בעיצומם של ימי הלחימה, כשהמשימות לפתחו של שר החקלאות אבי דיכטר בולעות את סדר יומו בין טיפול בחקלאים ובחוסר בכוח אדם בענף ובין ישיבות קבינט, הוא שוב מקבל תזכורת מחבריו לסיירת. אלה שמאוכזבים ממנו על כך שלא בלם את מהלכי הרפורמה המשפטית ומאשימים בין היתר אותו בכך שהממשלה לא התרכזה באיומים לפתחה שהובילו למתקפת הפתע של חמאס. בפגישה איתו בין סיור בדרום לפגישה עם שגריר מדינה זרה שעשויה לספק עובדים למדינת ישראל, אני שואלת אותו אם ירצה להגיב לדברים.
בנימין נתניהו: "כולם יצטרכו לתת תשובות למחדל" // צילום: לע"מ
"אמרתי גם להם - אני במלחמה ואני לא מתעסק בדברים האישיים האלה תוך כדי מלחמה. אחרי המלחמה נשב לחשבון נפש אישי, לאומי חברי. האמיני לי אף אחד לא קיבל תשובה יותר ארוכה מזאת.לא שזה עובר לידי, אלה חברים של 52 שנה מהיחידה, אבל אם אני צולל לזה אני מועל בתפקידי. לכל אחד מאיתנו יש יכולת קשב מוגבלת ואני מעדיף לנצל את כל יכולת הקשב שלי לטובת השליחות הציבורית שלי כחבר קבינט מדיני ביטחוני, כלכלי, שר וחבר כנסת".
ובכל זאת, יכול להיות שכממשלה התעסקתם ברפורמה על חשבון הביטחון?
"האנשים שבידיהם מופקדת האחריות על ביטחון המדינה בכלל ועל רצועת עזה בפרט - הם לא אנשים שעוסקים ברפורמה המשפטית. אלה מערכות אחרות, הייתי שם ואני מכיר את זה מקרוב. מעולם כמדינה לא היו לנו אירוע כזה שנהרגים לנו 1,400 איש ביום אחד, בשעות ספורות. 240 חטופים. במשך כל האינתיפאדה השנייה איבדנו 1,100 איש. האירועים האלה קשים לכל אחד מאיתנו - לרה"מ, שר הביטחון, הרמטכ"ל, חברי הקבינט ואני בתוכם".
לדבריו "יש שני מעגלים מודיעין וביטחון פיזי ואתה בונה את שניהם כדי שאם אחד יכשל השני יחפה עליו. כששניהם נכשלים אתה מוצא את עצמך במקומות בלתי צפויים, האמריקאים חוו את זה ב-11.9, ואנחנו במלחמת יום כיפור ועכשיו פעם נוספת. אי אפשר בשום פנים ואופן לעסוק בזה עכשיו כשאלה אותם אנשים שמנהלים את המלחמה עבור כולנו. צריך תעצומות נפש בלתי רגילות וכושר מנהיגות ואומץ לב. לא מתחקרים תוך כדי מלחמה. אמרו לי אחרי רצח רבין ראש היחידה לאבטחת אישים התפטר וראש השירות חודשיים אחרי - זה לא אותו דבר. אז היה אירוע אחד טרגי שהיה והסתיים ואפשר היה לתחקר שעה אחרי. פה שעה אחרי יצאת למלחמה".
והנה תוך כדי מלחמה יוצאים אחד אחרי השני ראש שב"כ, ראש מודיעין, רמטכ"ל ולוקחים אחריות. למה נתניהו לא לוקח אחריות?
"כל אנשי המקצוע שקשורים לשני המעגלים האלה (מודיעין וביטחון ש.א.כ) - אני יודע איך זה מרגיש כשאתה חוטף אירוע ובסדר גודל כזה בפרט. אלה חבר'ה רציניים עם מנהיגות, זו האחריות הישירה שלהם. הם מנהלים את המלחמה למרות הכל, וגם ראש הממשלה יודע במה מדובר, זה במשמרת שלו. לממשלת ישראל יש אחריות כוללת על האירועים שהיו ב-7 באוקטובר והיא לא מתחמקת מזה. זה כולל את רה״מ, חברי הקבינט והשרים הרלוונטים - לכולם יש אחריות מלאה. את בדיקת המשמעויות יעשו בתחקירים שאחרי המלחמה, לא בזמן מלחמה".
הרמטכ"ל: "יודע שיש שאלות רבות ותסכול רב, אך זהו זמן למלחמה"
בימים אלו במלחמה הזו היית אמור להיות שר הביטחון ולא גלנט, חושב שהיית מצליח למנוע את המתקפה הזו או לכל הפחות לזהות שהיא מתקרבת?
"אף אחד לא יכול לתת תשובה רצינית על שאלה כזו. זה תלוי בככ הרבה דברים.. אני לא מציע לאף אחד לתת תשובה לזה".
שעות ספורות לפני ישיבת קבינט נוספת אני שואלת את דיכטר איך בקבינט מתמודדים עם הלחצים של ארה"ב להכניס סיוע לרצועה?
"מי שחושב שארה"ב צופה מהצד לא מכיר את תמונת המצב. ארה"ב נותנת גיבוי שלא היה הרבה מאוד שנים, סיוע בסדרי גודל דרמטיים, תקציבים, אמצעי לחימה והגנה מפני איומים אחרים. בקלקולציה של כל הדברים החשובים לנו צריך לראות איך נכון להתנהל מול הלחצים. ברגע שצה"ל עובד רק בצפון הרצועה ויש סיוע לדרומה - אני חושב שניתן לספוג. כשנעבור להילחם שם נשנה את כללי המשחק".
