הערכה ראשונית של האוצר: עלות המלחמה עלולה להגיע ל-200 מיליארד שקל  

אדריאן פילוט

במשרד האוצר מתחילים לגבש אומדן ראשוני של כמה תעלה לקופת המדינה המלחמה הנוכחית. בסוף השבוע האחרון החישובים וההערכות הובילו ל"מספר זהב" - אם כי הוא ראשוני בלבד, מאוד תנודתי ותחת הנחות מוצא רבות: 200 מיליארד שקל שהם כ־10% תמ"ג.

הנחות היסוד המרכזיות שעמדו בבסיס האומדן, הן: שהאירוע נמשך בין 8 חודשים ועד שנה - כלומר יסתיים לקראת סוף שנת 2024; שנשארים במצב הלחימה הנוכחי שרובו ככולו מרוכז בעזה; שאין חזית צפונית בעצימות גבוהה; ש־350 אלף המילואימניקים חוזרים לעבודה בקרוב; שהאירוע לא כולל התפתחויות לגבי תימן ואיראן. בשל ההנחות הרבות וחוסר הוודאות לגביהן סימנו באוצר את המספר 200 מיליארד שקל כהערכה "אופטימית".

כדי לקבל פרופורציות: הקורונה עלתה לקופת המדינה 160 מיליארד שקל אבל האירוע הזה ארך שנתיים - יותר מכפול מההערכה הנוכחית. הקורונה גם היתה שונה בתכלית לעומת המלחמה, שכן עצירת המשק היתה מלאכותית לגמרי, ויום אחרי סיום המגפה כלל השחקנים שבו לפעילות משקית מלאה ובמלוא העוצמה - תעסוקה, צריכה, השקעות, תעשייה. ולראיה, ההתאוששות היתה מהירה ומרשימה: בתוך שנתיים (2022-2021) עלה התוצר ריאלית ביותר מ־15% אחרי ירידה של 2.2% ב־2020. ההערכות באוצר הן כי במקרה של המלחמה ההתאוששות תהיה איטית והמשק לא יחזור למגמה שהיתה ערב המלחמה.

"אין כאן עצירה מלאכותית, יש זעזוע היצע שגולש למשבר בביקושים, הריבית גבוהה והסיכון של המשק זינק", מסבירים באוצר. וגם סבורים שם כי כבר ב־2024 המשק ייקלע למיתון שאף יהיה משמעותי. ההערכות ההתחלתיות של האוצר הן של אובדן תוצר של 55 מיליארד שקל - 22 מיליארד שקל ב־2023 ועוד 33 מיליארד שקל בשנה הבאה.

בתרחישים ראשוניים שנחשפו ב"כלכליסט" לפני שבוע וחצי התחזיות של הכלכלן הראשי דיברו על צמיחה של 0.7%-0.6% בלבד בשנת 2024, מה שמבטיח צמיחה שלילית לנפש, אך לא לבטח מיתון. בסוף השבוע האחרון הן עדכנו כלפי מטה והתחזיות מנבאות מיתון ודאי, קרי, לפחות שני רבעונים עם ירידה של ממש בתוצר במהלך ארבעת הרבעונים הקרבים. לא בכדי בשבוע שעבר כינה הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, את האירוע כדרמטי.

נקודה אחת עדיין לא ברורה — לא עבור האוצר ולא עבור בנק ישראל - האם מדובר באירוע אינפלציוני כמו שחושבים כלכלני מודי'ס שמנבאים זינוק באינפלציה בשנה הבאה לרמה של 6.8%, כלומר אירוע סטנפלציוני (מיתון מלווה באינפלציה), כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני שבוע. או שמא מדובר באירוע דפלציוני (על רקע משבר הביקושים הצפוי) שיוריד את האינפלציה אל 2.5% מתחת לתקרה של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (3%) כפי שבנק ישראל ו־S&P צופים ב־2024. השאלה הגדולה היא מה יהיה הכוח החזק ביותר.

