"מדינת ישראל לא שוכחת משפחה שכולה עד סוף החיים": איבד את בנו חייל גולני וכיום מלווה את נפגעי היחידה

לפני שש שנים חרב עולמו של הרב אהד טהרלב כשבנו אלחי, לוחם גולני, נהרג בפיגוע דריסה בצומת עפרה.

כעת, כשלא פחות מ-71 משפחות נוספות מהחטיבה החומה נוספו למעגל השכול, הוא זה שמלווה אותם כקצין נפגעים במילואים בחטיבה.

"תמיד הייתי שריונר, ובין היתר שירתי לא מעט בנחל עוז", מספר טהרלב. "אחרי שאלחי נפל הגעתי למערך הנפגעים של חטיבת גולני.

"מדינת ישראל המדהימה לא שוכחת משפחה שכולה עד סוף החיים, ובשלוש השנים האחרונות הצטרפתי לקציני וקצינות הנפגעים בגולני ומלווה משפחות של מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון, ועוד. אני עולה על מדים עם הכומתה החומה ומחזק אותם".

"זכות גדולה"

תפקידו של הרב טהרלב עלה מדרגה באופן משמעותי לאחר הטבח בעוטף עזה, מכיוון שבגלל המספר העצום של ההרוגים קציני העיר שאמונים על בשורת האיוב לא יכלו ללוות את המשפחות במשך כל השבעה, כפי שנהוג. לתוך נעליהם נכנסו קציני הנפגעים, שלרוב מתחברים למשפחות רק לאחר השבעה.

"מי פילל שאעשה את התפקיד הזה, אבל יש לי זכות גדולה לעשות זאת", אומר טהרלב. "התחברתי למשפחות עוד לפני ההלוויות, והייתי שם כנציג צה"ל כדי לעזור בכל מה שצריך, ובעיקר לשאת בנטל מתחת לאלונקה, לסייע בכאב, להיות שם בשבילם.

"בדרך כלל המודיעים הם אלו שנמצאים עם המשפחה השכולה לאורך כל השבעה ורק לאחר מכן הם מעבירים את המקל לקצין הנפגעים, אבל כאן, בגלל המספר הגדול, המודיעים הגיעו, הודיעו והלכו, כי יש להם עוד עבודה. מי שנכנסו לתמונה הם קציני הנפגעים שמשתדלים להיות שם בשביל המשפחות".

"לחזק אותם בכאבם"

הרב טהרלב מספר כי השכול הפרטי שלו מסייע לו בתפקידו הנוכחי ומחזק אותו. "יש משמעות למה שחוויתי, אבל אני לא הסיפור. הייתי בהרבה הלוויות בהר הרצל ולא הלכתי לבקר את הבן שלי, כי הייתי שם בשבילם. אני מבין לליבן של המשפחות ומנסה לתת להן כוח, לחזק אותן בכאבן.

"כשחס וחלילה חייל נופל יש כאוס, הקרקע נשמטת לך מתחת לרגליים. ובמובן מסוים הקצינים שדופקים על הדלת הם אלו שאוחזים בך. מסייעים לכך ברגע הקשה ביותר. אני גאה שאני יכול לעשות את התפקיד הזה בשבילם כפי שעשו זאת בשבילי".