לצפות בזוועות, לצרוב בתודעה

את חלום הבלהות שאליו התעוררה ישראל בבוקר 7 באוקטובר מלווה סוגיה כואבת ומבעיתה, סוגיית התיעוד הוויזואלי, והשאלה שמנקרת בראשנו ובליבנו כבר עשרה ימים: האם ראוי ונכון לצפות בסיקור הזה?

עשרות סרטונים המתעדים את הזוועות שביצעו מחבלי חמאס מופצים ברשתות החברתיות, בייחוד בערוצים בטלגרם. כולם קשים לצפייה, מבחילים ומלאי רשע, ומציגים בצבע מראות שמתכתבים עם תיעודים בשחור־לבן מימי השואה.

הסרטונים המזעזעים הוצגו לדיפלומטים ולמנהיגים זרים כאמצעי הסברתי, וכדי שגודל הרשע והיקפו יהיו מובנים להם לחלוטין.

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב פרץ בבכי בשידור חי כשניסה לתאר את שראו עיניו למגיש אמריקני, וגם דמויות אחרות הביעו זעזוע ותדהמה לאחר שנחשפו לרשע הטהור.

מנגד, בפלטפורמות הרשמיות של מדינת ישראל נמנעו מהפצת התיעודים, ובתקשורת הישראלית הוחלט לא לשדר אותם. הורים נקראו לאסור על ילדיהם גלישה ושימוש באפליקציות מסוימות, כדי להימנע ממצב שבו הטראומה תצוץ מול עיניהם.

ההחלטה לא להפיץ באופן רשמי ובשידורי אקטואליה את הזוועה מובנת וגם מוצדקת. יש בשידור הקטעים כדי להחליש, להפחיד ולהעניק פרס לחמאס, שמעוניין להטיל מורא על אזרחי המדינה ושהפיץ ברשעותו וביוזמתו חלק מהקטעים ככלי מלחמה.

אני סבור, עם זאת, כי למרות ה"סטריליות" שגזרו על עצמם גופים חדשותיים ומדיניים רשמיים, על כל אדם ישראלי, יהודי וגם ערבי, חובה לצפות בסרטונים כדי לזכור ולא לשכוח.

יש צורך להביט ישירות בפני הרוע, לעכל את מה שלא ניתן לעכל, להפנים בדרך המבעיתה ביותר מיהו האויב שקם עלינו ולמה הוא מסוגל, ומה גורלו של יהודי עשוי להיות אם לא יגן על עצמו; לקלוט לאט מה קרה ויקרה אם לא נמחק את מי שמשכללים דרכי התעללות ורצח לרמה מעוררת פלצות.

יש צורך להביט ישירות בפני הרוע, לעכל את מה שלא ניתן לעכל, להפנים בדרך המבעיתה ביותר מיהו האויב שקם עלינו ולמה הוא מסוגל, ומה גורלו של יהודי עשוי להיות אם לא יגן על עצמו

גיבור ישראל אביגדור קהלני קרא השבוע ללוחמים הצפויים להילחם על הקרקע מול מחבלי האס.אס של חמאס להציב מול עיניהם את מעשי האויב. את שריפת התינוקות, ההתעללות בנשים, בזקנים ובילדים והתנהלותם החייתית מול כל יהודי שנקרה בדרכם. הצפייה בסרטונים קשה ועלולה לעורר סיוטים ולזרוע פחד, אך היא חובה אזרחית ויהודית כדי לזכור ולא לשכוח.

חשוב לציין שברחבי העולם יש כבר מי שמנסים להכחיש את הזוועות ולהקטין אותן, בקרב אנטישמים וגם בכלי תקשורת מערביים אנטי־ישראליים, בין היתר ב־BBC הבריטי, שם נערך דיון המטיל ספק בעוצמת האירועים. כדי להתעקש על משמעות המילים "לעולם לא עוד", יש להבין בדרך המוחשית ביותר מה בדיוק לא נסכים שלעולם לא יהיה עוד.

הרצח חמור מדי, מרושע מדי, חולני מדי ונאצי מדי להפנות אליו את הגב. עליו להיצרב בתודעה היהודית והישראלית לדורות. קול דמי אחינו זועק אלינו מהווטסאפ, מהאינסטגרם, מהטיקטוק ומיתר הרשתות. זעקה שחשוב לשמוע ולראות.