הוצאות הביטחון והשיקום מזנקות

הסעיף הגדול ביותר המרכיב את "מספר הזהב" הוא תחום הביטחון. באוצר מעריכים כי התוספת להוצאות הביטחון בשל המלחמה תסתכם בכ־100 מיליארד שקל כאשר כלל אצבע שמניח עלות של 1 מיליארד שקל ליום בממוצע, כשרוב ההוצאה תצא כעת בגלל היקף כוחות המילואים שצפוי לרדת עם הזמן. אבל זה לא רק המילואים והתחמושת. יש צפי לתוספת לתקציב למשפחות הפצועים והחללים של יותר מ־200 מיליון שקל.

הסעיף הגדול השני שאחראי למספר הגדול הוא אובדן הכנסות. כלומר, כסף שהיה אמור להיכנס לקופה לא יגיע. הכנסות המדינה לשנת 2023 עודכנו כבר שלוש פעמים: מ־476.7 מיליארד שקל ל־463.6 מיליארד שקל, אך בעקבות המלחמה הכלכלן הראשי צפוי לעדכן את התחזית לרמה של 440 מיליארד שקל (תרחיש סביר) או ל־431 מיליארד שקל (תרחיש פסימי). פער של בין 23.6 ל־32.6 מיליארד שקל ב־2023. אך הפער היותר גדול צפוי ב־2024. תחזיות ינואר 2023 חזו הכנסות של 498.1 מיליארד שקל שעודכנה במאי ל־487.2 מיליארד שקל, וכעת בעקבות המלחמה באוצר כבר מדברים על 445 מיליארד שקל ב־2024 - פער של יותר מ־40 מיליארד שקל. למרות שכבר כעת מדובר בסכומי עתק, בכיר באוצר המעורה בפרטים סבור כי זה לא יהיה הסכום הסופי, אלא נמוך מזה.

הסעיף השלישי הוא הפיצויים המיועדים גם להמשכיות עסקית. רק בסוף השבוע האחרון הודיע משרד האוצר על הגדלת הסכומים לתמיכה במגזר העסקי והקלות בקבלת החל"ת עבור העובדים. נזכיר כי הפיצוי לנפגעים בדרום וגם בצפון (0 עד 9 קילומטרים) הוא מלא־מלא — הם יקבלו את כל האובדן. באוצר נחושים, בדומה למה שנעשה בקורונה, לא לפצות עסקים גדולים (מעל 400 מיליון שקלים מחזור), שכן אז באמת היה איסור מוחלט ומתמשך להתקרב למקום העבודה, וכעת אפשר להמשיך לפעול, לבטח חלקית.

באוצר אומרים בצדק כי גם בקורונה הקמעונאים הסבירו להם שהם בדרך לקריסה ולבסוף לא רק שהם שרדו אלא גם הכניסו יותר כסף. בעקבות ניסיון הקורונה, הערכה באוצר היא כי בכל הקשור לצריכה, בסופו של דבר מה שלא נקנה עכשיו נקנה מאוחר יותר. אך כמובן יש בעיה תזרימית ויש את סוגיית העובדים המפוטרים (חל"ת). באוצר מסבירים כי הם העניקו הקלות של דחיית תשלומים, קרנות תמיכה ואת האופציה להוציא עובדים לחל"ת, דבר שכבר קורה (נכון לעכשיו הוצאו לחלת כ־37 אלף עובדים). הערכה באוצר היא כי חברות מסקטור הבנייה למשל, אשר מאופיינות במחזורי עתק, יגייסו את העובדים בחזרה ברגע שיהיה ניתן לשקם את העוטף.
התפיסה כעת באוצר היא כי רוב העסקים הגדולים, בהינתן כלל ההטבות וההקלות, לא יפגעו באופן משמעותי. ובכל זאת האומדן באוצר הוא של הוצאה תקציבית של 7-6 מיליארד שקל על חודש אוקטובר בלבד - תמיכה לעסקים עד 400 מיליון שקל לא כולל חל"ת, ועל חודש נובמבר התמיכה תעמוד על 6-5 מיליארד שקל. מדובר על סכום עתק של 13-11 מיליארד שקל בעבור חודשיים בלבד. בינתיים מדובר מכסף של קרן הפיצויים בה צבורים 17 מיליארד שקל אבל הערכות באוצר הן כי עד סוף השנה היא תתרוקן.

