ה'בלוף' של סעיפי השחרור בברצלונה וריאל מדריד

בשבוע האחרון ריאל מדריד האריכה רשמית את החוזים של ויניסיוס ג’וניור ורודריגו, עד 2027 ו-2028 בהתאמה, עם סעיפי שחרור של מיליארד אירו כל אחד. גם לשחקנים כמו פדריקו ואלוורדה, אדר מיליטאו, אדוארדו קמאבינגה ועוד יש סעיף כזה בחוזה שלהם.

גם בברצלונה הדברים לא שונים מאוד כשלאמין ימאל, פדרי, גאבי, רונאלד אראוחו, אלחנדרו באלדה, ז’ול קונדה וראפיניה מחזיקים בסעיפי שחרור לא הגיוניים, שנקראים בספרד “סעיפי אנטי שייח”, שנועדו למנוע משחקנים לעבור לליגות כמו זו של ערב הסעודית. 

“אבל האם באמת פלורנטינו פרס, או במיוחד ז’ואן לאפורטה, יידחו הצעה של 500 מיליון אירו על שחקנים שיש להם סעיף של מיליארד? הם לא יהססו שנייה”, הסביר עורך דין ספרדי שמתעסק בחוזים של מועדוני כדורגל ל’ספורט’ הקטלוני, “בסופו של דבר זה עניין של הצהרת כוונות לשאר”.

פלורנטינו פרס עם רודריגו (ריאל מדריד)

עורך הדין הוסיף: “לשחקן לא אכפת כי הוא נמצא איפה שהוא רוצה ויודע שמחר הוא יכול לנהל משא ומתן אם ישנה את דעתו. זה עוזר למועדון ‘להתחזק’ כשהוא מקבל הצעה ממועדון אחר, ולהדליף לתקשורת שמתייחסים לסעיף השחרור, אבל כולם יודעים שזה שקר, פשוט זה נראה טוב מאוד עבור האוהדים (שהקבוצה לא מוותרת על הכוכב בקלות)”.

עניין סעיפי השחרור בספרד לא חדש. ב-1997 בטיס הפכה את דנילסון לשחקן היקר בהיסטוריה בזמנו, כששילמה עבורו כ-32 מיליון אירו, וקבעה לו סעיף שחרור של כ-390 מיליון אירו. זמן לא ארוך אחר כך אספניול הפתיעה כששמה סעיף דומה של 420 מיליון אירו על פרנסיסקו לופס, שהקריירה שלו לא בדיוק המריאה והוא כבר פרש.

“המספרים מרקיעי שחקים”, נכתב בספרד על נושא סעיפי השחרור שהחל במדינה ב-1986, במטרה להגן על זכויות השחקנים. עד אז היה מה שנקרא ‘זכות שימור’, כשבפועל זה אפשר למועדונים לחסום כל עזיבה של שחקניהם, גם כאלה שהחוזה שלהם כבר פג. בסעיף שחרור, לשחקנים תמיד הייתה אופציית יציאה, שהוערכה על ידי הסכמים בין הצדדים.

גם לו יש סעיף של מיליארד אירו בחוזה. לאמין ימאל (רויטרס)

מאז כמעט לכל כדורגלן הוכנס סעיף שחרור בספרד, למעט באתלטיק בילבאו שם מגיעים להסכם בלי מספרים, כמו אצל שחקנים שנחשבים לאגדות במועדון, אוסקר דה מרקוס, איקר מוניאין ואונאי סימון. ומה אם השחקנים רוצים לבטל את החוזה שלהם? הם יכולים לעשות זאת בלי להגיע לסיכום עם המועדון שלהם היא ללכת לבית משפט, כדי שיוכל לקבוע את הסכום שישולם על סמך משתנים כמו שווי השוק של הכדורגלן, שכרו והשנים שנותרו בחוזהו.

בספרד בטוחים: “כל שופט בעולם היה מניח שסעיף שחרור של מיליארד אירו הוא מוגזם, ולא היה נותן לו תוקף. זה לא פורפורציונלי לשלם סכום של כזה כדי להשתחרר מחוזה עבודה. אם שחקן רוצה להדק את החבל והקבוצה לא מגיעה איתו להסכמה, בית המשפט היה קובע סכום נמוך יותר כדי לשבור את החוזה, בוודאות”, ניתח גורם בכיר.