בן גביר יחכה: מחלוקת עם אנשי היועמ''שית כנראה שמונעת את שינוי הוראות הפתיחה באש של המשטרה  

עדר עבדים שהמציאו מקצוע חסר חשיבות והשתלטתו לנו על החיים.

סליחה מראש מכל עורכי הדין, אבל את המקצוע שלכם ניתן לצמצם ל:"תנסה לא להיות שמוק ואם תהיה, כולם יתנו לך בראש".

איזה דבר מטומטם זה שבזמן מלחמה נדרשת חקיקה מיוחדת למתן אישור לירי חי בחוסמי צירים ומסכני חיים.

הסמכות החשובה ביותר של נשיא ארה"ב היא - to hire and to fire

ללא הסמכות הזו לא ניתן לשלוט ולמשול.

הלכת דרעי פנחסי סימנה את תחילת השתלטות אהרן ברק על התחום.

שום שר או ראש ממשלה, אינו יכול לשלוט אם הפקידות שלו נגדו. לכן היה חשוב למנות את הלוי ואת מיארה ואת איסמן. כמעט הצליחו עם מזוז. כעת גם לא ניתן להזיז את הפקידים הללו.

שליטה במינויים של השופטים לא רק מקבעת את הפסיקות לכיוון הרצוי, אלא גם מסרסת את כל מנגנון הפרקליטות. למה זה?

כל מי שרוצה להתקדם במערכת הפרקליטות אינו יכול לצאת חוצץ כנגד שופט או בית משפט. אינו יכול לאתגר. חייב ללכת בתלם. כל מיי שחולם להתמנות לשיפוט. כל מי שכיום שופט שלום, ורצוה להתקדם. למי הוא חייב נאמנות?

למי שיכול לקדם אותו. ולכן מי שחושב קצת אחרת, או שונה, לא יקודם ויפלט בשלב כזה או אחר. ולכן החומר האנושי יהיה בהכרח בינוני והומוגני מאוד (ואני עדין).

מעניין שכל מי שצועק שנתניהו אשם במחדל, הוא מאלה שרוצה בשלטון הפקידים. על פניו, הכישלון הוא של הפקידות (לצורך העניין כל מי שלא נבחר הוא פקיד). אמ"ן, שב"כ, צה"ל.

אבל אז באים עם "אחריות מיניסטריאלית" כלומר אחריות ללא רשלנות או ידיעה כלשהי של נבחר הציבור.

אלא מאי? - אחריות מיניסטריאלית (שאגב אינה מחוייבת משפטית), מניחה כי גם שר, שלא ידע על פאשלה כלשהי, נושא באחריות כלשהי, כי הוא עומד בראש הפרמידה, כי מינה את מי שפישל או את מי שמינה את מי שפישל. או כי היה צריך אולי להכין שלייקס לכל תרחיש. האחריות המיניסטריאלית מניחה שהדרג הנבחר אכן שולט בענינים.

אלא שבשלטון הפקידים שהשליט הבג"צ - נתניהו אפילו לא זכה למנות יועץ משפטי, או למנות רמטכ"ל, או את ראש אמ"ן. כעת נכפה עליו לעבוד עם אותם אנשים, באדיבות הבג"צ. ומה אם אותם פקידים כשלו עד כדי הטעיה של הדרג הנבחר, שלא יכול אפילו למנות או להדיח אותם?

מה שמעלה שאלות אפילו לגבי קיומה של אחריות מיניסטריאלית מיזערית עד לא קיימת במקרה הזה.

איני נכנס לדיון בשאלה של מי בנה את הקונספציה של בידול החמאס וכד' - כי זה אינו העניין שלנו כאן - לדון בשאלות של מינוי ואחריות)

אחד הנזקים הגדולים ביותר של אהרן ברק, והבג"צ, הוא בתחום הזה. סירוס נמשך של נבחרי הציבור, מול העצמת הפקידים ולמעשה העברת השלטון לפקיד. זה האחרון חוסה תחת מטריית הבג"צ. הבג"צ ממילא אינו נושא באחריות כלשהי. במקרה של מחדל, מטילים אחריות על נבחרי הציבור, למרות שכמעט ואין להם סמכות. ברור שהמבנה הזה עקום לחלוטין מבחינה ניהולית.

מצד שני, אני שמח שהכתיבה שלי משפיעה.

הם קובעים נרטיב רדיקלי ומסוכן שמהלל את אנשי המקצוע, תוקף את נבחרי הציבור ומקדם את הדוקטרינה האוסלואידית הקיצונית המסוכנת

מדובר באיום אמיתי, ממשי וקיומי על עתיד מדינת ישראל

אנשים מאמינים להם כי הם מביאים מומחים אבל כבר שנים שהם עושים צ׳רי פיקינג ומביאים רק אנשי קיצון שמקדמים את הרעיון המטורלל של הקמת מדינת אשף באיוש ועזה