לגבי החל"ת, זה כבר סיפור אחר. הכסף יוצא מהביטוח הלאומי, כלומר מתקציב המדינה השוטף. המלחמה תופסת את המשק בנקודת שפל היסטורית מבחינת האבטלה. נכון לעכשיו הערכות כי מספר המוצאים לחל"ת יגדל לפחות ל־50 אלף ובמקסימום ויגיע עד ל־100 אלף, זאת לעומת 600 אלף בקורונה. לפי החישוב כל 50 אלף אנשים בחל"ת עולים לקופת המדינה כ־300 מיליון שקל לחודש, "אבל זה יכול לקפוץ גם ל־400 מיליון שקל", מבהירים גורמים באוצר. זאת משום שגם משפחות החטופים צפויים לקבל סיוע משמעותי מהמדינה באמצעות הביטוח הלאומי: ההורים יקבלו 8,000 שקל לחודש, בת או בן זוג 15,000 לחודש, מענק לאחים של 18,000 שקל כל שלושה חודשים; מענק נוסף של 90 אלף שקל יתקבל על ידי בן המשפחה שמטפל כל שלושה חודשים. ובנוסף עלויות של כל השירותים הנלווים לרבות טיפולים פסיכולוגים. החבילה הזו כבר עברה קריאה ראשונה.

מתי יגיע הסיוע האמריקאי?

הסעיף הרביעי מהווה כעת סימן שאלה ענק: שיקום. בנקודה זו חוסר הוודאות גדול. בשלב זה תוקצב הפעילות ב־1 מיליארד שקל אך ברור כי הסכום הסופי יהיה מספר דו־ספרתי. ישנם כמובן סעיפים "קטנים", לדוגמא בריאות. מעבר למטופלים הרבים שנוספו ולשכר רופאים שזינק בתקופה הזו (הרופאים עובדים 12 שעות ברצף ונחים 12), באוצר ובבריאות מתכננים הקצאה משמעותית של 2-1 מיליארד שקל לכל עולמות בריאות הנפש, שנמצא במצב קשה ביותר וכעת הופך לחזית המערכת בגלל הטראומה של זוועות ה־7 באוקטובר ותחושת אובדן הביטחון.

החישוב, כאמור, מגיע לכ־200 מיליארד שקל לפחות, אך יש לזכור גם סעיף מקזז: הסיוע האמריקאי שבדרך בהיקף של 14 מיליארד דולר - כ־56 מיליארד שקל. הבעיה שגם לגביו רב הנסתר על הגלוי: האם יגיע כל הסכום? מתי הוא יגיע? מה תהיה הפריסה שלו? האם כמו ב־MOU (סיוע צבאי קבוע) חלק מהסיוע יהיה רכש אמריקאי ולא במזומן? מה שבטוח שהסיוע הזה יקזז את המספרים העצומים בהערכות האוצר בימים אלה.

האתגר עימו מתמודד משרד האוצר בימים אלו הוא אדיר ממדים כי הכסף אינו קיים ויש לגייס אותו בשווקים הן המקומיים והן הבינלאומיים. מצבה של ישראל כעת נוח יחסית כי רוב החוב נקוב בשקלים וממשלת ישראל מגייסת חוב בעיקר בשווקים המקומיים באמצעות הגופים המוסדיים. אך התנאים הורעו בהחלט. ראשית, הריבית זינקה מאפס ל־4.75% כאשר הריביות הארוכות כבר משקפות הורדת דירוג בפועל לרבות בשווקים הבינלאומיים: איגרות חוב ישראליות הנקובות בדולר שנהנות מדירוג רשמי של AA־ ו־A+ נסחרות בתשואות של מדינות מדורגות BBB. מאז ה־20 לאוקטובר ה־CDS (תעודות ביטוח כנגד חדלות פירעון של ממשלת ישראל) נסחרות סביב 137-136 נקודות לעומת 50 בתחילת אוקטובר.

בנוסף, כלל החברות המדרגות - S&P, מודיס ופיץ' - ביצעו פעולות דירוגיות שליליות לרבות הורדת תחזית הדירוג. והתחזיות שלהן משרטטות לעתיד של ישראל תמונה מאקרו־כלכלית קשה ומורכבת.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rkpclzvqp