יכול להיות שגם היום מסכנים חיילי צה"ל בגלל מגבלות בינלאומיות לירי מהאוויר עם פוטנציאל נפגעים אזרחי גבוה?
"המלחמה התחילה בטרגדיה שלא חווינו מעולם. מאחר ואני הרבה שנים בנושא הזה ואני מכיר את אותם מקרים שיכולנו להוריד את צמרת חמאס בפצצה אחת, ב-2003 בניגוד לעמדתי לא הטילו פצצה בגלל פגיעה בחפים מפשע. עכשיו זה לא אומר שאנחנו מסירים את כל המחסומים אבל הדירקטיבה היא השמדת תשתיות הטרור. אני לא מכיר טכניקה ב-52 שנותיי בביטחון חוץ מפעילות על הקרקע. אין מקרה שבו ניצחו טרור מהאוויר. המהלך בעזה הוא עם הרבה מאוד ריכוך השטח ופגיעה מהאוויר, חיל האוויר הטיל בעזה יותר פצצות משהוטלו בכל מלחמה אחרת בתולדותנו.
"אבל כדי לסיים את עידן הצבא החמאסי בעזה אתה לא יכול לעשות את זה בלי להיות בשטח. הקו שאני נהגתי בו וחינכתי על פיו כל חיי ואמרתי אותו בכל הזדמנות", עובר דיכטר לערבית ואז מתרגם את אמרתו הידועה: "אלף אמהות של מחבלים תבכינה והאמא שלי לא תבכה. החיילים שלנו בעזה ואני מקווה שכל חייל פועל שם על פי הכלל הזה. אני מוכן לבוא ולהעיד בכל מסגרת משפטית למה היה צריך לירות אם ירינו בחף מפשע בטעות. אני לא מוכן לבוא מול אמא אחת ולהגיד לה שבנה נהרג כי התלבטנו אם צריך לירות ואני מכיר מספיק מקרים שזה כבר עלה לנו בחיי אדם".
חיילי צה"ל נלחמים ברצועה כדי להעביר את השטח לרשות? האם נכון להשאיר את שאלת היום שאחרי פתוחה?
"אין שום הצדקה בעיני שמדינת ישראל הרשמית תודיע מה צריך להיות בעזה ביום שאחרי. זה לא עוזר לנו בלחימה או בממשק מול מדינות אחרות ומה שלא עוזר מפריע לנו".
"נשחרר את הקרקעות"
9 חודשים בתפקיד, דיכטר רואה במשרד החקלאות שליחות. הוא מספר כיצד הציל את החקלאות הישראלית מהיעלמות בעקבות פעולות הממשלה הקודמת בהובלת ליברמן-פורר-קושנר. "באנו אחרי ממשלה שהחקלאות שלה הייתה ייבוא. הגענו תפסנו את הפרפר בכנפיים רגע לפני שהוא עף. ראינו מציאות קשה ועם כניסתי למשרד יצאנו בתוכנית אסטרטגית להגדלת הייצור בחקלאות לשוק המקומי בשנים הקרובות. נטפל בהוזלת המים, הבאת עובדים נוספים ונשחרר את הקרקעות לחקלאות", הוא מבטיח.
מאז החלה המלחמה חלו שינויים בתוכניותיו של השר דיכטר והוא נדרש לטפל במחסור החמור בעובדים זרים בעקבות הפגיעה גם בהם במתקפת חמאס. "עבדו כאן ערב המלחמה 30 אלף עובדים זרים בחקלאות וכן 20 אלף פלשתינים ועכשיו אני עובד בשישה מסלולים להביא כמה שיותר מהר עובדים שיחפו על המחסור הקשה לאחר עזיבה של רבים מהם", מספר השר. "נציע מענקים חודשיים נוספים למי שנשארו, נאריך אשרות שהייה, נחפש עובדים במדינות נוספות ובנוסף החיינו את הלשכות הפרטיות של פעם כדי להביא דרכן עובדים. בנינו מסלול נוסף של עובדים ישראלים בתמורה למענקים".
דיכטר מחמיא למתנדבים שהיו הראשונים להגיע לסייע לחקלאים אך אומר שהם לא מהווים תחליף לעובדים. "המתנדבים יוצאים מהכלל אבל הם לא יודעים להחליף את אנשי המקצוע בחקלאות. זו מיומנות שרוכשים". כרגע היכולת לעבוד בשדות הסמוכים לגבול בעזה מוגבלת ממילא ולכן דיכטר פועל לכך שהמדפים לא יהיו ריקים - "מה שאי אפשר לגדל, נייבא וניתן מכסות למה שצריך". לחקלאים שפרנסתם נפגעה דיכטר מנסה מול האוצר לגבש מתווה סיוע משמעותי מזה שניתן לעסקים, בינתיים האוצר מתנגד.
לסיום אני שואלת אותו את השאלה שבגללה לא ישנים רבים מאזרחי המדינה - מה יעלה בגורל החטופים, איזה מאמצים נעשים והאם הסיכויים לטובתנו?
"מי שחושב שכל 240 החטופים מוחזקים במקום אחד ובאבחה אחת אפשר יהיה להוציא אותם, לא מכיר את החמאס. כל מי שנצליח לשחרר בכל דרך שהיא זה יהיה הישג. תוך כדי מלחמה לא נעסוק בשום דרך שמחליש את המאמץ הלחימתי".
נתאושש מהטבח הזה?
"כן נצא מזה עם צלקות שלא היו לנו מאז הקמת המדינה. אני אומר את זה כמי שלחם במלחמת יו"כ ביחידה והיום 50 שנה אחרי אני אופטימי בגלל דברים אחרים שלמדתי על ציר הזמן ובדיוק באותה מידה אני אופטימי לגבי החקלאות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו