מצוקת בעלי המוגבלויות: אין מספיק חדרי מלון מונגשים למפונים

בישראל כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות, מתוכם כ־600 אלף עם מוגבלות שיש לה השפעה על יכולת הנגישות שלהם. לפי הערכות, באזורי הלחימה מתגוררים אלפי אנשים עם מוגבלות. למה הערכות? כיוון שלא כל מי שיש לו מוגבלות מוכר על ידי מערכות הרווחה של הרשות המקומית שבה הוא מתגורר, ובישראל אין מאגר מידע אחד המרכז את הנתונים.

כחלק מחקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לפני כ־17 שנים היה אמור שר הביטחון להתקין תקנות הנוגעות לנגישות שירותי שעת חירום של המדינה לאנשים עם מוגבלות. בין היתר היה אמור לקום מאגר מידע ממוחשב שיאפשר בעת הצורך איתור יעיל ומהיר של מי שזקוקים לסיוע, בדגש על האוכלוסייה שאינה מוכרת למערכות הרווחה ברשויות המקומיות. 17 שנים, מתברר, לא הספיקו, התקנות לא הותקנו, וב־2021 קבע בג"ץ, במסגרת עתירה שהוגשה 13 שנים קודם לכן, כי על שר הביטחון להתקין אותן עד סוף שנת 2022.

וכמה חדרי מלון קיימים?

כיוון שישראל נכנסה לחמש מערכות בחירות, המהלך נדחה שוב ושוב, ובינתיים בישראל פרצה מלחמה והמערכת כולה נתפסה לא מוכנה. וצריך להבין: לאנשים עם מוגבלות המתגוררים באזורי לחימה שלא פונו, למשל אשקלון, קשה שבעתיים. גם מי שגר בסמוך למרחב מוגן או שבביתו יש ממ"ד לא תמיד יכול להגיע אליו בזמן עקב מוגבלותו. אך כיוון שהוא גר באזור שלא הוכרז כאזור פינוי, או כיוון שיש לו מרחב מוגן קרוב, הוא אינו נכלל בסדר העדיפות של המדינה לפינוי.

נוסף על אי התקנת תקנות מאגר המידע, בישראל אין מידע מסודר על מספר החדרים הנגישים בבתי המלון. מה שכן ידוע הוא שאין מספיק מהם. בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בשבוע שעבר עלה כי עד כה פינתה המדינה מבתיהם וממסגרות הרווחה אלפי אנשים עם מוגבלות, אך המלאי הקיים של חדרים נגישים נמוך מאוד, רבים קיבלו חדרים שאינם מתאימים לצורכיהם, ובחלק גדול מהחדרים הנגישים שוכנו אנשים ללא מוגבלות וכעת אי אפשר להוציאם. אם הממשלה תרחיב עוד יותר את אזורי הפינוי, כבר לא יהיה בכלל פתרון לאנשים עם מוגבלות. כך למשל, רק בין גבול הצפון לחיפה יש כ־240 מסגרות רווחה לאנשים עם מוגבלות.

"אין כבר לאן לפנות"

בעמותת נגישות ישראל, אשר לקחה על עצמה לממן מכיסה פינוי אנשים עם מוגבלות - גם כאלה שאינם מתגוררים באזורי הפינוי - פינו כבר מאות, ומאות אחרים ממתינים לפתרון. מנכ"ל נגישות ישראל, יובל וגנר, אומר: "אין לנו כבר לאן לפנות אותם. אין מספיק מקומות בארץ באופן כללי, ולאנשים עם מוגבלות בפרט".

בעמותה הפעילו מתחילת המלחמה את מיזם "האפוד הסגול", שמקורו במלחמה באוקראינה, כאשר זו הקימה מערך שלם שבעזרתו חולצו ממנה לפולין כ־4,000 אנשים עם מוגבלות והוגש סיוע לעוד כ־10,000 שנשארו באוקראינה. עם תחילת המלחמה בישראל הופנתה התשתית של המיזם לטובת סיוע לאנשים עם מוגבלות כאן בארץ. "כל מי שפנה אלינו והיה זקוק לחילוץ סייענו לו, מימנו בתי מלון, עד שהגענו למצוקה כלכלית", מוסיף וגנר. "לשמחתנו, שר הרווחה ושר התיירות התגייסו לעזור לנו במימון והם גם מעדכנים אותנו כאשר הם שומעים על חדרים נגישים פנויים.

"הבעיה העיקרית כרגע היא שאין כמעט חדרים. מספר החדרים הנגישים בבתי המלון בישראל נמוך מאוד, הרבה פחות מחלקם היחסי של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה. אין מידע מדויק על מספר החדרים, ויש הרבה יותר שצריכים חדרים נגישים ממה שיש בפועל. אין לנו תשובות. המדינה לא היתה צריכה להגיע למצב הזה".