מלחמת חרבות ברזל כבר סגרה את השבוע השלישי מאז פרצה לאחר אותה שבת שחורה בתאריך 7 באוקטובר, ולוחמים רבים בסדיר ובמילואים נמצאים זמן רב בכוננות מלחמתית. במצב כזה, אי אפשר שלא לצבור עייפות.
רובנו בדרך כלל מתמודדים עם עייפות כזו על ידי צריכה של קפה, משקאות עתירי קפאין ולעיתים גם עתירי סוכר ומאכלים כמו שוקולד. בימים כתיקונם, כדי להתמודד עם העייפות הזאת, רבים מאיתנו צורכים לא פעם אפילו ארבע כוסות קפה ביום או יותר. כידוע, אחרי השפעת הקפאין המיידית מגיעות תופעות לוואי, אלא שבמשרד או בבית איננו נדרשים להיות ערניים ודרוכים כל הזמן. הדבר שונה בשדה הקרב, שבו החייל צריך להיות בשיא הערנות באופן מתמיד.
"צריכה של קפה או משקאות קפאין היא ממש דבר שלא כדאי לעשות במצב של כוננות לקראת שדה הקרב" אומרת ד"ר אבל, ומסבירה על הסכנות: "הגוף מתמכר לקפה ולהשפעה שלו עלינו, אבל בשדה הקרב אין קפאין זמין, כך יכולות להתחולל אצל הלוחם תופעות של צורך בקפה שלא היו לו. הוא עלול לסבול, למשל, מכאבי ראש, תהיה לו הרגשה רעה ויכול להיות שהוא יסבול גם מעייפות".
מה יכולים לעשות החיילים כדי לשמור על ערנות?
"הדרך הנכונה לשמור על עירנות היא על ידי שתיית מים. אנשים לא יודעים, אבל שתייה של מים או סודה מייצרת עירנות אצל האדם ומומלץ לשתות שניים או שלושה ליטרים ביום. זה מרענן את הגוף ומייצר ערנות טובה, שלא נפגעת גם בזמן הלחימה".
ד"ר אבל שוברת גם את המיתוס ביחס לצריכת שוקולד כדרך להישאר ערניים. לדבריה, גם כאן הגוף מפתח תלות בחומרים מעוררים המצויים בשוקולד או בכמות גבוהה של סוכר - דבר שלא יהיה זמין בשדה הקרב ויגרום ללוחם לתופעות של גמילה.
"ככלל, העיקרון שתקף לגבי משקאות שמכילים קופאין, נכון גם לשוקולדים. גם בשוקולדים יש חומרים מעוררים. החומרים הללו אולי זמינים בכמות גדולה לפני הלחימה, אבל לא כך הדבר בשדה קרב, שבו צריך להיות ערניים מאוד לזמן ארוך", היא אומרת ומוסיפה לגבי ההשלכות ש"החוסר בחומרים הללו מפריע לגוף. כדאי מאוד להימנע מהם וכמו כן גם כדאי מאותן סיבות להימנע גם מחומרים עתירי סוכר אחרים. אלו חומרים מאוד מנחמים, אבל הם לא טובים כשאנו צריכים לשמור על ערנות גבוהה לאורך זמן" היא מסכמת.
