"כשהתוכניות יחזרו לפריים טיים", אמר לא מזמן פרשן אורח באחד הפאנלים הבלתי נגמרים של הערוצים המרכזיים, "תדעו שהחלה החזרה לשגרה". בכל זאת, נימק, מדובר בטלוויזיה מסחרית. וגם אם קשה להכריז על שובם של הסדר וההיגיון אל שגרת יומם של הישראלים, עלייתה לשידור של עונת "הכוכב הבא" החדשה בהחלט מעידה על גלישה מדודה אל שלב "שגרת הלחימה" של מלחמת ה-7 באוקטובר – מערכה שמלכתחילה הוזהרנו שתהיה ממושכת, ארוכה וכנראה נטולת תאריך סיום מדויק.
לפני שלושה שבועות, הניסיון להשיב את תוכנית השירה הפופולרית נחשב פרובלמטי למדי, בימיו הראשונים של האסון הלאומי שפקד את ישראל. אז זה בהחלט לא היה הזמן, בעוד מדינה שלמה מצאה את עצמה רק מתחילה לנסות לעבד את הסיטואציה הבלתי נתפסת שהובלה אליה. אבל עם הכניסה לחודשה השני של המלחמה והדיבורים על עסקת (ואולי עסקאות) שבויים שבדרך, עשתה הזכיינית קשת את המהלך והחליטה לחדור קרקעית אל אזורי הפריים טיים הטלוויזיוני המוכר; לאט, בזהירות אך בנחישות. וכפי שהייתם מצפים מתוכן שעולה בערוץ קשת 12 - מדובר היה במפגן פטריוטיזם מחושב, שהתאים את עצמו להלך הרוח השלט במדינה.
"כדי לאגור כוחות להמשך כולנו מחזיקים בנחמות קטנות", אומר אסי עזר (שהלך ונהיה דומה לסופרמן לאחרונה) בתחילת המהדורה המיוחדת. "לבשל זו נחמה", מוסיפה השותפה רותם סלע, "וגם מוזיקה זו נחמה". "אין כמו העם שלנו", הם קובעים, וכך – באולפן ריק שמעורר זיכרונות ימי קורונה לא עליזים בכלל, מתחיל משדר "הכוכב הבא" חריג במיוחד, שמנסה לשלב בין שירה ועצב, רהב ושכול. את מקומו של הקהל, מספרים לנו לא פחות משלוש פעמים במהלך השידור, תופסת קבוצת מיקוד – כלומר אוסף אנשים שיושבים באולפן אחר ומצביעים. פתרון לא רע, יש לציין, לקושי שבהפקת משדר טלוויזיוני חגיגי במהותו בימי אבל.
שופטי "הכוכב הבא" בביצוע חדש לשיר "מילה טובה" של יהודית רביץ. קשת 12
אחרי ביצוע של השופטים ל"מילה טובה" של יהודית רביץ, עוד סימן של רוח הזמן (כולל תמונות של חיילים בבסיסים צבאיים ומפגינים למען השבת החטופים), יגיעו בזה אחר זה מתמודדי העונה. כל אחד מהם, בטרם ישיר את שיר הנחמה שבחר לבצע כאודישן, ידבר על השבר הלאומי ויספר אודות החיבור האישי שלו אליו. שי, מתמודדת שמגיעה לבושה במדי להקת חיל החינוך והנוער, תקדיש את "אולי" של אביב גפן לחברתה שנרצחה בשבת הארורה ותסיים אותו בבכי. ליאן, ילדה-כוכבת הזכורה לצופים מימיה כמשתתפת ב"בית ספר למוזיקה", תבצע שיר עצוב של דמי לובאטו; אליה יבצע שיר של השופט החדש עדן חסון ויספר על מופעים (ותספורות) מול חיילים.
בהמשך תגיע עדן, המתמודדת האחרונה לפרק זה (מי שנדמית כבר כרגע כמתמודדת שתישלח לייצג את ישראל באירוויזיון הבא) ששרה את שיר ההעצמה "Rise Up" ותכריז שגם עכשיו אין מקום כמו ישראל. בשאר הזמן, בין התפעמות מביצוע שירים ובין קטעי וידאו ובהם דרישות שלום של חיילים מהשטח, יזכירו שופטי הפאנל זה לזה כמה הכל קשה. "שירי, זה בום. זה בום", יתאר בשלב מסוים השופט איתי לוי ביצוע מסוים לקולגה שירי מימון, בבחירת מילים מעניינת. ברגע אחר הוא יניח יד על מצחו ויביט מטה, כמו עוד מנסה לעכל את ממדי האסון.
קשה לשפוט את ההחלטה של קשת להשיב לשידור את אחת התוכניות האהובות על הקהל הישראלי כשהלחימה עודנה בשיאה. גם אם שמים בצד את השיקולים הכלכליים (הברורים והלגיטימיים, אגב), ניכר שגם העם היושב בציון כבר רעב מאוד לתוכן שאינו חדשותי. ולראייה הרייטינג הבלתי נתפס לה זוכה "ארץ נלחמת", וריאנט "חרבות ברזל" של "ארץ נהדרת". כפי שהוכיחה הזכיינית אמש, יש אפשרות להשיב בתקופה הזו את "הכוכב הבא" אל המסך, והיא עוברת דרך לא מעט מילים כמו "מורל", שירים מסוג "לחזור הביתה" של השופטת קרן פלס ואזכור (מעט מוגזם מדי, יש שיטענו - בכל זאת, באסקפיזם עסקינן) של המצב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו