כיצד הם פועלים נגד גילויי אנטישמיות בקמפוס.

"יש פה גרעין ששנים שונא אותנו ופועל לבטל אותנו, זו תוצאה של מדיניות העלמת עין שנמשכה פה שנים. ביום שהגעתי להרווארד והתמקמתי בדירה שלי, בנו 'חומת אפרטהייד' מתחת לחלון של החדר שלי במסגרת 'שבוע האפרטהייד' של חלק מארגוני הסטודנטים פה. לפני שנתיים הדביקו על החומוס בקפיטריה מדבקות: 'אזהרה: חברת סברה (השייכת לשטראוס, ד"ב) מממנת את האפרטהייד הישראלי ורצח פלסטינים'. בקפיטריה נכנסו סטודנטים להפגין נגד פרויקט ביקור סטודנטים לא יהודים שאנחנו מקיימים כל שנה בישראל ובשטחים בשם 'ישראל טרארק'. היום נכנסו לכיתה שלי עם מגפון וביקשו לצאת לאות הזדהות עם הג'נוסייד. בשוטף אתה נתקל בהמון הפגנות שנאה אבל ביום יום זה לא דבר שאתה מרגיש יותר מדי.

"ב-7.10 אתה עומד בפה פעור ושואל את עצמך איך הרווארד הפך מקום שצועקים בו סיסמאות ריקות בלי שום שיח, עם אדישות מוחלטת לכאב הישראלי על האירוע שנטבחו בו הכי הרבה יהודים מאז השואה? לאנשים שמשחקים אותה הכי אמפתיים לאחר – אין שום עניין בחיי אדם כשזה בצד השני".

אתה מרגיש בטוח בהרווארד היום?

"שאלה מורכבת. בבניין מגורי הסטודנטים גרים אנשים שב-7 באוקטובר חגגו ופרסמו גם ברשתות החברתיות גילויי תמיכה. הקמפוס רועד. המציאות כאן שוברת חברויות ומפרידה בני זוג. יש לי זוג ידידים, הוא יהודי, רבע ישראלי, ובן זוג של מישהי פרו פלסטינית שנפרדו, לי זה רק מבהיר למה אקים משפחה ישראלית. בזמנים כ"כ קשים של מצוקה וכאב אתה רוצה להיות מוקף באנשים שמבינים אותך".

(צילום: נמרוד רביד)

תורמים משכו את התרומה, לסטודנטים יש פה תחושה קשה - משהו מזה מצליח להזיז קצת את המחט?

"הנשיאה גיי החליטה לפתוח לפני כמה שבועות ועדה למלחמה באנטישמיות באוניברסיטה, ולמרות שלקח לזה זמן ב-9.11 הוציאה גינוי חריף לאמירה 'מהנהר לים פלסטין תהיה חופשית', קריאה שצעקו בהפגנות 3 דקות מפה, כולל על ידי מי שתפסתי כחברים שלי. היא הצהירה שזו קריאה למחוק את ישראל מהמפה. היא הנשיאה הראשונה שאמרה את זה בצורה כ"כ חזקה בין אוניברסיטאות העלית. אני חושב שהלחץ עבד והרווארד הבינה שיש לה בעיית אנטישמיות חמורה. כשאתה מסתובב פה בקמפוס - אתה צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה. סטודנטים מפחדים להביע פה תמיכה בישראל, זה מצב לא סביר במוסד שאמור לקדש שיח".

פרופ' קלודין גיי נשיאת אוניברסיטת הרווארד. הוציאה גינוי חריף לאמירה "מהנהר לים פלסטין תהיה חופשית"(צילום: AP/Steven Senne)

יותר מ-30 אגודות סטודנטים פרו פלסטיניות בהרווארד חתמו על עצומה משותפת שפורסמה מיד לאחר הטבח ב-7.10 שמאשימה את ישראל בטבח.

