רשות התעופה האזרחית לא רוצה שתקבלו פיצוי על טיסה שהתבטלה עקב המלחמה  

עדיאל איתן מוסטקי

מאז תחילת המלחמה צנחה כמות הטיסות מישראל ואליה בכ-80%. על רקע המצב מקדמים ברשות התעופה האזרחית הוראת שעה לפיה חברות התעופה יהיו פטורות מתשלום פיצוי כספי לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או נדחו ביותר משמונה שעות. נוסעים שטיסתם בוטלה עדיין יהיו זכאים להחזר כספי או לכרטיס טיסה חלופי, אך לא לפיצוי כספי נוסף כפי שקובע החוק כיום, שיכול להגיע לאלפי שקלים. גובה הפיצוי משתנה בהתאם למרחק הטיסה, והוא ניתן בשגרה רק במקרים שבהם הטיסה בוטלה פחות מ-14 יום ממועד הטיסה המקורי.

הוראת השעה שטרם אושרה תהיה תקפה לכל הטיסות מישראל החל מה-8 באוקטובר, ועד סוף מרץ 2024. שרת התחבורה תהיה רשאית להאריך את הצו בשישה חודשים נוספים בהתאם למצב המלחמה, כך שיהיה תקף עד ספטמבר 2024.

כיום נוסע שטיסתו בוטלה (או הוקדמה/נדחתה ביותר מ-8 שעות) זכאי לא רק להחזר כספי או כרטיס טיסה חלופי ולשירותי סיוע מחברת התעופה כמו לינה והסעה משדה התעופה, אלא גם לפיצוי מטעם חברת התעופה בסכום שנקבע בחוק. נוסע בטיסה שבוטלה ותוכננה למרחק של עד 2,000 ק"מ, כמו למשל אתונה (1,195 ק"מ מנתב"ג) יהיה זכאי לפיצוי של 1,390 שקל עבור הביטול. עבור ביטול טיסה במרחק של 2,000-4,500 ק"מ, כמו למשל שדה התעופה סכיפהול שליד אמסטרדם (3,315 ק"מ) יהיה זכאי לפיצוי בגובה 2,220 שקל. עבור ביטול טיסה במרחק הגבוה מ-4,500 ק"מ הנוסע יהיה זכאי לפיצוי של 3,340 שקל.

על פי תזכיר החוק החדש יבוטל כאמור התשלום הנוסף שלו זכאים הנוסעים. השינויים התכופים בביקוש לטיסות בעקבות המלחמה הובילו לכך שיכולת התכנון של חברות התעופה נפגע משמעותית. בשגרה, כך לפי ההצעה, חברות התעופה אמורות לדעת לתכנן את לוח זמני הטיסות לפחות 14 ימים מראש, ומטרת הפיצוי היא לתמרץ אותן לעמוד בלוח הזמנים שהוגדר עבור הנוסעים. על פי התזכיר, מטרת ההצעה הנוכחית היא לעודד את חברות התעופה לנסות להוציא כמה שיותר טיסות בתקופה זו, ללא החשש שביטול הטיסה יהפוך להפסדי בצורה משמעותית.

כיום טרם גובש מתווה הפיצוי לחברות התעופה הישראליות בשל הצניחה בכמות הטיסות, אך אלו דיווחו כי הן מצפות לכזה. יש לציין שבשל ביטולי הטיסות של חברות התעופה הזרות, נתח השוק של חברות התעופה המקומיות עלה בתקופת המלחמה. לכן, על אף שהחברות צופות שהמלחמה תפגע במידה מסוימת בתוצאותיהן, ככל הנראה לא מדובר בפגיעה משמעותית כפי שהייתה בתקופת הקורונה עם השבתה של כלל הטיסות.

בתחילת המלחמה בחרה אל על, חברת התעופה הגדולה ביותר, שלא להפעיל טיסות באופן רציף במהלך השבת שמטרתן החזרת אנשי מילואים וציוד לישראל. בחברה טענו שהסיבה לכך היא חוסר ביקוש, אך המתחרה של אל על, ישראייר, דווקא הגדילה את כמות הטיסות בשבת שנועדו להחזיר אנשי מילואים לישראל. שרת התחבורה מירי רגב הייתה יכולה להנחות את החברה להפעיל את הטיסות בשבת, אך היא בחרה שלא לעשות כך, ככל הנראה משיקולים פוליטיים. גם את התחבורה הציבורית מסרבת מירי רגב להפעיל בשבת, וגם פה הסיבה היא ככל הנראה שמירת הקואליציה עם המפלגות החרדיות. ההחלטה מאלצת אנשי מילואים רבים להישאר בבסיסים בשבתות בהן היו יכולים לחזור לבתים, או לנסוע ברכב פרטי אחרי שעות ארוכות בהן היו ערים. בהתחלה דווח שהפסקת התחבורה הציבורית בשבת נעשתה לאחר פניית משרד הביטחון שאין צורך בתחבורה ציבורית בשבת במהלך המלחמה. במשרד הביטחון הכחישו את הטענה.