רוצים לחזור הביתה

מדינת ישראל עדיין בעיצומה של המלחמה, אבל כבר עכשיו עולה החשש כי הגופים האמונים על שיקום יישובי עוטף עזה אינם מתואמים ביניהם כפי שניתן היה לקוות.

משרד השיכון כבר הבטיח להעמיד בהקדם יותר מאלף קראווילות לטובת מגורים זמניים עבור המפונים, אבל משרד ממשלתי אחר מזהיר במסמך פנימי כי זהו פתרון נחות ובעייתי  - גם תברואתית, גם חברתית, ובעיקר אינו מהווה פתרון בטיחותי מפני ירי טילים ורקטות. האם מדינת ישראל תחזור על אותה טעות של אתרי המפונים מימי ההתנתקות?

לפי תוכנית השיקום שהגיש שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, לראש מנהלת "תקומה", משה אדרי, יפוזרו אלף הקראווילות ביישובים מארחים הקרובים ככל האפשר למקום מגוריהם הקודם של המפונים, לפי החלוקה הבאה: מפוני בארי יעברו לחצרים, תושבי ניר עוז לחצרים או ללהב, תושבי חולית לרביבים ומפוני כפר עזה יעברו לדורות, לרוחמה או לבית קמה. בנוגע למפונים מנחל עוז המקום טרם נקבע. יתר התושבים יחזרו עם גמר הלחימה ליישוביהם, ובתוכם יוקמו שכונות זמניות במקום הבתים שנפגעו.

שמירה על הקהילה 

מיקום אתרי הקראווילות בנגב המערבי ו/או בתחומי המועצה, נעשה מתוך רצון להחזיר את הקהילות בהקדם לקרבת מגוריהם המקוריים. כך, עם גמר הלחימה יוכלו המפונים להשתלב במעגל החיים הקבוע שלהם, הכולל עבודה, לימודים ושמירה על הקהילה.

השר מציין במסמך כי יש לבצע הזמנה מיידית של כאלף מבנים לדיור עבור חמשת האתרים הזמניים בשני דגמים קבועים של 100 מ"ר ו־50 מ"ר. כמה כסף יעלה כל זה? על כך עדיין לא מדברים. רכישת המבנים, מציין גולדקנופף, תיעשה באופן מרוכז על ידי מנהלת תקומה, והוא מדגיש כי יש להתחיל בביצוע הרכישה באופן מיידי.

"ידועה למשרד עמדת גורמים שונים אשר סבורים כי אין נחיצות לאתרים הזמניים בעת הזאת, וזאת מתוך חשש בלתי מבוסס בדבר השימוש במבנים לאחר חזרת הקהילות ליישוביהם", נכתב במסמך, "משרד הבינוי והשיכון, על כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים ובראשם המינהל להתיישבות הכפר, חולקים על עמדה זו וסבורים שלא ניתן לקיים הליך שיקום ראוי ומתאים ללא אתרים זמניים".

הזמן משחק תפקיד

בישיבת חירום אחרת שהתנהלה בימים האחרונים בהשתתפות נציגי משרד האוצר, מינהל התכנון, אגף תקציבים ומשרד השיכון, ביחד עם חברות הבנייה הגדולות, דנו על שיטות הבנייה המהירות ושיקום מהיר של הבתים. כאשר מדברים עם המפונים, הם מדברים בייאוש על שלוש שנים עד לחזרתם לבתיהם, אם כי בפועל אפשר לסיים את השיקום במחצית הזמן. כל זאת, כמובן, מבלי להיכנס לסוגיית הצורך בביטחון, והשגת שקט מוחלט לאורך גדר הגבול.

מדוע, בעצם, כשענף הבנייה בישראל 2023 מתהדר בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, נדרשים 32 חודשים להקים בניין? התשובה, כמו תמיד, נעוצה בעיקר בביורוקרטיה, וכדאי אולי להיזכר שאריאל שרון ז"ל, כשר השיכון, איפשר בניית בניינים גם בהליך מהיר של 18 חודשים.

