|
דיכאון מכפיל את הסיכון לדמנציה
|
יפעת גדות
|
שני מחקרים חדשים הראו כי קיומו של דיכאון מרמז על סבירות גבוהה יותר לדמנציה, למרות שעדיין לא ברור מדוע * שתי אפיזודות או יותר של דיכאון כמעט שהכפילו את הסיכון
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא מעט מחקרים הראו כי פעילויות כמו פתירת תשבצים, קריאת ספרים והאזנה לרדיו יכולים להגן על המוח מדמנציה. כעת, מחקר חדש מגלה כי תרגילים אלו אומנם מאטים את ההידרדרות הקוגנטיבית בתחילה, אך עלולים להאיץ אותה בשלב מאוחר יותר.
חוקרים בדקו את הפעילויות המנטליות של 1,157 משתתפים בגילאים 65 ויותר שלא סבלו מדמנציה בתחילת המחקר - שארך 12 שנה. המשתתפים ענו על שאלות שעסקו בתדירות בה לקחו חלק בפעילויות מנטליות שונות על-פי סולם ערכים של חמש נקודות. ככל שצברו מספר רב יותר של נקודות, כך רבה יותר הייתה התדירות בה השתתפו בתרגילים.
התוצאות הראו, לאורך שש שנות מחקר, כי שיעור ההידרדרות הקוגנטיבית ירד ב-52% לכל נקודה נוספת בסקלת הפעילויות. אצל אנשים שפיתחו אלצהיימר, הקצב הממוצע של ההידרדרות לשנה עלה ב-42% לכל נקודה נוספת בסקלת הפעילויות הקוגנטיביות.
התוצאות מראות כי היתרון בדחיית הסימנים הראשונים של ההידרדרות הקוגנטיבית עלול לבוא על-חשבון התקדמות מהירה יותר של דמנציה בשלב מאוחר, אך נשאלת עדיין השאלה מדוע זה קורה? החוקרים, מאוניברסיטת ראש שבשיקגו, ניסו לענות על השאלה.
התיאוריה שפיתחו היא שפעילויות מנטליות מדרבנות כאלו מגבירות את יכולתו של המוח לתפקד באופן נורמלי, גם כשקיימות במוח פגיעות הקשורות לדמנציה. ברגע שהחולים אובחנו עם דמנציה, אצל אלו שניהלו אורח-חיים עשיר יותר בפעילויות מנטליות זוהו שינויים רבים יותר במוח הקשורים לדמנציה. כתוצאה מכך, אלו עם סגנון חיים פעיל יותר ברמה המנטלית סבלו מקצב מהיר יותר של הידרדרות ברגע שהדמנציה החלה.
החוקרים ציינו כי פעילויות מנטליות אכן מצמצמות את תקופת הזמן שאדם סובל מדמנציה, מעכבות את התחלתה ומאיצות את התקדמותה, כלומר מצמצמות את משך הזמן שאדם יסבול מדמנציה.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Neurology.