"אותי כישראלי זה זעזע והחריד. הכרתי הרבה מהאנשים ששלחו את המכתב. אמרתי לחברים שלי זה לא הזמן להתעצבן, זה הזמן לעשות להם שיחה ולשנות את דעתם. אישית דיברתי עם 5 קבוצות ששינו את דעתן ונסוגו מהעצומה, למשל אגודת הסטודנטים הנפאליים. דיברתי עם הנשיא שלהם, הראתי לו תמונות וסרטונים מהטבח, הוא הזדעזע והחליט למשוך את החתימה, הוא גילה בשיחנו שגם עובדים זרים מנפאל נחטפו בדרום. הוא הבין את האבסורד, התנצל, חיבק אותי, וכתב לי מכתב סליחה מאוד מכבד".

ניסית להתעמת ישירות עם הקבוצות האיסלמיסטיות שהן הרוח החיה מאחורי העצומה?

"ראשי הארגונים כמובן מתעלמים ממני. הם יודעים שברגע שידברו איתי או עם חברים שלי ויראו שאנחנו חבר'ה הגיוניים ורציונליים - הם לא יוכלו להמשיך בקו הקיצוני - אז הם בוחרים בהתעלמות. אבל אנחנו לא פראיירים ומדברים עם סטודנטים אחרים שמקושרים לאגודות המוסלמיות. אני מקווה שהאוניברסיטה תגנה את אלה שמסרבים לדבר ועושים חרמות. אני אומר לחברים הישראלים לא להיבהל ממי שמדברים בבורות, לדבר איתם. וזה חלק מהעניין של Survive to tell, אני מודה לשורדים שטרחו לשתף בסיפורם באומץ, הקרב על התודעה קורה באינסטגרם".

(צילום: נמרוד רביד)

מה האסטרטגיה ההסברתית עכשיו?

"להתמקד בקהילה היהודית. קיבלנו חיבוק עצום מהקהילה היהודית, מצד שני רואים שיהודים בקמפוסים מרגישים אי נעימות עצומה על המלחמה. 'יהודים לטובת פלסטין' השתלטו באחד הימים על המשרדים בדרישה להפסקת אש. הם לא מרגישים שהאינטרס הישראלי הוא גם האינטרס שלהם. צעירים יהודיים בקמפוסים לא מרגישים את הכאב הישראלי, וצריך לעשות הרבה כדי לחבר אותם כי האינטרס הישראלי הוא גם האינטרס שלהם. גם עבורם אנחנו מעבירים את הסיפור האנושי באנגלית על מגש של כסף, בלי אג'נדות, בגישה של 'לספר מה קרה' - לא דרך סיפורי יריות ודם אלא דרך סיפורי השורדים, הניצולים, הזוועות. בשני בערב נקרין בקמפוס את סרט הזוועות, הזמנתי פרופסורים, אנשים שאני אוהב, וגם אנשים שלא מסכימים עם דעתי. אני מניח שהפלסטינים יעמדו בחוץ ויעשו הפגנה".

זה יכול להישמע כמו לומר באופן גורף: מי שהוא פרו פלסטיני בקמפוס הוא אנטישמי

"אתה יכול להיות פרו פלסטיני ולא אנטישמי אבל אי אפשר להיות פרו ה-7.10 ולא להיות אנטישמי, וכאן יש פרו ה-7.10 וזה מטורף. יש לי חברים פרו פלסטינים שהם לא אנטישמיים בכלל, אבל זה לא המקרה לגבי סטודנטים שמצדיקים את הטרור הנורא הזה. מצד שני יש פה סטודנטים שאומרים: "זו התנגדות עממית ואזרחית, מה רציתם שיבואו עם פרחים?". יש סטודנט פלסטיני שאמנם סיים את הלימודים שלו פה בשנה שעברה אבל עדיין בקהילת הסטודנטים וב-7.10 העלה לרשתות תמונה עם כפייה ממועדון וכתב: "its game time", אנשים פאקינג חגגו ב-7.10. אנשים פה כתבו 'התנגדות זו התשובה היחידה'. היהודים בארה"ב לא רוצים שלכל תקרית יקראו אנטישמיות אבל מה שברור הוא שמי שבעד ה-7.10 הוא אנטישמי ויש לו בעיה מוסרית קשה".

מרוב פרוגרסיביות באקדמיה לא יודעים להבין בין טוב לרע, וגילויי תמיכה ב-7.10 עוברים בקלות?

"זה מקום שיש בו גאונים מהמוכשרים שפגשתי אי פעם, אבל הם גדלו בסביבה שאין בה קושי או סכסוך ולא מבינים שבסביבה שלנו יש חוקים אחרים. הם חושבים על הכל במונחים תיאורטיים. אתה מנהל עם מישהו ויכוח, תוך שנייה זה נהיה ויכוח פילוסופי שבו מעלים כל מיני זרמים וגישות תיאורטיות, בלי שום חיבור למציאות. וזה בדיוק ההבדל. סטודנטים שהיו בצבא האמריקאי שעברו דבר או שניים בחיים – מגיעים מרקע של פחות ניתוק. הניתוק מזין פרוגרסיביות. אי אפשר להסתכל על ה-7.10 באוקטובר כ'אירוע מורכב', זה לגיטימציה לטרור, אם לא נבין את זה – לא נמצא דרך להתקדם מהסכסוך הארור הזה".

היהודים האמריקאים לא תמיד מבינים שלישראלים ולהם אותו אינטרס(צילום: נמרוד רביד)

איך האקדמיות גלשו למקום כל כך פרוגרסיבי ומנותק מהמציאות?

"נולדה פה קבוצה שלא משנה מה הקונפליקט – הם יתייצבו לצד מי שבעיניהם הוא החלש. עצוב לי לראות אנשים כ"כ אינטליגנטים וסקרנים שמפספסים לגמרי את ההקשר ההיסטורי-פוליטי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומתייצבים בצורה עיוורת לצד החמאס, זה אבסורד. מתוך אמפתיה לחלש, הם מגיעים למצב של תמיכה בארגון טרור".

אם זה כל כך עמוק – איך אפשר לצפות שעכשיו המצב ישתנה?

"מהכותרות בארץ אפשר לחשוב שכל זה מצב חדש בהרווארד, אבל האמת היא שאין חדש תחת השמש. זה בדיוק המצב שלאורך שנים צמח פה. אם סטודנטים כאן מפחדים להגיד דעתם מתוך פחד, האוניברסיטה נכשלה במשימה הכי בסיסית שלה - אבל זה עומד להשתנות.

"בכירה באוניברסיטה אמרה לי, 'אוניברסיטאות משתנות רק אחרי פשלות. רק ככה אנחנו לומדים לתקן'. אחת הקבוצות שחתמו על עצומת אגודות הסטודנטים אמרה: 'חתמנו כי אנחנו רוצים שייגמר הכיבוש בעזה. אמרתי בעזה אין כיבוש, יש מצור מסיבות ביטחון. הם שומעים את הסיסמאות וחוזרים עליהן, זה נהיה טרנדי להגיד 'סטופ דה ג'נוסייד' בלי לדעת איפה זה פלסטין. זה תהליך ארוך שנים שלא יסתיים ביום או יומיים. אני מקווה שחלון ההזדמנויות לזה נוצר עכשיו".

אם זו האווירה במגדלור המוסדות האקדמיים בארה"ב – יש מקום לאופטימיות?

"הרווארד עדיין מגדלור. היא משפיעה על מה שקורה באוניברסיטאות אחרות. אחרי שבהרווארד פתחו לפני שבועות אחדים ועדה למניעת אנטישמיות בקמפוס, אוניברסיטת קולומביה עשתה זאת. כל מה שקורה כאן - אוניברסיטאות אחרות מסתכלות ומאמצות. אז חשוב שיהיו פה שינויים מבניים וארגונים שיאפשרו לסטודנטים יהודיים להגיע לפה ולהיות גאים בזהותם ולהפסיק לפחד להתבטא כאן. תורמים משכו מפה כסף אבל אני אומר הפוך"- קשה אבל כל כך חשוב שאנחנו פה, ככל שיהיו פה יותר אנשים שאכפת להם - המצב שלנו בקמפוס יהיה יותר טוב".