ברור לכולם שאמות המידה צריכות להיות: איכות, לוחות זמנים ומחיר. מהבדיקה שנעשתה על ידי מינהל התכנון עולה שלפי קריטריונים אלו השימוש במבנים היבילים הארעיים מהווה פתרון הנדסי ואדריכלי נחות עבור שיכון המפונים, בהשוואה לפתרונות האחרים הקיימים. יש בהחלט שיטות בנייה אחרות, משוכללות יותר, שמבוצעות כבר בישראל, ויש להן מפעלים וקבלנים מקומיים. ברור גם שהבחירה בפתרונות המקומיים תתמוך בכלכלה הישראלית ובתוצרת כחול לבן.

הבדיקה הממשלתית מגלה שבתכנון נכון, אפשר להקים את עוטף עזה מחדש תוך חודשים ספורים. זמן ההקמה בפועל תלוי גם בכושר ייצור, כוח אדם, חומרי גלם וזמני אספקה. לצערנו, מדינת ישראל עשירה בניסיון בבנייה מהירה עם מבנים יבילים ארעיים (קרוואנים/קראווילות) ומקרי העבר הובילו לסביבות מגורים נחותות, שבהן נפוצו בעיות בריאותיות וחברתיות.

מנהל התכנון מסכם ומציין כי יש לשקול בכובד ראש - לאור הקולות המתנגדים לפתרון הקראווילות - האם אכן כדאי לחזור לשיטות בנייה בעייתיות שלא יתנו מענה לאורך שנים.

דירה שלמה כממ"ד

בתוך כך, חברות הבנייה המובילות כבר נמצאות בתהליך מואץ של מכרז עתידי, ולא על קראווילות. החברות מעוניינות לסייע לשיקום העוטף וליישובים שנפגעו ולהקים שכונות חדשות או לשקם קהילות שנפגעו בתקופה של שלושה וחצי עד ארבעה חודשים בלבד (תכנון אדריכלי, עלייה לקרקע ומסירת מפתח) בבנייה איכותית ובסטנדרטים גבוהים בשיטות מתועשות.

השיטה דומה ל"תכנן ובנה": החברות מציעות לקחת על עצמן את הפרויקטים (על כל שלביהם, לרבות שיתוף ציבור, תכנון וביצוע). מנהל התכנון התחייב לפשט את תהליכי התכנון והרישוי למינימום אפשרי בכדי שלא יהוו חסם והחברות הגדירו סדר גודל של 100 עד 200 יחידות דיור לכל אחת מהן, כך שכל קהילה תטופל בידי חברה אחרת.

שני אבות טיפוס הוצגו כאפשריים למבני המגורים. לפי האדריכל גיל שנהב יש פיתוח חדש שאושר על ידי פיקוד העורף וקיבל את אישורו - הממ"ש (מרחב מוגן משפחתי), הכולל גם חדר רחצה. כמו כן מאפשרות יחידות אלו גמישות עתידית בשינויי פנים פשוטים יחסית.

אחד מאבות הטיפוס הללו כולל אפשרות לבניית קומה שניה בעתיד בהשקעה לא גדולה, כאשר העלות למ"ר בנוי (ללא פיתוח השכונה), כוללת את הפיתוח סביב הבתים. פיתוח אב-טיפוס נמצא כרגע בבדיקה מול החברות, וכל חברה תיתן הערכת מחיר משלה (אחת החברות ציינה כי מדובר בסכום של כ-7000 שקל למ"ר).

נקווה ששיטת ה"סמוך" לא תאפיין את כל תהליך השיקום, כי הדבר האחרון שהמפונים צריכים כרגע, זו תחושת חוסר מקצועיות מצד מי שאמורים לסייע בשיקום בתיהם.